מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנהלות מקיר מקיר בהלוואות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנצרת ת"א 2214-12-14 שקיר נ' שאקיר ואח' בפני כב' השופטת נבילה דלה מוסא, סגנית נשיא תובעים מדלן שקיר ע"י ב"כ עו"ד משה חורי נתבעים 1.אבינועם שקיר 2.מרדכי (ביבי) שקיר 3.ערבונה שקיר 4.נדיה רות מעתוק 5.שמעון מעתוק ע"י ב"כ עו"ד אוריאל שילה 6.רשות מקרקעי ישראל - מחוז צפון ע"י ב"כ עו"ד הראל טיקטין 7.הסוכנות היהודית לא"י ע"י ב"כ עו"ד מנחם גדרון 8.דלתון - מושב עובדים ע"י ב"כ עו"ד יואל הלל פסק דין
מ-1982 והסכם 85 עד 2005 זה היתנהל כך. ב-2000 המטעים חולקו.
אני לא מחזיק פה. (עמ' 37, ש' 23-32) אני ערה לכך, וכפי שטענה התובעת בסיכומיה, שמלבד עדותם של עדי ההגנה על שפוץ בית המייסדים וקבלת הלוואות, שלהוכחתן צורפו מיסמכי בנק שעיון בהם מלמד כי נרשמו על שם הסבתא, לא הובאה ראיה אחרת אובייקטיבית המלמדת כי אכן הכספים הושקעו בבית (סעיף 42 לסיכומי התובעת).
...
אני ערה לכך, כי המצב הנוצר בנחלה הוא בעייתי ועל כך עמדה השופטת פרוקצ'ה בעניין חיים: "... נטייה זו להעביר חלקים מן הנחלה לבנים אחרים גם כאשר מונה בן ממשיך האמור לקבל את הנחלה ולעבדה, היא טבעית ומובנת במערכות יחסים משפחתיות, ועל-כן עשויה לזכות לעתים קרובות בהסכמה כללית של בני המשפחה. להסכמה זו ניתן לתת לבוש משפטי על דרך התחייבות חוזית מפורשת של חבר האגודה כלפי ילדיו. מתן הכרה להעברת זכויות כזו כבת-אכיפה מבחינה משפטית עלול להוליד פיצול בפועל של היחידה המשקית למספר בלתי מוגבל של בעלי זכויות. ואם כך, שוב אין מדובר רק בפיצול בית המגורים מהנחלה המשקית, אלא ייתכן גם פיצול הנחלה המשקית עצמה למרכיבים משקיים שונים והעברת כל מרכיב משקי לבעל זכויות אחר. נסיבות כאלה עלולות להוליד מציאות העומדת בסתירה בולטת למדיניות הרשות המוסמכת, המבקשת למנוע פיצול היחידה המשקית. מציאות זו הייתה מטילה אחריות ונטל על המינהל, על הסוכנות ועל האגודה השיתופית לנקוט ביוזמתם הליכים משפטיים כדי למנוע עקיפת מדיניותם זה דורות רבים לגבי כלל האגודות השיתופיות ברחבי הארץ." (ההדגשה שלי-נ.ד.מ.) (עמ' 327) חרף זאת שוכנעתי כאמור לעיל, כי הנחלה לאורך שנים נוהלה בשותפות, ועל כך התובעת לא הלינה.
סוף דבר התוצאה העולה מהאמור לעיל אפוא, היא, כי במקרה שלפני, לנתבעים 1-3 זכויות שימוש וחזקה מכח ההסכמים שנערכו בהיות האב בנימין בחיים.
לאור האמור לעיל דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

גוטרמן עתר בתביעתו לפצותו בסך של 179,220 ₪, על פי ראשי הנזק הבאים - סך של 2,500 ₪ בגין פינוי התכולה לבקשת פרידמן, סך של 2,500 ₪ בגין החזרת התכולה, סך של 600 ₪ בגין פריצת המנעול, סך 3,620 ₪ בגין תיקונים שביצע בדירה, סך 90,000 ₪ בגין עוגמת נפש נוכח העובדה שהדירה שופצה במשך 11 חודשים במקום חודשיים, סך של 50,000 ₪ עקב ביזבוז זמן והפסד ימי עבודה שלו עקב היתנהלות פרידמן וסך נוסף של 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לו מיום הכניסה לדירה ועד לתיקון הליקויים.
אעיר, כי הבקשה להקטנת הסכום מסך של 775,000 ₪ לסך של 177,332 לא לוותה בהסבר מניח את הדעת.
נספח א' להסכם השכירות, שכותרתו "תיאור ותכולת הבית", כולל התחייבות נוספת שנטלו על עצמם פרידמן, לבצע עד ליום מסירת החזקה בדירה עבודות שכללו סגירת קיר בחדר השינה, צביעת דלתות, החלפת ידיות, הדברה וניקיון, החלפת אסלה, פינוי מחסנים, שטיח בחדר ליד הכניסה והתקנת ארון קיר בחדר השינה או תשלום סך של 3,500 ₪ עבור ארון שיותקן על ידי גוטרמן, שיהיו רשאים ליטול אותו עם סיום השכירות כנגד תשלום בסך של 3,500 ₪.
...
אני דוחה, אפוא, את תביעת פרידמן בעניין זה. פרידמן טענו, כי גוטרמן הפריע למהלך השיפוצים התקין, הקבלן הראשון עזב בגללו את העבודה וכן, נגרמו להם נזקים בגין פינוי הפסולת האישית שלו, הזמנה כפולה של משאית עם מנוף לפינוי שאריות בניה, הזמנה חוזרת ונשנית של מתקין המזגנים וביקורים (ותיקונים) נוספים שדרש גוטרמן מקבלן החשמל.
לכן, אני דוחה את דרישותיהם לפיצוי במישור זה. פרידמן עתרו בכתב התביעה להורות לגוטרמן לפצותם בסך של 400,000 ₪(!) בגין "התנכלות מכוונת, עגמת נפש, מטרד ליחיד וחשש מפני השתלטות של גוטרמן על הדירה". ראש נזק זה הצטמצם בתצהיר העדות הראשית של מר פרידמן לסך של 50,000 ₪ בלבד.
סיכומה של נקודה זו, אני דוחה את תביעת פרידמן גם בראש נזק זה. במסגרת סיכומיהם הוסיפו פרידמן שתי עילות חדשות, שזכרן לא בא בכתב התביעה המתוקן.
אני דוחה את דרישותיהם במישור זה. סיכומו של דבר, אין חולק, כי הן פרידמן, כבעלים של הדירה והן גוטרמן, כשוכר, נפגעו עקב השריפה שהשתוללה בכרמל ביום 24.11.2016 וגרמה לנזקים קשים בדירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

אני קובע, איפוא, כי עבודות השפוץ לא התעכבו עקב היתנהלות הנתבעים, אלא נוכח מועד העמדת ההלוואה בחשבון התובע.
היה אבק שם. לא היה לי מה לחפש שם. הוא בא ובקש ממני מקרר קטן, הלכתי, הבאתי לו, כב' הש' רובס: רגע, אז אני מבין כבר שיש פה ריצוף, עו"ד פוליאקוב: מהפה לזה, הפכנו, העד, מר י. ביטון: איך? כב' הש' רובס: אני מבין שיש ריצוף, אני מבין שהוא הרס קירות, העד, מר י. ביטון: הוא הדביק.
...
לפיכך, דין התביעה במישור זה להידחות.
סיכום סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 237,545 ₪.
בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובע את אגרות המשפט, הוצאותיו בגין חוות דעת השמאי מטעמו וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

על פי האישום הראשון, ביום 23.9.16, בסמוך לשעה 09:57, היתנהל דין ודברים בין הצדדים, בעקבות החלטת המתלוננת להוציא את בגדיו של הנאשם מהארון המצוי בחדרה והעברתם לחדר בו התגורר.
משהעדה לא הייתה עדה לארוע ועדותה אינה עולה בקנה אחד עם יתר ראיות המאשימה בתיק לא מצאתי ליתן משקל לעדות זו. מדו"פ של השוטרת שני חרבי (ת/18), עלה שבמהלך הנסיעה לבית המתלוננת, שוחחה עם האחרונה בטלפון וזו מסרה לה, כי הנאשם תקף אותה, בכך שהדף אותה לקיר ולחש לה שירצח אותה.
לסיכום גרסת המתלוננת לא הייתה עקבית, היא לוותה בחוסר היגיון פנימי, לקתה בהיעדר הסברים המניחים את הדעת בנקודות שבמחלוקת.
...
האישום הראשון ב"כ הצדדים ביקשו לתת משקל מלא לעדותה של השכנה, נורית גרייצר, ואף אני שוכנעתי שיש לעשות כן. כל צד טען, כי עדותה של נורית תומכת בראיות מטעמו וביקש להורות על הרשעת/זיכוי הנאשם.
הנאשם ביקש את הסכמת המתלוננת להצבת מצלמה בביתם וזו סירבה והצילומים נעשו באופן נקודתי על פי עצה משפטית שניתנה לו, ולא שוכנעתי, כי נסיבות הצילום בשני המקרים לעיל מהווים הטרדה.
בנסיבות אלה אני מקבלת עמדת הנאשם, כי עומדת לו ההגנה בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות, כי לא היה מודע לכך שהדבר מהווה או עשוי להוות הטרדה של המתלוננת.
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת, כי לא הוכח שהצילומים נעשו כדי לפגוע בפרטיותה של המתלוננת ועל כן אני מורה על זיכוי הנאשם מעבירה זו. סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על זיכוי הנאשם מכל המיוחס לו בכתב האישום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המסדרונות רופדו בשטחים מקיר לקיר והוצב שלוט המפנה לחדרים על פי מספריהם.
בחקירתו ישעיהו חזר על כך שהיה מדובר בעסקת הלוואה ולכן היחידות נמכרו רק אנשים מקורבים: "הרעיון היה שביום שהם ירצו למכור, אנחנו נוכל לרכוש אותן בחזרה ולכן זה היה רק חברים. לא זוכר אם זה מקבל ביטוי בהסכם" (פרוטוקול עמ' 29 ש' 15-14).
פיצויים בגין עגמת נפש וולף עותרים לפצותם גם בגין עגמת הנפש שנגרמה להם לטענתם בשל היתנהלות החברה ובשל כך שנאלצו למכור את דירתם בסכום נמוך באופן משמעותי משוויה המלא בשוק שעה שנזקקו לדמי המכירה לצורך רכישת דירת מגורים לביתם.
...
בענייננו אני סבורה שיש לדחות את טענת החברה שלפיה עילת התביעה התיישנה, שכן הוכח שחל החריג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות אשר משעה את מרוץ ההתיישנות בנסיבות שבהן נעלמו מעיניו של התובע העובדות החיוניות להגשת תובענה.
מסקנתי היא, אפוא, כי עד שנת 2016 וולף לא היו יכולים לגלות, אף לא בזהירות סבירה, את העובדות שהקימו את עילת התביעה.
דין טענת החברה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו