התנהלות הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין וייצוג האופוזיציה

לפי האמור בקורות החיים שלה בשנים 2013 – 2014 עשתה היתמחות בעריכת דין באפוטרופוס הכללי בירושלים ולכן לכאורה לא יכולה הייתה להיות עובדת ערייה בשנים אלו או למצער הייתה בחל"ת. כאמור, החל מ-10/2014 ועד 1/2020 עבדה כרכזת תיכנון במינהל איכות הסביבה (מילוי מקום).

(המכתב כאמור וכן הודעת המנכ"ל מיום 14.1.2020 שלא לאשר את בקשת ההיתקשרות, על יסוד חוות הדעת של הלישכה המשפטית של משרד הפנים צורפו כנספחים ו' ו-ז' בקשה לסעד זמני).

התובעת פנתה למנכ"ל משרד הפנים בטענה כי נפל פגם בהחלטת משרד הפנים, בהתנהלותו ובדרך קבלת החלטה בעיניין מבלי לשמוע את התובעת ומבלי לתת לה אפשרות להתייחס לאמור בחוות הדעת המשפטית של משרד הפנים אשר בהתבסס עליה החליט מנכ"ל משרד הפנים שלא לאשר את ההיתקשרות.

התובעת בעצמה העידה כי בעת כהונת ראש העיר הקודם לא קודמה והתנכלו לה בשל אביה: "בשנת 2016 עריית ראשל"צ עברה מייצוג משפטי חצוני להקמה של מחלקה משפטית בערייה. למרות מה שעברתי ביקשתי פגישה עם ראש הערייה אז ונגשתי למכרז ומתוך 180 מתמודדים מבחן בכתב, סיננו 60 מתמודדים שאני בתוכם. ומתוכם שעברו לועדות מכרזים נבחרו 10 שאני בתוכם ומתוכם צריך לבחור 5. אני עובדת ערייה יחידה. ממה שנימסר לי שקרה בתוך וועדת המכרזים, זה שנפל האסימון שאני הבת של האופוזיציה. ברור לך שבגלל זה לא התקבלתי.

תפקיד מנהל המוקד העירוני הוא תפקיד מהותי ומרכזי בערייה ולא כטענת התובעת, כי מדובר תפקיד טכני: "ש: בואי נלך הפוך, גלית. את יודעת מה מתח הדרגות של התפקיד של מנהלת מוקד ערוני בעריית ראשון לציון?

אותה לישכה משפטית שנתנה את חוות דעת למנכ"ל. מצב זה בו עשרות עובדי ציבור שכולם מקבלים שכרם מהקופה הציבורית (היועץ המשפטי של עריית ראשון, חברי מועצת העיר, חברי ועדת השרות ועורכי הדין) משחיתים זמנם לריק בהליך סרק שסופו להתייתר, מייצר מצב של מראית עין של ביזבוז כספי צבור וחוסר יעילות שפוגע באמון הצבור בפעולות וקבלת ההחלטות של בעלי התפקידים.

...

סוף דבר על דעת רוב חברי המותב, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת 2 שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך 500 ₪.

נוכח עמדת הנתבעת 1 שעלתה בקנה אחד עם עמדת התובעת, לא מצאנו מקום לפסוק הוצאות לטובתה.

לדידם של העותרים, הציבור מתקשה ליתן אמונו בלישכה ובועדה לבחירת שופטים ואיננו מאמין כי אכן נעשה חשבון נפש והופקו הלקחים הרלוואנטיים, בשים לב לחפזון שמנחה את חברי הקואליציה של עו"ד נוה במועצה הארצית, להזדרז ולמנות את נציגי הלישכה בועדות הבחירה, עוד בטרם ניתנה לציבור ההזדמנות לבוא חשבון עם נציגיו בגין התנהלותם בפרשות שפורסמו, כאשר חלקים מהפרשה האחרונה עדיין חוסים תחת צו איסור פירסום, באופן שמימדיה טרם התגלו לציבור.

וכפי שנפסק בבג"ץ 11483/04 ועד מחוז תל אביב והמרכז של לישכת עורכי הדין נ' המועצה הארצית של לישכת עורכי הדין בישראל (פורסם בנבו, 13.03.2006): " ... בתיתנו דעתנו למקומה המרכזי של המועצה בחיי הלשכה, וביודענו כי רוב חבריה נבחרים בידי ציבור עורכי-הדין, ניזָהר מהתערב בניהול ענייניה, בהחלטותיה ובסידרי העדיפויות שקבעה לעצמה, כל עוד עומדים אלה, כאמור, בבחינת הדוקטרינות והכללים של המשפט המנהלי." (בפיסקה 44).

היא מייצגת אפוא כדין את ציבור עורכי הדין ולא ניתן לומר שאיבדה את אמונם.

גם החלוקה המקובלת במישור המפלגתי בין סיעות קואליציה לבין סיעות אופוזיציה, הקיימת במישור הלאומי ואשר מכתיבה במידה רבה את הזהירות המתבקשת ממינויים בתקופת בחירות, לא בהכרח מתקיימת במקרה דנן ולגבי המועצה בהרכבה הנוכחי, שעה שאין חולק כי המועצה הנוכחית לא היתה מקוטבת בין מחנות שונים ולא נחלקה לסיעות קואליציה ולסיעות אופוזיציה כפי שהיה המצב בעבר.

...

לבסוף טוענים המשיבים כי אין מקום להמתין עד אשר שרת המשפטים תחליט האם להעתר לדרישת העותרים בנוגע לפיזור המועצה הארצית ולקביעת כללים למניעת ניגודי עניינים, שעה שלא ברור אם ומתי תתקבל החלטתה של שרת המשפטים.

במחלוקת עובדתית זו לא ניתן להכריע בגדרו של ההליך הנוכחי, אך לטעמי, מחלוקת זו לא אמורה להכריע את הכף, שכן בהינתן העובדה שאין המדובר בתקופת בחירות מבחינתה של הלשכה, הרי שהמועצה אינה נדרשת להצדיק את מינוי נציגי הלשכה לוועדות הבחירה בקיומו של צורך מיידי, כפי שהיה המצב לו היינו באים לכלל מסקנה כי עסקינן במינוי בעיצומה של תקופת בחירות, שאז נדרש היה להראות קיומו של צורך ואף הכרח במינוי לאלתר.

בסופו של דבר צריך לזכור כי מצוות המחוקק היא שבוועדה לבחירת שופטים יכהנו בכל רגע נתון תשעה נציגים, בהם שניים שהם נציגיה של הלשכה, כאמור בסעיף 4(ב) לחוק יסוד: השפיטה.

בין השאר הישתתף פעמיים בהכנת ביקור ראש הממשלה בעיר; 8) יעץ לראש העיר בכל נושא שעמד על הפרק במשך כל התקופה בה עבדו יחד ועד למועד הגשת התביעה, ליווה את ההתנהלות השוטפת, ונפגש לא פעם עם עובדי ערייה, נבחרי ציבור וגם עם תושבים; 9) הישתתף בישיבות מקצועיות עם גורמי חוץ בנושאי מיתוג העיר, חזות העיר וקבוצת הכדורגל העירונית (שה הוא רואה כלי מרכזי במיתוג המתוכנן).

הנתבעת הגישה באמצעות היועצת המשפטית עו"ד אולגה גורדון בקשה שכותרתה "בקשה למחיקת כותרת או בקשה לרשות להגן". בבקשה זו טענה הנתבעת כדלקמן: 1) העידר סמכות מקומית של בית המשפט ברמלה לידון בתביעה; 2) יש למחוק הכותרת "בסדר דין מקוצר" מכיוון שמדובר בחוזה בלתי חוקי עקב כך כי הוא לא נערך ולא אושר על ידי היועצת המשפטית שלה כמתחייב מהוראת סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), תשל"ו-1976, וההסכם לא נחתם על ידי גזבר הערייה ואינו נושא את חותמת הערייה, כמתחייב מהוראת סעיף 203(א) לפקודת העיריות 3) יש ליתן לנתבעת רשות להגן מהסיבות כדלקמן: (1) ההסכם בלתי חוקי מהסיבות שפורטו בבקשה למחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" (2) ההקף הכספי של החוזה חייב עריכת מיכרז בהתאם לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח-1988, ואם אין חובת מיכרז, יש לפחות לקבל הצעת מחיר; (3) ההסכם שבין התובע לבין ראש העיר לא הוצג בשום שלב בפני מי מבעלי התפקידים הרלבאנטיים לצורך יישומו, וגם מבקר המדינה שערך בדיקה בנתבעת לא מצא הסכם כאמור; (4) גזבר הערייה החזיר את החשבוניות שהגיש התובע בצירוף מכתב בו סירב לשלם החשבוניות מכיוון שאין הסכם בין התובע לבין הנתבעת ולא נעשתה הזמנה לבצוע העבודה כנדרש וההתקשרות לא אושרה בועדת הרכש; (5) טענות הנתבעת בדבר אי חוקיות העסקת התובע מקבלת משנה תוקף בדו"ח מבקר המדינה מיום 25.12.12, שם העיר לראש הערייה על ליקוי בכל הנוגע להעסקת יועץ שלא לפי חוזר מנכ"ל ולא לפי כללי מינהל תקין; (6) העסקת התובע נעשתה בנגוד להוראות חוזר מנכ"ל 2/2011 אשר קבע נוהל לבדיקה ולמניעת חשש לניגוד עניינים בהעסקת יועצים חצוניים ברשויות מקומיות; (7) העסקת התובע מנוגדת להוראות מנכ"ל 10/2004 אשר קבע הגבלה על העסקת יועצים ברשות מקומית לתפקידים שמעצם טבעם צריכים להיות מאויישים על ידי עובד הרשות או במקביל לעובד הרשות הממלא תפקיד דומה; (8) בתקופה הרלוואנטית העסיקה הנתבעת כעובדים בשכר 4 יועצים לראש העיר, אשר מועסקים בנתבעת עד למועד הגשת הבקשה, וגם מבקר המדינה ראה עניין זה בחומרה רבה; (9) מעיון בפירוט תפקידיו של התובע עולה שחלקם חופפים לסמכויותיהם של בעלי תפקידים המועסקים בערייה כעובדים בשכר, כגון פעילות הדוברות; (10) המדובר בהעסקת אדם פוליטי לתפקיד ולמטרות פוליטיות, ועל כן מהוה שימוש לרעה במשאבי הנתבעת.

על מנת להצדיק טענותיהם אלו, החלו הגזבר ועו"ד גורדון להיתנגד באופן אוטומאטי ובלתי מותנה לכל אחת ואחת מפעולותיו, והפכו לאופוזיציה פוליטית לכל דבר ועניין, שתפקידה להכשיל כל יוזמה ולהקשות עליו ועל כל גורם בערייה שמשתף אתו פעולה.

מר גבסו נחקר על תצהירו חקירה שכנגד בה העיד כי את הצעת המחיר של התובע העביר לאודי ממחלקת רכש בערייה אשר אמר לו שצריך לבדוק אותה, וכן הועברה לגזבר אשר אמר שיבדוק אותה; הוא ניסח את החוזה עם התובע, ולא העביר זאת ללשכה המשפטית כי מדובר בלישכה משפטית עוינת, ועו"ד גורדון הנחתה את הגזבר שלא לקדם את הנושא של התובע, כי התובע תקף את הקבוצה הפוליטית אליה משתייכת עו"ד גורדון בעת הבחירות לעירייה; היו הרבה פרוייקטים בעיר שהתחילו ללא חוזה, ובדיעבד נכרתו חוזים באישור היועצת המשפטית; הגזבר סרב לחתום על תקציב 2011, אך משרד הפנים אישר אותו ביום 3.5.11; לא ניסה לקרוא לגזבר על מנת שיחתום עלך החוזה עם התובע, אך העביר לגזבר חשבוניות; היו לו באותה תקופה יועצים בשכר שהם עובדי ערייה ששכרם ירד מסעיף שכר עובדים; הבעלים של חב' קו האופק היה החבר של ראש עיר הקודם מנחם אריאב, וכאשר הביא עובדות אלו למועצת העיר, הופסקה עבודת חב' אופק; הוא קיבל הצעות מחיר של יועצים אחרים בסביבות 10,000 ₪ + מע"מ; כאשר היה מבקש להזמין מוצר אחד, עו"ד גורדון הייתה פוסלת אותו ובוחרת את המוצר השני, על כן אם היו שני מוצרים לבחירה, על מנת לקבל את המוצר שהיה חפץ בו, בחר את השני, כי ידע שעו"ד גורדון תמיד תחליט ההיפך ממנו; הקבוצה הפוליטית אליה משתייכים עו"ד גורדון והגזבר היו בהלם כאשר בבחירות האחרונות לעירייה הוא נבחר מבין 6 מועמדים.

במהלך ישיבות קדם המשפט הערתי לעו"ד גורדון כי מאחר והיא מעורבת מאד בכל מהלך העניינים עם ראש הערייה ונשמעות כנגדה טענות קשות ביותר, מן הראוי שתעביר את ייצוג הנתבעת לעו"ד אחר.

...

אי העמידה בדרישות הצורה אינה יורדת לשרשו של עניין: בנסיבות עניין ומהסיבות שפורטו לעיל, ולאור הסכום הנמוך של החיוב ביחד לסכומים ששולמו בעבר ליועצים אחרים (הסכום נמוך פי 2 עד פי 3.5 מהסכומים ששולמו בעבר ליועצים אחרים), סבור אני שאי העמידה בדרישות הצורה אינה יורדת לשרשו של עניין.

לאור כל האמור לעיל סבור אני שיש לפסוק לתובע את מלוא סכום התביעה ולא להפחית ממנו מאומה.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן: 1) את הסך 107,200 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (20.2.13) ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

התובע הנו עורך דין במקצועו, בעל משרד עורכי דין, ונושא במספר תפקידים צבוריים, בהם משנה לראש לישכת עורכי הדין בישראל ונשיא המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל- חיפה (סע' 1 לתצהיר התובע, סע' 4 לתצהיר הנתבע 1).

הבורר השופט בדימוס – מנחם נאמן: איך הושג הסכם אשר על פיו הוסכם לתת לזכי כמאל סך של 800 אלף ש"ח כשכ"ט, סכום שהנו הרבה יותר מסכום שתי התביעות שהגיש נגד המועצה ?! העד המרכזי ראש מועצת אעבלין הממונה מארק אסיא, "לא דיקלם את העובדות כנדרש" ולא נתן תשובות על פי התצהיר שכתב לו זכי והגיש אותו שניות ספורות לפני הגשת תצהיר העד המרכזי" (מתוך: תירגום נוטריון בית המשפט).

7.3 בגוף הכתבה נרשמו הדברים הבאים – "זכי כמאל הפסיד תביעה כספית אשר הגיש נגד שותפו בהנהלת המכללה להכשרת מורים עאטף אלחאג', לשעבר ראש המועצה המקומית אעבלין. על פי כתב התביעה, עאטף אלחאג' לא שילם שכר טירחתו של זכי כמאל שייצג אותו בתביעות אישיות ובתביעות ציבוריות בהיותו ראש מועצת אעבלין, שהגישו נגדו מספר תושבים ומוסדות, וכי אלחאג' התחייב לשלם שכר הטירחה באופן אישי וזאת מאחר ואין לו סמכות להתחייב בשם המועצה המקומית, אולם עת שמונה זכי כמאל ליועץ המשפטי למועצה המקומית מטעם משרד הפנים קיבל את שכר טירחתו, אבל המשיך לייצג את המועצה המקומית ואת הנתבע בהליכים ותביעות אחרות, שכללו את ייצוגו בבתי המשפט ומתן יעוצים משפטיים שונים, אשר כללה גם ישיבות במשרדו, התקשרויות, שליחת מכתבים, כמו כן לווה את הנתבע לדיון בתביעת אישור התקציב. והתנגד משפטית למסע איומים והשפלות שנחשף אליהם מצד חלק מהתושבים. וכתב מכתב נגד אחד מחברי האופוזיציה בשם הנתבע, בו האשימו בלשון הרע ובהשפלות. זכי כמאל ממשיך וטוען בתביעתו שלא קיבל שום סכום של כסף תמורת שכר טירחתו לא מהנתבע ולא מהמועצה המקומית, למרות שביום 1.1.2004 שלח אליהם חשבונית על סך חמשים אלף ש"ח שמשוערכת להיום בסך 269,679 ש"ח, אך הסכום לא שולם.

8.2 התובע מוסיף וטוען, כי מאז שנת 2006 ועד היום הנתבעים מפרסמים נגדו דברי לשון הרע בעתון, וזאת על רקע של שנאה אישית ועדתית לרבות היתנגדות לעמדותיו החברתיות, הפוליטיות, החינוכיות והאקדמיות.

13.2 הינה כי כן, הבורר מציין בפסקו פעמיים דבר מסירת התצהיר לעד רגעים ספורים לפני הגשת התצהיר, כי הייתה להתנהלות זו השלכה ישירה על תשובות העד בעדותו, ובהמשך הדברים ניתן להבין שהייתה לכך השלכה על מסקנותיו של הבורר.

ואולם, הפסד במשפט אין די בו כדי להקים עילה, לפי חוק איסור לשון הרע, וזאת, בין אם הפירסום עוסק בבעל הדין שהפסיד בהליך, ובין אם הפירסום עוסק בעורך הדין שייצג את בעל הדין בהליך" (מתוך: ע"א 32671-04-15 שאוזכר לעיל, סעיף 35 לפסק הדין).

...

15.3 בנסיבות אלה ובשים לב לטענותיו בהקשר זה, מקובלת עליי עמדת התובע לפיה לא ניתנה לו הזדמנות של ממש להגיב לפרסום ולא זו בלבד, אלא שהנתבעים אף הגדילו לעשות בכך שהציגו אותו בכתבה כמי שסירב או התחמק מלתת תגובה – "זאת וזכי לא נענה לפניות הנושנות של כל אלערב" (מתוך החלק של "תגובה ותשובה").

אשר על כן, ועל יסוד כל המפורט לעיל, אני סבורה כי דין התביעה דחייה.

בנסיבות העניין, לאור התוצאה אליה הגעתי, היה מקום לחיוב התובע בהוצאות הנתבעים, אך לאור העובדה כי הנתבעים לא אפשרו לתובע להגיב באופן ראוי והולם לדברים שפורסמו, כפי שציינתי לעיל, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

עניין לנו הפעם בדרך היתנהלותו של הועד המרכזי של לישכת עורכי-הדין, באופן בו נקבעים בפניו נושאים לדיון ובשאלה אם יש לייחד לגורמי האופוזיציה בשורותיו נתח ממכסת המינויים עליהם מופקד הועד.

שיטת הבחירות לועד אינה מחייבת כי יינתן בו ייצוג לכל הרשימות המרכיבות את המועצה הארצית (ראו סעיף 11(ב) לחוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 (להלן: החוק), וכן בג"צ 5410/96 עו"ד ארנון ואח' נ' שר המשפטים ואח', פ"ד נ(3) 710, 718).

כמו הועד המרכזי של לישכת עורכי הדין, גם מועצת הרשות המקומית היא גוף ביצועי, המאויש בחתך סיעתי.

...

סוף דבר מן הטעמים שפורטו לעיל אציע לחברַי, כי בקשר לראשה הראשון של העתירה (אופן העלאתם של נושאים על סדר יומו של הוועד המרכזי), מבלי שייעשה צו מוחלט, ננחה את משיבים 1 – 3 לפעול ללא דיחוי להתקנת הסדר ברוח העקרונות שהותוו בפסיקה.

בסופו של דבר הורד הנושא מסדר היום כנושא תיאורטי.

אני מסכימה עם המסקנה האופרטיבית של חברי בפיסקה 19 לפסק דינו.