התנהגות המעידה על גמירת דעת מראש

אם הנתבעת סברה שקיימת מניעה כלשהיא להשיב את היהלומים לבנק, היה עליה לפחות להודיע לבנק מבעוד מועד שהיא שולחת חזרה את היהלומים לחברה על מנת לאפשר לבנק להערך.

היתנהגות הצדדים – העברת התשלומים הראשונים מחד והעברת הציוד מאידך, מעידים על קיבול ועל גמירות דעת ביצירת החוזה.

...

לאור כל האמור לעיל, ברור שהתובעת יכולה לדרוש מהנתבעת את פירעון החוב באופן עצמאי ובלתי תלוי בחברה.

טענת הנתבעת שהבנק לא הוכיח את סכום התביעה, דינה להידחות.

סיכומו של דבר: הנתבעת הפרה את ההסכם שבין הצדדים שעוגן בחשבונית היצוא ואשר חייב אותה להחזיר את היהלומים לתובע.

כמו כן, כל עסקה בנכסי חייב חייבת אישור מראש של בית משפט לפשיטת רגל ובמקרה זה לא הוגשה כל בקשה שכזו.

מכאן, שאין לראות בכך שצדדים התחבקו משום היתנהגות המעידה על גמירות דעת לכריתת ההסכם.

...

כך משום ששוכנעתי כי הגיש את תביעתו בתום לב וללא מניעים פסולים, לאחר שהוא אישית האמין כי אכן נכרתו עמו הסכמים מחייבים.

בנסיבות אלו, דין טענת השיהוי – להידחות.

סוף דבר על הנתבעים לסלק את ידם מהמקרקעין הידועים כחלק מחלקה 107 בגוש 6137, בשכונת הארגזים, בתל אביב, לרבות המקרקעין המסומנים על גבי התשריט המצורף כנספח א' לכתב התביעה ולהשיבם לתובעות, כשהם פנויים מכל אדם וחפץ השייך להם או למי מטעמם, וזאת בתוך 60 ימים מן המועד בו יודיעו להם החברות, בכתב, כי הן דורשות את הפינוי בפועל, וכן יחלו לשלם לנתבע בלבד בפועל את דמי השכירות בשיעור הנקוב במכרז, או יתנו בידי הנתבע בלבד דירה חליפית בהתאם לחבילת הפיצוי וכמפורט להלן.

הנתבע ישלם אפוא לתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪.

החתימה המאוחרת על הנספח - היתנהגות המשיב והמבקשים לאחר החתימה מעידה גם היא על גמירת דעתם, ובמיוחד עובדת החתימה על הנספח, שנעשתה בשלב מאוחר יותר ואזכור המבקש כ"קונה".

לסיכום, יש לקבל את עמדת המבקשים לגבי פרשנות הנספח – דהיינו כי הצדדים הסכימו שהמבקשים יוכלו לקבל את החזקה בדירה כנגד תשלום חודשי של 3,000 ₪ שייחשבו כחלק מהתמורה עבור רכישת הדירה (בכפוף להסכמתם לגבי הנשיאה בירידת ערך הכסף) וכי אף שהניחו כי מדובר בפרק זמן קצר יחסית לא הגדירו מראש כי הסכמה זו מוגבלת בזמן.

...

השאלות העומדות להכרעה משלבות עניינים עובדתיים ומשפטיים: האם זכרון הדברים הוא בגדר הסכם מחייב? האם הוסכם בין הצדדים במסגרת הנספח על תיקון זכרון הדברים, באופן שבו מועד התשלום יידחה למועד שבו ניתן יהיה לבצע את הרישום ובמקביל לקבלת החזקה בדירה ישלמו המבקשים על חשבון התמורה סכום של 3,000 ₪ לכל חודש שבו יתגוררו בדירה (כטענת המבקשים), או שהוסכם על מתן אפשרות להתגורר כנגד תשלום דמי שכירות אשר לא יקוזזו מהתמורה, אלא אם ניתן יהיה להשלים את העסקה בתוך 6 חודשים (כטענת המשיב).

אציין כי מקובלת עלי עדות המבקשים כי לא נטלו חלק בהליך הבוררות וזה ניתן בהיעדרם.

סיכום נוכח כל האמור לעיל התביעה מתקבלת וניתן פסק דין הצהרתי כי הסכם המכר שנחתם בין המבקשים למשיב, על מכירת דירה מס' 1 ברחוב ארבעת המינים 6 בגבעת זאב, כולל שתי חניות (בחלקה 21 בגוש 31905) – תקף.

המשיב ישלם למבקשים שכר טרחת עורך דין בסכום של 30,000 ₪ וכן את הוצאות המשפט שלהם.

עוד, הם נילקחו מהאתר שלא כדין ומולאו על ידיהם מבלי העסקתם, שכן הכרטיסים נמצאים בשטח, והחתימה של מנהל העבודה, מר "יוסף בסו" (להלן: מנהל העבודה) נחתמה מבעוד מועד על כל הכרטיסים בשטח, ואין דבר החתימה מעיד כי הם עבדו בפועל.

מספיק להראות היתנהגות שמעידה על גמירת הדעת, שבעניינינו העסקת פועליו של התובע על ידי הנתבעת והחזקתם בכרטיסי נוכחות שחתומים על ידי מנהל העבודה, תוך ציון יום ושעות העבודה, בנוסף להוכחה שהציג התובע כי אכן נכרת חוזה בין הצדדים (ראה: האמור בע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה. מד (3) 600, עמוד 608-609 בדבר קיבול על דרך היתנהגות.

...

טענה זו של הנתבעת נדחית, לא מתקבל על הדעת שכרטיסי נוכחות מסתובבות בשטח, שכל עובר אורח יוכל לאחוז בהם.

לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל במלואה.

סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע סכום התביעה בסך של 10,958 ₪, אגרת בית משפט כפי ששולמה, ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪.

על בסיס התחייבותו של רמזי, החליטה צמל להיתקשר בהסכם עם פרודיג'י להגשת הצעה למכרז ואספקת המכשירים, כפי שהסביר אסף בעדותו (עמ' 125 ש' 1-8; עמ' 49 ש' 13-23): אני אסביר לך, כשאני פגשתי את רמזי באפריל וכשדיברנו על השוק החלטנו שאנחנו הולכים ביחד, גם כמובן למכרז של מכבי מן הסתם, כי זה היה הדבר המרכזי, זה היה מעין לחיצת יד, ז"א לחיצת יד שבה בעצם הוא גם אמר לי שהמחיר יהיה 4.5$, דיברנו פחות או יותר על המאפיינים של המיכרז כמו שאנחנו צופים שיהיו, גם כל הנושא של הזכרונות שצפינו מראש שתהיה איזושהי בעיה, זאת אומרת בעיה מבחינת זה שהזיכרונות הם לא יעמדו במינימום הנידרש, גם בנושא של העברית של ה-voice, שאגב גם דובר בשרותי בריאות כללית ובכל הנושאים האלה רמזי אמר שזה לא בעיה, הוא אמר שאין שום בעיה.

הדרישה להיתנהגות או דברים המעידים על גמירת הדעת, אינה נובעת רק מצורכי הוכחה.

...

חובה זו של הנתבעת- ככל שהיה נקבע שהיא הופרה, אינה מקנה זכות פיצוי לתובעת מהטעמים המפורטים לעיל, אך לא ניתן להתעלם ממנה, לפחות לעניין ההוצאות.

פרודיג'י כמו צמל ידעה, או הייתה אמורה לדעת, שלא נכרת חוזה בין הצדדים, ובנסיבות העניין היה עליה להבהיר זאת לצמל ולהתריע בפניה כי ההסכמים וההסכמות אינם סגורים, אולם היא לא עשתה כן. בנסיבות אלו, אני סבור כי מחד אין להשית הוצאות על צמל, אך החשוב מכך, אין מקום לזכות את פרודיג'י בהוצאות.

סוף דבר, התביעה נדחית, כל צד יישא בהוצאותיו ובשכ"ט עורך דינו.