התניית חידוש רישיון נהיגה במבחן עיוני ובקורס ריענון

בפניי עתירה ובה ביקש העותר להורות למשיבה להתייצב וליתן טעם מדוע לא תבטל זו את החלטתה להטיל על העותר התניית חידוש רישיון הנהיגה שלו במבחן עיוני, בנוסף לקורס רענון.

...

משכך ומשבפועל המשיך בשל כך העותר ממילא לנהוג במכוניתו והדבר לא גרע מניסיונו, וכמו כן שלילת הרישיון לא נעשתה מטעמים תעבורתיים כגון עבירה על דיני התעבורה, סבורני כי אין לזקוף לחובת העותר ולהביא בחשבון את כל התקופה שבה לא ידע על שלילת רישיונו.

אשר על כן, מתקבלת העתירה ומבוטלים התנאים שהתנתה המשיבה בחידוש הרישיון.

נוכח העובדה כי מדובר בהליך קצר שהתקיים בפניי ולעניין ההוצאות אני מחייב את המשיבה לשלם לעותר הוצאות בסכום כולל של 3,000 ₪.

אז הפקידה מסרה לו כי הוא חייב להרשם לשני קורסים של רענון, ביניהם קורס מיתקדם, והוא במקום היתקשר ונרשם.

הוא טוען כי הפקידה לא היתנתה את החזרת הרישיון אליו ברישומו לשני הקורסים, אלא רק אמרה לו שהוא צריך לעבור שני הקורסים הללו.

(ג) נהג שלחובתו רשומות 36 נקודות תקפות או יותר, ייפסל מהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 חודשים, ורישיונו יחודש לאחר שיעמוד בבחינה העיונית, לפי תקנה 205 המתאימה לדרגת רישיונות ורשאי הוא להבחן גם בתקופה שבה פסול רישיונו לפי תקנת משנה זו. (ד)נהג שלחובתו רשומות 72 נקודות תקפות או יותר, או נהג שהוטלה עליו פסילה לפי תקנת משנה (ג), ורשומות לחובתו 36 נקודות תקפות או יותר בטרם חלפו שש שנים ממועד ביצוע העבירה האחרונה מבין העבירות שבשלהן הוטלה הפסילה האמורה, ייפסל רישיונו ל-9 חודשים ויחודש בתום התקופה האמורה רק לאחר שיעמוד בבדיקות רפואיות אצל הרופא המוסמך ובבחינות כאמור בתקנות 202 עד 210".תק' (מס'

מחוקק המשנה הטיל חובה להודיע בדואר רשום לנהג על כל דרישה לאמצעי תיקון על פי תקנה 549 לתקנות, אך לצורך הוכחת המסירה הבחין המחוקק בין המקרים בהם נדרשו מהנהג אמצעי תיקון לפי תקנות 549 (א) ו-(ב) שהם דרישת הישתתפות בקורס ומבחן, לבין המקרים בהם חויבו אמצעי תיקון יותר קצוניים של פסילת רישיון נהיגה בהתאם לתקנות 549 (ג) ו-(ד).

...

מעבר לכל האמור לעיל, וגם בהנחה שהייתה התובעת מוכיחה כדבעי נזק תוצאתי כנטען, הרי בכל מקרה חלה עליה חובת הקטנת הנזק, כך שהייתה יכולה לקחת הלוואה ולרכוש לעצמה משאית חלופית כדי להמשיך לנהל את עסקיה בנזק מינימאלי, במיוחד לאחר שרוא"ח נג'אר אישר בחקירתו הנגדית כי מימון למשאית חלופית היה גורם נזק הקטן בהרבה מהנזק שנגרם בפועל כתוצאה מהשבתת המשאית.

מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי התובעת לא הוכיחה נזק תוצאתי כתוצאה מהשבתת המשאית ועיכוב בקבלת תגמולי ביטוח, לא הוכיחה כי המקרה דנן נופל בגדר המקרים בהם יש לחייב את המבטחת בפיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו בשל אי תשלום תגמולי ביטוח בזמן, ולא הוכיחה כי הקטינה את נזקיה.

לסיכום, אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 147,698 ₪ בצירוף הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 26,000 ₪.

. מי שנהג ברכב כשאין לו רישיון לנהוג בו, למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה", נקבע כי אי הישתתפות בקורס רענון אינו פגם פורמלי אלא עניין מהותי המשליך על כושר הנהיגה ועל כן הוא אינו בא בגדרי הזכאים לפי חוק הפיצויים (ע"א 4231/97 צור שמיר נ' נאה, פ"ד נג(2) 193 (1999)).

לשון הפוליסה אמנם אינה זהה ללשון חוק הפיצויים, ואולם, גם הפוליסה נוקטת בלשון "ובילבד שבעת קרות מקרה הביטוח לא היה פסול מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה" ויש לפרש גם לשון זו כממעטת מקרה בו תוקפו של רישיון פקע מטעמים טכניים גרידא, אך לא מקרים דוגמאת מקרה זה בו החידוש הותנה במבחן עיוני ומעשי, שמבלי לעבור אותו – כפי שאכן אירע – הנתבעת הייתה פסולה מלקבל רישיון נהיגה (וראו גם: ע"א (מחוזי-י-ם) 2612/08 כהן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 17.03.09)).

...

מקרה זה הוא אכן מקרה בו בעת קרות מקרה הביטוח המבוטחת (הנתבעת) הייתה פסולה מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה, וכפי – שלפי דבריה שלה - נאמר לה. סיכום התוצאה היא, כי הכיסוי הביטוחי של הראל אינו תקף ולפיכך הודעת צד ג' שהגישה הנתבעת כנגד הראל נדחית, וכך גם התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת כנגד הראל.

משלא נטען בסיכומים כנגד גובה הנזקים הנטענים בכתבי הטענות, התוצאה היא כי: הנתבעת (איאסו מולו מלכה) תשלם לתובעת (שומרה חברה לביטוח בע"מ) סך של 18,245 ₪ (30% מתוך 60,816 ₪) הנושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל וכן את אגרת המשפט ששילמה, שכר העד מטעמה כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.7%.

התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת (איאסו מולו מלכה) כנגד נתבעת 3 (הראל) כמו גם ההודעה לצד שלישי שנשלחה כנגדה, נדחות.

הגם שעלה כי הנהג אכן סיים את הקורס הבסיסי בנהיגה נכונה לפני התאונה דנן, הוא נידרש גם לבצע קורס נהיגה ייעודי, בטרם יזכה לחידוש רישיונו, מאחר וצבר למעלה מ- 24 נקודות, בהתאם לתקנות 549(ב) ו-(ה) לתקנות התעבורה.

מה דינה של התליית רישיון הנהיגה לפי דיני התעבורה (שיטת הניקוד)? שונה היא ההגבלה על רישיון הנהיגה מחמת אי עמידה בקורס רענון של רשות הרשוי -משרד התחבורה, בין היתר, לאור 'שיטת הניקוד' בעבירות תעבורה המוסדרת בחלק ז' לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

עם היצטברות נקודות לחובת נהג, בתקופות ובתנאים הקבועים בתקנה 547 לתקנות התעבורה, רשאית רשות הרשוי להטיל עליו "אמצעי תיקון", מאלה המנויים בתקנה 548 לתקנות התעבורה (קורס בנהיגה, מבחן עיוני, מבחן מעשי, פסילת רישיון ובדיקות רפואיות).

בהיעדר כל אסמכתא מטעם הנתבעת לעניין המישכון, טיבו ודבר קיומה של הפרת התחייבות במישור היחסים שבין בעל המישכון לממשכן, ניתן להתנות את דבר התשלום על ידי קבלת אישור בעל המישכון לכך, וכך אני קובעת.

...

שתי שאלות שבמחלוקת עומדות על הפרק בתיק דנן וטעונות הכרעה: הראשונה - מהי 'הידיעה בפועל' הנדרשת מהנהג, שלא היה בידיו רישיון נהיגה בתוקף במועד התאונה, תוך הבחנה בין התלייה בטיחותית לבין התליה מנהלית; והשנייה - האם כוח התביעה של המבוטחת פוקע בשל קיומו של שעבוד; והאם לאור העדר אישור של המשעבד לניהול התביעה לקבלת תגמולי הביטוח, לא מתקיימת בין המבוטחת למבטחת 'יריבות משפטית' ומשכך דין התביעה להידחות.

בהעדר כל אסמכתא מטעם הנתבעת לעניין המשכון, טיבו ודבר קיומה של הפרת התחייבות במישור היחסים שבין בעל המשכון לממשכן, ניתן להתנות את דבר התשלום על ידי קבלת אישור בעל המשכון לכך, וכך אני קובעת.

סוף דבר לשיטה אחרונה, התביעה מתקבלת בחלקה הארי.

לא שוכנעתי כי עלה בידי הנתבעת לשכנע כי קמה עילה לשלילת הכיסוי הביטוחי.