מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנכלות לעובדים פעילים בוועד העובדים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

המבקש טוען עוד כי הוא זכה וזוכה להיתנכלות נוכח היותו חבר ועד העובדים ופעיל אקטיבי בהתנגדות למינויים פוליטיים במשרד; כי הליכי המכרזים האמורים היו נגועים במינוים מסוג זה, כמו גם מינויים לתפקידים רבים בעת האחרונה.
...
כמו כן מבקש לקבוע כי החלטת ועדת הבוחנים במכרז (כמו גם במכרז הקודם) אינה סבירה וכי מעורבותו של מנכ"ל המשרד (דאז) מנעה החלטה על פי הכלל של בחירת הכשיר בין הכשירים לתפקיד; כי כישוריו מתאימים יותר ועולים על אלו של המועמד שנבחר במכרז (המשיב 3) וכי הוא לכן ראוי לתפקיד זה. בטרם נפרט השתלשלות הענינים הרלבנטיים , נבהיר כבר בשלב זה כי לא מצאנו מקום לדון בכל טענותיו של המבקש לנזקים שנגרמו לו וכן להתנכלות לה טוען- כל אלה דינם להדון במסגרת התיק העיקרי.
ולהפך! ואולם, נוכח מסקנותינו דלעיל, הרי שלגופו של ענין לא מצאנו מקום להענות לבקשה למתן סעד זמני בענין דנן.
משכך, הבקשה נדחית.
בנסיבות הענין לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ס"ק 67698-09-16 לפני כב' השופט טל גולן נציג ציבור (עובדים) מר עאטף טאטור נציג ציבור (מעסיקים) מר אליאס ג'טאס המבקשים: 1. ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמכללות 2. וועד המרצים במכללה הטכנולוגית תל-חי 3. שלומי פרי ע"י ב"כ: עו"ד זוהר גיפס המשיבה: מרכז להשכלה בתל חי ע"ש גרטרוד ומוריס רודמן בע"מ, ח.פ. 510631575 ע"י ב"כ: עו"ד יאיר ארן פ ס ק ד י ן
כך גם, בהתאמה, בעניינינו, בכל הנוגע למניעת היתנכלות לעובדים הפעילים בהתארגנות ראשונית.
...
] בהינתן כלל העובדות הנ"ל, ובהיקש לפיצוי שנפסק על ידי בית הדין הארצי לעבודה בפרשת גרינשפן, אנו קובעים בזאת כי על המכללה לשלם למר פרי פיצוי בגין האופן שבו הודע לו על הפסקת עבודתו כרכז המגמה, בהיקף של 2,240 ₪ כפול 12 חודשים.
לסיכום לסיכום ולאור כל האמור לעיל, הוכח כי המכללה לא הונחתה בשיקולים זרים ו/או לא ענייניים, ובכלל זה אלה הקשורים למהלך ההתארגנות במכללה, כאשר היא החליטה על הפסקת עבודתו של מר פרי כרכז מגמת תעשיה וניהול במכללה.
על כן, דין הבקשה להידחות במובן הקיבוצי, וכך הננו מורים.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

" במסגרת ההגנה הנתנת לעובדים בשלבי ההתארגנות הראשונית אשר קיבלה ביטוי מובהק בפסה"ד בעיניין פלאפון [עס"ק 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - פלאפון תיקשורת בע"מ (2.1.13)], ואשר על כלליו חזר בית הדין הארצי מספר פעמים נוספות [ר' עניין אלקטרה; עס"ק (ארצי) 61532-12-16 בית בלב בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן – עניין בית בלב(], נקבע באופן הראוי לציון בעניינינו כי: "פעולות המעסיק, במעשה או בהתבטאות, כלפי עובדים פעילים בהתארגנות, בנוגע לסיום יחסי עבודה או המשפיעות על תנאי עבודתם, מקימות חזקה לשיקולים שאינם עניינים, ומטילות נטל מוגבר על המעסיק לשכנע אחרת.
מן הכלל אל הפרט לאור האמור בחנתי את האירועים להם טענה התובעת ואת טענות הצדדים, ומסקנתי הנה כי נוכח משקלם המצטבר של האירועים ועיתוים, יש קשר בין היתנהלות עובדי הנתבעת כלפי התובעת לבין היותה חברה בועד הפעולה בהתארגנות ראשונית, וכי מדובר בהתנכלות על פי חוק הסכמים קבוציים, הגם שמדובר בהתנכלות ברף הנמוך.
...
" ביום 28.9.16 הגישה התובעת לנתבעת מכתב התפטרות (נספח י"ח לכתב התביעה), אשר בו פירטה את סיבותיה, כדלקמן: "הנני חברת וועד הפעולה מטעם הסתדרות העובדים החדשה, לאורך תקופת כהונתי כחברת וועד הפעולה סבלתי מהצקות והתנכלות ברמה האישית מצד הנהלת חברת נת"ע, בעת האחרונה, עת החלו וועד הפעולה והסתדרות העובדים להאיץ את המו"מ על ההסכם הקיבוצי, התגברו ההתנכלויות אליי מצד ההנהלה והפכו תכופות ומרושעות יותר, החל בהפצת שקרים מקוממים המופנים אישית להכפשת שמי לא פעם מאחורי גבי, בניסיונות פגיעה בקשרי עבודה ואחרים אותם יצרתי בעמל רב במסגרת עבודתי וכן ב"בישול" משוב מקצועי ע"י מנהלי האישי בניגוד מוחלט לפידבקים אותם אני מקבלת מכל הפונקציות מולן עבדתי, כולל מנהלי לשעבר.
עם זאת, בנסיבות העניין סבורני כי המסמכים שהוצגו על ידי התובעת מטעם הקרן עצמה מעידים כי הלכה למעשה חסרים כספים אשר אמורים היו להיות מופרשים לטובת התובעת.
עם זאת, אינני מקבלת את טענת התובעת כי הייתה זכאית לתשלום הפרשות בתקופת הלידה וההורות מעבר ל – 14 השבועות על פי חוק (בעת הרלוונטית).
סוף דבר נוכח האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פסק דין זה, את הסכומים הבאים: פיצויים לדוגמא בגין הפרת סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, בסך 20,000 ₪.

בהליך סכסוך קיבוצי (ס"ק) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לצד ההגנה המיוחדת מפני היתנכלות לעובדים הפעילים בהתארגנות הדגיש בית הדין הארצי כי ה"פעילות באירגון עובדים או בועד עובדים אינה מקנה לעובד 'חסינות'" מפני פיטורים במקרים שבהם העובד נהג בצורה שהפרה את נהלי המעסיק, ובכלל זה זלזל בעבודה, התבטא באורח בוטה כלפי הממונים, היתעלם מהם וכדומה (עס"ק (ארצי) 50409-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – פלאפון תיקשורת בע"מ (7.1.2013)). ככל שיש טענה שעובד שהוא גם פעיל בועד או בהתארגנות פעל באופן שהצדיק את פיטוריו היא תבחן לגופה בהתאם למסכת הראיות. עם זאת נקבע שככל שהוכח שיש חשד לכך שהפיטורים נועדו לפגוע בהתארגנות על המעסיק מוטל נטל שיכנוע מוגבר להוכיח שבחירת המועמדים לפיטורים נעשתה מנימוקים עינייניים וכי הליך הפיטורים אף הוא נעשה כדין ומשיקולים עינייניים (בש"א (ארצי) 634/09 חביב – ק.א.ל קוי אויר למטען (24.3.2020); עניין הוט). למעשה, די בכך שההחלטה על הפיטורים נשענת בחלקה על שיקול פסול כדי להכתימה ולהעביר את נטל ההוכחה אל המעסיק על מנת שיפריך את הטענה כי היה קשר בין הפיטורים לבין המעורבות בהתארגנות. עליו להוכיח שהשיקול הפסול – מעורבות העובד בהתארגנות – לא נשקל כלל (עס"ק (ארצי) 25504-08-18 הסתדרות העובדים הכללית החדשה – יו טי אס יוניברסל פיתרונות תחבורה בע"מ (15.5.2020) (להלן: עניין אוויס)).
...
על יסוד כל האמור, מסקנתנו היא כי אין מקום לביטול הפיטורים.
טרם חתימה בשולי הדברים אף אם לא בשולי חשיבותם מצאנו להוסיף כי ההליך נפתח בטענה לפגיעה חריפה בהתארגנות שהיא טענה בעלת אופי חמור.
סוף דבר – הבקשה לביטול פיטוריהם של העובדים שפיטרה גרין נט נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בעניינינו כאמור לא הוכחה על ידי התובע ולא שוכנענו כי סבל מהתנכלות חוזרת ונשנית, לא על רקע היותו פעיל בועד העובדים, ובכלל.
...
כן הוא ביקש שהנתבעות יחויבו לשלם לו הוצאות ושכ"ט עו"ד. לטענת הנתבעות יש לדחות את התביעה במלואה.
עוד שוכנענו כי התנהלות הנתבעות בעניינו הייתה תקינה, הנתבעות לא הפרו ביחס לתובע איזה מן הסעיפים בחוק הסכמים קיבוציים וממילא התובע אינו זכאי לפיצוי בגין כך. התובע אינו זכאי לתוספת חצי דרגה נוספת לשכרו בהעדר כל מקור זכאות לכך.
התובע אינו זכאי לפיצוי בגין מניעת האפשרות לעבוד כגמלאי, משאין לו זכות קנויה לכך ומשסרב להצעות הנתבעת להעסקה באופן זה. עוד לא מצאנו כי נפל פגם בהתנהלות המדינה בגינו התובע זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש .
לאור כל האמור, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו