סיכומים הוגשו על ידי התובעת ביום 30.6.20 ומטעם הנתבע ביום 3.8.20
זה המקום להיתנצל בפני הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין, שנבע מריבוי תיקים שהבשילו
למתן פסק דין באותו זמן, עקב הדחיות בתקופת מצב החרום.
₪ עמדה על סך של 5,999 ₪ ואילו בשנת 2019 עמדה על 9,323
לטענתה, במהלך חקירתו הנגדית, הודה הנתבע כי בשנות החיים המשותפים עימה, הוא נשא
בהוצאות הבית, שכר דירה ומזונות לביתו הבכורה, בתשלום חודשי מיצטבר של לא פחות מ-
15 .
לטענתה, שוכרת דירה בת שלושה
חדרים היות ואמה מגיעה פעם בשנה לסייע לה. התובעת מעריכה את צרכי הקטינה, בסך של
5,000 ₪ בהם כללה: כלכלה ומזון בסך של 1,300 ₪; ביגוד והנעלה בסך של 700 ₪; תרופות/
אגרות בריאות בסך 300 ₪; צהרון וחוגים בסך 1,000 ₪; חלקה במדור 1,100 ₪; נסיעות
ותקשורת בסך 300 ₪ וצורכי הבית בסך 400 ₪.
לא ניצפו מסמכים התומכים בטענה על חובות בסך 200,000
בית המשפט מודע לעבודה כי הנתבע נושא אף בדמי מזונות עבור ביתו הבכורה, ומעיון
בהעתק פסק דין המאשר הסכם אליו הגיע הנתבע עם גרושתו, מיום 21.7.09 (צורף לכתב
ההגנה ולתצהיר) עולה כי נקבע שישלם דמי מזונות בסך 1,500 ₪ (הסכום צמוד) וכן יישא
במחציות.
נוכח הפסיקה לפיה דמי מזונות ששולמו "נאכלו" (למשל בע"מ 4589/05
פלוני נ' פלונית ואח', 21.11.2005 , פורסם בנבו), סכום המזונות בהתאם לפסק-הדין, ישולם
11 את עודף המזונות ששולם תבע נ לא תדִּרָשֵ להשיב ל ובעת ת ואולם ה ,2021 החל מחודש מרץ
על ידו עד כה.
הצדדים יישאו באופן שווה בהוצאות רפואיות חריגות של הקטינה מכל מין וסוג שהוא,
לרבות רפואת שיניים, טיפולים פסיכולוגיים/ריגשיים, אבחונים (לרבות איבחוני ליקוי למידה)
וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה ע"י קופ"ח ובכלל זה הפרשים לאחר
קבלת החזר מכל מקור שהוא.
...
יוצא אפוא כי עול הגידול, הן ברובד
הכלכלי והן ברובד המנטלי, נופל רובו ככולו על כתפי האם.
לאור האמור לעיל, ובהתחשב בעובדה כי
האב מחויב במחצית הוצאות החינוך של הקטינה, אני קובעת כי על הנתבע לשאת בדמי טיפול
חודשיים בסך של 450 ₪ ("דמי הטיפול"), זאת נוסף על דמי המזונות כך שבסך הכל על הנתבע
להעביר לידי התובעת מדי חודש סך של 2,100 ₪ בעבור מזונותיה של הקטינה כולל דמי טיפול
("דמי המזונות").
אשר על כן הנני מורה כדלקמן
ניתן בזה להמלצת עו"ס לסדרי הדין מיום 7/6/20 תוקף של פסק דין.