התעללות מורה בילדים עם ליקויי למידה על ידי משרד החינוך

. -"... היה מקרה של 2 הילדים עם בעיות של אי יכולת תשלום מצד הוריהם. הוא דרש מהם לא להישתתף בפעילויות עם שאר התלמידים". -"...המנהל הזה הוא סיכון לביה"ס ולתלמידים! לא סתם הוא נבעט מביה"ס הקודם"..

בנסיבות אלה, חיפשה המועצה מחליף וממלא מקום אשר כפי הנראה היה צפוי להשאר באופן קבוע כמנהל ביה"ס. התובע החל לבצע חפיפה עם מר טיש כבר בחודש יוני לפני יציאת התלמידים לחופש הגדול, והחל לכהן כבר בשנת הלימודים העוקבת כמנהל בי"ס. מעדותן של מורות ביה"ס שהעידו כעדות הגנה, ניתן היה להבין כי חלק ממורי ביה"ס, עדות ההגנה ביניהן, לא ראו עין בעין את היתנהלותו החדשה של התובע, ועל רקע זה החלה "תסיסה" בקרב חלק ממורות ביה"ס ורצון להחזיר את מר טיש לנהל את ביה"ס. לצורך כך, ביקשו מורות ביה"ס את תמיכת וועד הורי התלמידים.

לטענת התובע, כפי שהסביר בפרוטרוט בעמ' 21-23 לפרטיכל, באותה עת היתה ידיעה תקשורתית כי נתפסה בפ"ת כנופיה ניאו-נאצית שתיעדה את מעשי ההיתעללות שביצעה.

אמירה נוספת שחזרה מספר פעמים בכמה פרסומים היתה פירסום העובדה כי התובע היתנהל באופן לקוי ומסוכן בטיפול בילד "בסיכון גבוה", בפירסום הרביעי מול סעיף 1 נכתב: "טפול לקוי ושערורייתי של מר לובאינקר בילד בסיכון גבוה, ללא היתייעצות עם הגורמים המוסמכים מחוץ ובתוך ביה"ס, בנגוד לנהלים מחייבים של משרד החינוך". כך אף בפירסום השלישי מול סעיף 2: "טפול לקוי ושערורייתי בבעיות של תלמידים אשר במקרה אחד לפחות פעולת מר לוביאנקר הוותה סיכון ממשי לילד שנימצא בסיכון גבוה, ללא היתייעצות עם הגורמים המוסמכים מחוץ ובתוך ביה"ס". לאחר שמיעת העדויות, עולה כי "הטיפול הלקוי והשערורייתי" הנו בחירת עונש ע"י המנהל בצורת היתנצלות בפני הכיתה והודאה באשמה.

באותו מקרה, הודה "התלמיד בסיכון" כי "לקח" מכשיר סלולארי מתיקה של מורה במהלך השעור, מכשיר שהוחרם על ידי אותה מורה לאחר שהפריע לכיתה.

האם סיכסוך אישי זה שפרץ בין חלק מהמורים לבין המנהל, הצדיק מסע הכפשה באמצעים האלקטרוניים והכתובים כדי להגן על הילדים? סבורני, שדי היה במקרה זה בפגישות עם ראש המועצה, המפקח, מנהל מח' החינוך, ובהיעדר מוצא לפנות למשרד החינוך, שר החינוך וכד'.

...

כאמור, לא שוכנעתי כי במקרה דנן פעל וועד ההורים מתוך כוונת זדון, או כוונה "של ממש" לפגוע אישית בתובע.

לאחר ששקלתי את האמור לעיל, אני מורה כי הנתבעים 2,3,4 ו-7 יפצו ביחד ולחוד את התובע בסך של 140,000 ₪.

סוף דבר: אני מחייבת את הנתבעים 2,3,4,7 יחד ולחוד לפצות את התובע בסך של 140,000 ₪.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 36015-11-19 25 מאי 2020 לפני: כב' השופט אייל אברהמי, נשיא נציג ציבור (עובדים) מר רמי אלקנה נציג ציבור (מעסיקים) מר חיים בריל המבקשת: נסרין דרוויש ע"י ב"כ: עו"ד חיים אייזנר המשיב: משרד החינוך התרבות והספורט ע"י ב"כ: עו"ד מלאכי פש החלטה

לטענתה, מאז מינוין היא חווה היתנכלות והתעמרות על רקע אישי הנובע מהכרות קודמת עימן, וההחלטה להעבירה לבית ספר אחר נובעת ממניעים אישיים ולא משיקולים עינייניים הקשורים בתפקודה המקצועי.

בהודעתו מיום 26.2.2020 הציג המשיב את מימצאי הבדיקות שנערכו לדבריו באמצעות ביקורים בבית הספר, צפייה במורים ובתלמידים, עיון בתיקה האישי של המבקשת ובמסמכי וועדות המשמעת בעיניינה.

"המבקשת היתנהלה באופן לקוי הפוגע בהתנהלות התקינה של בית הספר, פגיעה בערכי החינוך, ובטובת הילדים". בעיניין תלונות המבקשת כנגד מנהלת בית הספר נכתב: "ההתרשמות הכללית מהמנהלת היא כי מדובר במנהלת מקצועית ואיכפתית המגלה אמפתיה לתלמידים ופועלת באופן מקצועי למיגור בעיות האלימות בבית הספר" במסגרת הודעתו זו, הציע המשיב למבקשת שבע מסגרות חלופיות בהן תוכל להישתלב בשנת הלימודים תשפ"א, אשר אינם באחריותה של המפקחת שירין, אולם הצדדים לא הגיעו להסכמות.

ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בעיניין סעדים זמניים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה בפסק הדין בענין גנץ, (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - מרדכי גנץ פד"ע ד' 161, 164 להלן: "עניין גנץ"), שם סוכמה בזו הלשון: "עיקר תכליתם של צוי מניעה זמניים כגון אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית-המשפט תובענה בנידון, על מצב הדברים כפי שהוא היה קיים בעת הגשתה; אין בית-המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלול להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו." על המבקשת להוכיח זכות לכאורה בכדי שתיצמח לה זכאות לסעד המבוקש (ראו עניין גנץ, עמ' 164).

...

מן המקובץ לעיל עולה כי בית הדין היושב לדון באכיפת יחסי עבודה מחויב לבחון את המצב העובדתי בפועל, וליתן החלטה התואמת את נסיבות העניין תוך התייחסות להשפעת ההשבה לעבודה, על כלל הגורמים המעורבים ובהתאם למערכת היחסים ואופיו של מקום העבודה.

סוף דבר הבקשה לסעד זמני נדחית לנוכח מאזן הנוחות שנוטה לטובת המשיבה והואיל ולא הוכח סיכוי כנדרש בתביעה העיקרית.

נחזור ונאמר כי כל האמור לעיל הינו לכאורה בלבד ולצורך הצו הזמני בלבד.

מהדו"ח עולה, כי מר מיכאל שוחח עם המנהלת שיחה ארוכה משך כשעתיים, שוחח עם מספר מורים שהמנהלת בחרה, שוחח עם מספר מורים שלא נבחרו על ידי המנהלת, סייר בבית הספר ושוחח עם המנהלת שוב על מנת ללמוד על תהליכים פדגוגיים, חנוכיים וניהוליים שמתקיימים בבית הספר.

עיקר טענות המבקשת פיטוריה של המבקשת נעשו מטעמים זרים ו/או טעמים שאינם ממין העניין לרבות טעמים פוליטיים אשר מבטאים הישתלטות הפוליטיקה הפנים יישובית בזרזיר על ניהול בית הספר והתנהלות ל"תפירת תיק" כנגדה; מן המסמכים וכלל ההתנהלות, כולל של מחוז הצפון, עולה כי פיטוריה הוכתבו על ידי המיגזר הגברי בזרזיר אשר ראה בעין לא יפה את הצלחתה, כאשר בבחינת כלל המדדים וכולל ובפרט על ידי משרד החינוך, קיבלה המבקשת וביה"ס שבניהולה ציונים גבוהים ביותר וברוב המקרים את הציונים הגבוהים ביותר ביחס למגזר הבדואי ובכלל; היתנהלות מנהלת המחוז, גב' שמחון, מהוה היתנכלות חמורה ולו לכאורה.

בית הספר כמוסד האמון על חינוך ילדי היישוב הוא חלק מרכזי מהמארג הקהילתי ברשות המקומית ומשכך ברי כי האקלים בו, הוא בעל חשיבות לרשות המקומית.

מהראיות עלה לכאורה, כי החלטת מנכ"לית משרד החינוך בעיניינה של המבקשת התקבלה מטעמים פדגוגיים מקצועיים מובהקים ונשענה על חוות דעת והערכות של גורמים מקצועיים שונים, אשר כולם הצביעו על ליקויים וכשלים של ממש בתפקודה המקצועי של המבקשת.

...

בנסיבות אלו, החלטתי על פיטורייך מתפקידך כמנהלת מוסד חינוך, ולא תוכלי לשמש כמנהלת מוסד חינוך".

סיכום ביניים מהראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו לא מצאנו כי ניתן לקבוע בשלב לכאורי זה שנפל פגם מהותי בהליך גמישות בהעסקה אשר ננקט בעניינה של המבקשת, על שלביו השונים, בוודאי שלא פגם ממשי המצדיק ביטול ההליך שננקט על מסקנותיו.

מדובר בהחלטה המבוססת על אדנים מקצועיים גרידא ומצאנו אותה, בשלב לכאורי זה, מידתית, סבירה ותמת לב. ממכלול הטעמים המפורטים לעיל סבורים אנו כי המבקשת לא הוכיחה בשלב הנוכחי קיומה של זכות לכאורה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, החלטנו לדחות את הבקשה למתן סעד זמני.

כך גם בתכתובות דוא"ל מחודש יולי 2017 בין התובעת לבין גב' רותי קקון מנהלת מדור גני ילדים בערייה (נת/י"ג), הראשונה כתבה כך: "השנה אני חוזרת לנהל את גן כלנית. הבנתי שבגן יש ילד עם אלרגיה מה שאומר שתהיה בגני סייעת רפואית. אני מזכירה לך את שנת הלימודים 2014-2015 גן ירקון עם הסייעת סיגלית. היא עדיין במערכת אני מבינה (רשע וטוב לו צדיק ורע לו). אני בטוחה שאת זוכרת את הארוע...". בהמשך נתגלעו חילוקי דיעות בין התובעת לבין אחת מחברי ועד הגן (ת/ל"ג), כמו גם בין התובעת לבין אתי הסייעת הרפואית (ת/ל"ז- מ"א; נת/י"ד)(ע' 12 ש' 7-25; ע' 32 ש' 10-35; ע' 33 ש' 7-10), אשר בעטיה אף חלה תקרית נוספת אגב מעבר ילדי הגן לצהרון.

כך נכתב במכתב: "...לאורך ההליך (גמישות בהעסקה) כלפי הגננת, ביקשנו להגיע להבנות תוך הצעת פרישה מכובדת ממשרד החינוך, לאחר תרומה ארוכה במערכת החינוך. אנו מתנגדים בתוקף לפיטורי הגב' דהאן –קאשי ומבקשים לקיים בדחיפות ועדה פריטטית עליונה בעיניינה עם כל הגורמים הרלוואנטיים במשרד החינוך ובהסתדרותה המורים". במקביל פנתה התובעת בתלונות על היתעמרות בעבודה מצדה של איילת הן למשרד החינוך, הן לנציבות שירות המדינה, הן למבקר הפנים במשרד החינוך והן למבקר המדינה (ת/צ"ז- ק"ג).

לגבי הליך גמישות בהעסקה- נוכח המשברים בהם הייתה מעורבת התובעת הן בגן כלנית והן בגן נווה שלום, שתוך פרק זמן של חודשיים יצרה התובעת משבר עמוק שאיים לפגוע בקידום הגן כגן ייחודי, בין היתר בשל נתוק הקשר מצידה עם המפקחת וגורמים מקצועיים במחוז, וזאת בנוסף לתפקודה בהיבט הפדגוגי וסרובה של התובעת לקבל הדרכה ולאמץ דרכי עבודה הנדרשות על ידי משרד החינוך, הוחלט על הליך של גמישות בהעסקה, בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל. בהקשר זה, מדובר בעובדת הוראה שתפקודה לוקה בחסר וזאת בלשון המעטה.

ודוק, בכתב ויתור נקבע במפורש כי התובעת "זכאית לפרוש בתנאי עדיפות א' בהתאם לתנאים שנקבעו ע"י הנציבות לגבי עובדי הוראה בענין זה. זאת מעבר לזכויות העומדות לזכותי מכח סיום העסקתי במשרד החינוך". בנוסף ולמעלה מהנדרש, בהודעת דוא"ל מיום 11.8.2019 כתבה התובעת לעו"ד טביב וגורמים נוספים כי "חשוב לי לציין שלהבנתי מהשיחה עם חביבה אני אקבל הכל, הווה אומר הכל מבחינתי: 1. מענק פרישה מהאוצר; 2. מענק פרישה עדיפות א' משרד החינוך; 3. פדיון ימי מחלה; 4. ששה חודשי היסתגלות; 5. הכרה בוותק לשנים 1998-2000 – שנים שעבדתי בארה"ב במוסדות יהודים; 6. הכרה מלאה לשנת הלימודים 2000-2011 עבדתי במשרד במחוז תל אביב; 7. כל דבר אחר שמגיע לי ואינני מודעת לו". שנית, התובעת לא טענה וממילא לא הוכיחה כי לא הישתכרה כלל בתום העסקתה במשרד החינוך, קרי בתקופה שלאחר פרישתה.

לשון הרע? לטענת התובעת, משרד החינוך שם אותה ללעג, הלבין את פניה ברבים והשפיל אותה בפרסומים שונים שביצע, כך בכל הנוגע להמלצה של אורנה להורים שטענו כי התובעת והסייעת בגן ברקת ישבו על הילדים בגן לפנות למישטרה; חשדות שפורסמו בכתבות שונות במקומונים; תליית השלט; הכפשת התובעת על ידי הסייעות; הוצאת דיבה של הורים שהתראיינו בכתבות שונות; אמירה של לילך כי היא רואה בתובעת "בייביסיטר"; העובדה כי איילת עודכנה בדבר החקירה וכי עידכנה בדבר את סוזנה; העובדה כי איילת גערה בה שלא תכניס את עניינה האישיים למפגש הפיקוח; תשובת איילת להורים בגן בוסתן – מצג שוא כאילו יש פרטים חמורים הקשורים בתפקודה של התובעת ולא ניתן לפרסמם; איסור כניסתה למשרד החינוך; תלונה של איילת כנגד התובעת בחודש מרץ 2020 וחקירתה במישטרה; כשל בטיפול משמעתי ומקצועי בסייעת הרפואית; היתעלמות המשרד מפניותיה; הפרת כללי גמישות בהעסקה.

...

אנו סבורים כי חלק ניכר מהסעיפים ומהנספחים צורפו שלא לצורך ואלו לא נדרשים להכרעתנו.

בנוסף, המשרד החתים את התובעת על כתב ויתור, חרף הצהרתה המפורשת כי תלויות ועומדות לה טענות חריפות, עת התובעת היתה עם "הגב לקיר". לטענת הנתבעת, דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנות, שכן נתבעים סעדים גם עבור תקופת עבודתה בגן ברקת אותו ניהלה בין השנים 2008-2010.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה ברכיב זה להידחות.

סוף דבר התביעה על כל סעדיה נדחית בזאת, למעט פיצוי לא ממוני בסך של 30,000 ₪ אשר הנתבעת תשלם לתובעת תוך 30 יום מהיום.

נוכח סכום התביעה מזה (296,080 ₪), והסעד הנפסק מזה (כעשירית מסכום התביעה), התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט, ברף הנמוך, בסך של 3,000 ₪ אשר יקוזזו מהסכום הנפסק בסעיף 176 לעיל.

התובע הגיש תובענת נזיקין נגד הנתבעות, משרד החינוך ועיריית קרית___, בגין מסכת אירועים נטענת שקרתה לו בשלהי שנת 94 ובשנת 95, שעה שהיה תלמיד בבית הספר הממלכתי "____" בקרית___.

כבר בינקותו אובחן התובע כלוקה באיחור התפתחותי-רגשי, והוא סבל אף מבעיות רפואיות שונות, שכללו פזילה בעינו, היפראקטיביות רבה ביותר ומום מולד באיבר מינו שהצריך שורה של טיפולים וניתוחים, חרף גילו הצעיר.

אכן, מכלול התיעוד שבפניי, והוא מרשים, מצביע על כך שלכל אורך הדרך זכה התובע לטיפול אינטנסיבי על ידי שורה נרחבת של גורמי תמיכה סוציאלית, פסיכולוגית, רפואית וחינוכית.

נלמד שיעור שהועבר על ידי המורה ש. הספרנית נכחה בספריה ועסקה בהחלפת ספרים לילדי הכיתה.

אכן, נהיר לי כי הן התובע והן א.א הם ילדים קשי-חינוך שהגורל התאכזר להם, והמערכת השכילה להתמודד עם כל אחד מהם.

ילד אסור לו לצאת מהבית ספר, יהיה קשור אליך ואל המנהלת עד גמר הלימודים, הוא באחריותך עד שהוא מגיע הביתה.

...

החלטתי לחייב את התובע במלוא הוצאות הנתבעת, כפי שיישומו על ידי רישמי בית משפט זה, ובשכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בצרוף מע"מ ובצרוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

לפיכך הנני דוחה את התביעה.

הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעות מלוא הוצאות המשפט כאמור וכן שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.