מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

התעללות אסירים קטינים זה בזה

בהליך רע"ב (רע"ב) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין נדחתה עתירת אסיר, שעניינה בהסרת סיווגו כ"טעון הגנה" ושילובו במסגרת טיפולית לעברייני מין בבית סוהר "חרמון". רקע עובדתי המבקש, יליד שנת 1996, נדון על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לנוער לחמש שנות מאסר בפועל החל מיום מעצרו (6.7.2015), בגין עבירות מין שביצע בשני קטינים (גזר הדין ב-תפ"ח 40602-07-15 ניתן ביום 27.6.2016); בנוסף הושת על המבקש מאסר על תנאי ופצוי למתלוננים.
בפתח תגובתו של המשיב לבקשת רשות העירעור, הובהר כי לנוכח הטענות שהעלה המבקש במהלך הדיון בבית משפט לעניינים מנהליים, בדבר היתעללות מצד אסירים אחרים – כבר ביום 30.11.2016 הועבר המבקש מבית הסוהר אשל לבית הסוהר השרון, ונקלט שם באגף טעוני הגנה.
התפיסה שביסוד החוק היא שהערכת מסוכנות, פקוח חצוני ומתן טפול ייעודי, הם שלושה נדבכים השלובים זה בזה, משלימים זה את זה, ויחד יוצרים מנגנון יעיל ומידתי למניעת הישנות עבירות המין: "השקום המונע ממוקד בהתייחסות למרכיבים הפסיכולוגיים ההתנהגותיים והקוגניטיביים של עבריין המין. בלא שינוי התפיסה, העמדות, המודעות, האחריות וההתנהגות של עבריין המין, קיים סיכון גבוה יותר כי למרות הפיקוח והמעקב, עברייני המין יחזרו לבצע עבירות מין. יתרה מזאת, הטלת תנאי פקוח ומעקב בלא שקום מונע עלולה להגביר את מסוכנותו של עבריין המין, עקב היותו נתון בלחצים שמקורם במיגבלות ובתנאים המוטלים עליו במסגרת צו הפיקוח. ככל שהליך השקום המונע יעלה יפה, תפחת מסוכנותו של העבריין ויהיה ניתן להקל בתנאי הפיקוח המוטלים עליו. המצאות עבריין המין בתהליך של שקום מונע תאפשר קבלת אינדיקאציות לעניין המסוכנות כך שיהיה ניתן לאורך התהליך לאתר הדרדרות במצבו ולהתריע על עלייה ברמת המסוכנות" (ראו: דברי ההסבר, בעמ' 192).
...
למעלה מן הצורך התייחסתי לטענות המבקש גם לגופן, והגעתי לכלל דעה שבשלב זה לא נפל כל פגם בהחלטות הגורמים המקצועיים במב"ן בנוגע לשילובו של המבקש בטיפול, וגם לא בהחלטת ועדת טעוני הגנה בנוגע לסיווגו של המבקש כטעון הגנה.
משכך, דינה של בקשת רשות הערעור היא להידחות.
התוצאה היא שבקשת רשות הערעור נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

(א1) אסירים קטינים יופרדו מאסירים בגירים בהתאם להוראות סעיף 34ב לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טפול), התשל"א-1971.
יחד עם זאת, חזקה היא כי ככל שמובא לידיעת שירות בתי הסוהר מידע על אסיר שעובר התנכלויות מצד אסירים אחרים על רקע, דת, גזע או מין, יפעלו גורמי בתי הסוהר למיגור ההתנכלויות, אם זה על דרך הגברת השמירה ואם זה על דרך העברתו של האסיר לתא אחר.
...
המסקנה המתבקשת מכל האמור היא כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את תביעתו ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי.
סוף דבר סיכומו של דבר - התביעה נדחית.
פועל יוצא מכך, נדחית גם ההודעה לצד ג'.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2014 בעליון נפסק כדקלמן:

ועוד נטען, כי המערער חווה היתעללות מצד אסירים וסוהרים בתקופת מעצרו.
דברים אלה בוססו בין היתר על חומרת נסיבות הבצוע; על הפגיעה בשלושת הקטינים כפי שעלה גם מתסקירי נפגעי העבירה; על כך שהמערער לא הפנים את מעשיו ומתקשה לראות בהם "מיניים"; ועל כך שהוא מייחס אשמה לקטינים, ושרמת דחפיו המיניים גבוהה עד כדי קושי בשליטה בהם; וכן על כך ששרות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית.
...
דיון והכרעה אין בידינו לקבל את הערעור.
בכך שבית המשפט מצא לתת משקל נמוך לנסיבותיו של המערער אין כשלעצמו פסול בנסיבות המקרה.
לאחר העיון באסופת הפסיקה שהגישו שני הצדדים, לא מצאנו כי העונש שנגזר חורג מרף הענישה המקובל באופן שמצדיק התערבות של ערכאת הערעור.
בטרם סיום יצוין כי בנסיבות המקרה לא מצאנו ממש בטענה לפיה העבירות הן "אקספרסיביות" ולא "אינסטרומנטאליות", וכי כפועל יוצא מכך ששיקולי הרתעה אינם בעלי משמעות רבה למניעת הישנות העבירה, וכי יש לבכר טיפול ושיקום.
סוף דבר, דין הערעור להידחות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

גם מקרה זה הסתיים בסגירת התיק בהסדר מותנה; · במקרה נוסף (סומן 12 בנספח לטענות ההגנה) נמחק כתב אישום פלילי והועבר לדיון משמעתי בבית הדין למשמעת בשב"ס, עניינו של סוהר שתקף אסיר קטין, כבן 16 שנים, שהיה שכוב על הריצפה, בבעיטה, לפלג גופו העליון.
אין המדובר במי שניצל הכח או הסמכויות המוקנות לו בהתאם לדין לצורך היתעמרות באזרח הנתון למשמורת ומצוי תחת חסותו.
...
בסיום טענותיה של המאשימה נטען, כי אמנם, המקרים אליהם הפנתה ההגנה –"חלקם חמורים יותר וחלקם חמורים פחות" מהמקרה דנן, אך באף אחד מהם לא עמדו בבסיס העבירות יחסי כפיפות שבין סוהר לאסיר והם אינם דומים למקרה זה. עוד נטען, כי נגד האסיר עצמו הוגש גם כן כתב אישום וכי ביטול כתב האישום דנן – עלול להביא "לתוצאה שגויה ביחס לכתב האישום המקביל". לאור כל האמור, מכוח חזקת תקינות הפעולה המנהלית – התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

כעולה מהצווים על-תנאי שהתבקשו ואשר צוטטו לעיל, העתירה כוללת שישה ראשים שונים: טענות בעיניין אספקת המים לאגפים הבטחוניים במתקני הכליאה (להלן: הראש הראשון) – בתמצית, נטען כי "החיבור למים בתאי הכליאה ובמקלחות באגפים הבטחוניים נותק". כפועל יוצא, כך טענו העותרות, "אסירים נאלצים לשהות בתא בצפיפות קשה כשהצואה שלהם צפה בשירותים" ואף ישנם אסירים שדיווחו "כי לא התקלחו במשך מספר ימים". טענות ביחס למניעת גישתם, לכאורה, של כלואים בטחוניים לטיפולים רפואיים (להלן: הראש השני) – בהקשר זה, נטען כי "למעט חולים כרוניים, האסירים מנועים מלפנות למרפאה וכמו כן החובשים אינם מגיעים לאגפים" וכי בוטלו "טיפולים רפואיים שנקבעו מראש". טענות בעיניין הגבלות שהוטלו, לכאורה, על מפגשי כלואים בטחוניים עם עורכי-דין (להלן: הראש השלישי) – בעיניין זה, טענו העותרות כי שב"ס מגביל "את האפשרות לקיים מפגשים עם עורכי דין ורק במקרים בודדים הדבר התאפשר", כאשר ביחס "לעצורים בטחוניים שאינם שפוטים הדבר מתאפשר במקרים חריגים, על פי שיקול דעת בית הכלא". לבסוף, נטען כי "בחלק מהמתקנים מתאפשר מפגש עם עורכי דין לאסירים קטינים ולאסירות בלבד". טענות בקשר להגבלות נוספות שהוטלו על חיי היומיום בכלא (להלן: הראש הרביעי) – נטען כי הכלואים סגורים בתאיהם "במשך כל שעות היום והלילה", זאת למעט "יציאות בנות 30-15 דקות לכל היותר". כמו כן, טענו העותרות כי נותקה זרימת החשמל מהשקעים שבתאים והוגבל השמוש בתאורה.
כמו כן, נטען כי "עורכי דין מעידים על כך שלא הצליחו לתאם ולקיים מפגש עם לקוחותיהם מאז פרוץ המילחמה, כך שהפנייתם של אסירים בטחוניים להגשת עתירות היא בבחינת לעג לרש" ואף הוזכר "חשש מבוסס מהתנכלות למי מהם [הכלואים הבטחוניים – ח' כ'] שמתלונן או מדווח על הפרת זכויותיו". במקביל, הניחו לפנינו המשיבים את חוות-הדעת המודיעינית, אשר נועדה, כאמור בתגובתם, לבסס את התכלית הביטחונית שביסוד הצעדים השונים שנקט השב"ס, בשים לב לאינדיקציות מודיעיניות שהתקבלו ביחס למוטיבציה של כלואים ליצור קשר עם החוץ, בעיניין כוונות עוינות של כלואים וביחס למסוגלותם לממש כוונות אלה.
...
גם דין ראשה הרביעי והחמישי של העתירה להידחות לגופם.
כך, לאחר שעיינתי בחוות-הדעת המודיעינית, מצאתי כי היא מבססת היטב את התכלית הביטחונית שהוזכרה לעיל.
סוף דבר: העתירה נדחית בזאת, הרבה לפנים משורת הדין – ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו