יצוין בהקשר זה כי בכתבי הטענות מטעם שלמה נרשמה גרסה עובדתית, לפיה התאונה התרחשה בשעה שרכב ביטוח ישיר נסע לאחור ופגע ברכב שלמה (בהתאם לגירסה שנכתבה בטופס ההודעה שנימסר לשלמה על התאונה), ואילו בעדותו בדיון הנ"ל העיד נהג רכב שלמה כי לא הייתה נסיעה לאחור מצד רכב ביטוח ישיר, אלא רכב שלמה הוא שהתנגש ברכב ביטוח ישיר מאחור, עקב חוסר ערנות של נהג רכב שלמה.
...
עם זאת, מההפקר המשפטי שנוצר סבורני שלא ראוי שתיהנה הנתבעת 1 דווקא, ואסביר.
מקובלת עליי עמדתן של התובעות כי פסה"ד בתיק המקביל יוצר השתק פלוגתא בשאלת האחריות הבלעדית של נהג רכב שלמה לקרות התאונה מושא התביעה שלפניי, ולא תיתכן מחלוקת רצינית על כך.
מקובלת עליי גם עמדתן הנוספת של התובעות, לפיה אין זה סביר וראוי לאפשר לגוף מעין ביטוחי כגון הנתבעת 1 להתנער מכיסוי ביטוחי/חוזי נוכח דברים שעד מטעמה אומר בביהמ"ש. אם ביהמ"ש ייתן ידו לקו טיעון כזה שמעלה הנתבעת 1, הרי בכל פעם שחברת ביטוח או חברת השכרה (שהן התובעות העיקריות במכלול תיקי הרכב בישראל) תחליט כי העד מטעמה שינה בעדותו בביהמ"ש את גרסתו (ביחס למה שהוא או מישהו מטעמו דיווחו לה בראשית הדרך) שהיא רשאית להתנער ממנו ומהצד השלישי הניזוק, הדבר יפגע אנושות בציבור הניזוקים, המבוטחים ושוכרי הרכב, בציבור העדים בכל תיקי נזקי הרכב, וכן בוודאות וביציבות המשפטיות החשובות.
כלפי התובעות, הנתבעת 1 מושתקת כיום ובנסיבות מלטעון טענות אחרות והפוכות לאלה שטענה כלפיהן בכתב הגנתה הנ"ל.
סיכום
בקשת הנתבעת 1 שבנדון – נדחית.