מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנגדות של חברת מעליות מתחרה לבניית מעלית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

יצויין עוד, כי לאחר החתימה על הסכם גילת, סומנה – בהסכמת גילת והתובעות - הפרדה פיזית על ידי שורת אבנים בשטח היוצרת מדרגה בין שני חלקי החצר (ראו עדותה של התובעת בעמוד 40 שורות 8-9) מפאת חשיבותם, יבואו להלן העקרונות אשר נקבעו במסגרת הסכם גילת, כלשונם: "1. הרחבת הבניה, המתוכננת לחלק האחורי של המבנה (הפונה לגינה) תתבצע ע"י הורדת שני עמודים בלבד, בקצות הקיצוניים של הבניין, וקורה מחברת ביניהם.
כך, לעניין זה נקבע ברעא 1462/10 דוד עטייה נ' ליאור שגיא (02.08.2012) כי: "זכות הקניין מעוגנת כזכות חוקתית בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, ועל מעמדה הנורמאטיבי בשיטת משפטנו אין חולק (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, 238 (1999); עניין רוטמן, בפיסקה 61). עם זאת, זכות הקניין אינה זכות מוחלטת וההגנה עליה גם היא אינה מוחלטת (ע"א 10608/02 הזימה נ' אגף המכס והמע"מ, פ"ד נח(3) 663, 671 (2004)). כשאר זכויות האדם, אף היא זכות "יחסית", ונגזר עליה להיתמודד עם ערכים מתחרים.
על מאפייניו הייחודים של הבית המשותף וזכויות הקניין בו עמד כב' השופט (כתוארו אז) מ' חשין ברע"א 7112/93 צודלר נ' יוסף, פ"ד מח(5) 550 (1994) (להלן: עניין צודלר): "הבית המשותף [...] הנו המצאה של המשפט המודרני, ומקורו בתנאים פיסיים וחברתיים של החברה המודרנית. מנקודת ראותו של משפט הקניין הקלסי, הבית המשותף הנו מעין יצור כלאיים: ה"דירות" בבית המשותף מצויות בבעלות נפרדת (סעיף 54 לחוק), ובצדן ה"רכוש המשותף" מצוי בבעלות משותפת של כל הבעלים.
אין בידי לקבל הטענה ולעניין זה יפות ומקובלות עלי קביעות בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 1415/00, אברהם נ' אזרד (4/7/01), כדלהלן: "כבר בשלב זה יאמר, כי בסעיף 71ב לחוק כלל לא נזכרת האסיפה הכללית של בעלי הדירות. עניין זה בולט לרקע הוראות אחרות שבחוק. בסעיף 59ו לחוק הוסדר נושא התקנת מעלית. בסעיף זה נקבע שבעלי דירות שבבעלותם שני שלישים מהדירות רשאים להחליט באספה כללית על התקנת המעלית (בכפוף לקיום תנאים מסויימים). והינה, בסעיף 71ב לא נזכרת אסיפה כללית ודובר אך בהחלטה. מכאן שהמחוקק לא דרש כנוס אסיפה. איננו רואים מדוע החלטה כאמור לא יכולה להיתקבל גם בכתב, כאשר בעלי הדירות רושמים את עמדתם בדרך של הסכמה או היתנגדות...בר"ע 6339/97 סלומון נ' רוקר, דינים – עליון, כרך נז', 313, בסעיף 33 לפסק דינו של כב' השופט אנגלרד, נאמר, בהערת אגב, כדלהלן: "בסוגית בנייה ברכוש המשותף, המחוקק עצמו ריכך את הדרישה להסכמת כל הדיירים...כמובן, החוק עדיין דורש הסכמה של רוב מיוחד של הדיירים...". מהציטוט הנ"ל עולה כי העיקר הוא ההסכמה וכך יש להבין את המונח "החלטה" שבסעיף 71ב לחוק.
...
בנסיבות האמורות, הנני קובעת כי אין כל בסיס לתביעת התובעות להריסת המדרגות הספיראליות ומשכך, תביעתן נדחית.
זאת ועוד, יפים לעניין הריסת המחסן דברי בסעיף 51 לעיל המתייחסים להריסת המדרגות וזאת, בשים לב לכך שהתובעות מודות כי התובעת 1 חתמה על תוכנית השינויים וכי היתה מודעת לכך שתכליתה הכשרת המחסן - דהיינו - המחסן בנוי כדין וכן, בשים לב לכך שהנתבעים רכשו את דירת הנתבעים עם המחסן וזאת, מבלי שהתובעות העלו כלפיהם קודם לרכישה כל טענה הנוגעת למחסן זה. לאור האמור הנני דוחה טענת התובעות בהתייחס למחסן בחצר.
סוף דבר- לאור כל האמור והמפורט – התביעה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

העותרת היפנתה לפסקי הדין שניתנו ב- עת"מ (חיפה) 136/00 צומת האלופים בע"מ נגד ועדת הערר המחוזית חיפה (08/08/00) וכן לפרשת שפר הנ"ל, אשר בה ציין כב' עמית כי הוא מעדיף את הגישה שהובעה בעת"מ 136/00 הנ"ל אך אינו מצדד בגישה מרחיבה יותר שננקטה על ידי בתי משפט נוספים ולפיה בכל מקרה של היתנגדות להיתר בנייה, יש להגיש ערר.
המשיבה ביקשה לדחות את טענות העותרת לפיהן לא העלתה המשיבה טענות לנזק שיגרם לה מתחרות בלתי הוגנת ובעניין זה ביקשה להפנות לפרוטוקול הדיון בפני הוועדה בעמודים 8-9, בו הובאו בפני ועדת הערר טענות בעיניין זה. באשר למעמדו של מתחרה עסקי וזכותו להגשת היתנגדות להיתר ותוכנית, הפניתה המשיבה ל- עע"מ 8193/02 בעיניין ראובן נגד פז חברת נפט בע"מ (17.12.03, להלן:- פרשת ראובן").
ועדת הערר נסמכה על האמור בעת"מ (חיפה) 3116/06 גילעם חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' ועדת ערר מחוזית מחוז חיפה (29.6.06) שם נדחתה טענה לפיה , תוספת זכויות בהקף של 5% נועדה לפצות על ההוצאה הכרוכה בהקמת מעלית שכן העלויות הכרוכות בהתקנת מעלית מתקזזות בהעלאת ערכן של הדירות ובפועל הקבלן מגלגל את הוצאות הבנייה ובכללן את הוצאות בניית המעלית על רוכשי הדירות.
...
לאור האמור לעיל , נדחית גם טענה זו. סוף דבר וועדת הערר עוסקת בנושאים תכנוניים מובהקים של סיווגי שטחי בנייה בהיתר.
לאור האמור, העתירה נדחית.
העותרת תשלם הוצאות משפט בסכום כולל של 7,500 ₪ לכל אחת ואחת מן המשיבות 1, 2, 4, בנפרד (סה"כ יחדיו 22.500 ₪).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אבל אהוד פסטרנק עשה את הניתוח הכלכלי על בית הקפה, מאחר ולפי התיכנון שלנו היו צריכים להיות שם השקעות אדירות, מה שאתם לא חלמתם לעשות, בעיקר לבנות את הקומה השניה ומעלית ומדרגות, ומדרגות שיורדות למטה, איך זה עונה לשאלה ששאלתי אותך? ת אלה דברים שאתם בכלל מחקתם.
צריך לזכור שבמכרז היה כתוב שבית הקפה הוא גם אופציה, והיתה בקשה של היזמים הקודמים, למה? (מדברים ביחד) כי הוא לא רצה מתחרים.
אתה יכול להראות לי מתי לראשונה הראית לתובעת את הנוהל הזה? אני לא צריך להראות לה. היא צריכה לנהוג על פי הנהלים של החברה, וזה כלוב לה והיא צריכה לדעת.
אנחנו משחקים פה במחבואים? עו"ד ד. גולדשטיין : אתה לא מכיר את המצגת הזאת שמצורפת? ה ח ל ט ה ככל שברצון עו"ד גולדשטיין להגיש מסמכים נוספים,מעבר לאלה שהוצגו עד עתה, באמצעות מר הררי כמנכ"ל הנתבעת בתקופה הרלוואנטית, ומבלי לשאול אותו שאלות בנושא, יגיש עכשיו עו"ד גולדשטיין לעיון ב"כ הנתבע את המסמכים הנוספים, ובהיעדר היתנגדות אלה יסומנו, וככל שתהיה היתנגדות ירשום בית המשפט את היתנגדות הנתבעת, ויתן החלטה לגבי כל מיסמך ומסמך, כמובן בכפוף לכך שהמדובר במסמכים שגולו בגילוי המסמכים.
...
להתייחס לתזה שהועלתה על ידי החוקר, שאומר שבגלל כך אז כך. כך צריך לקרוא את זה. לא שאני מאשר שזה כך צריך להיות.
זה נראה לי באופן כללי.
לא נראה לי חשוב.

בהליך תיק פשעים חמורים (תפ"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כך, באמצעות חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו מחברות הכסות לטובת חברות ההפצה, הגדילה ההתארגנות את הוצאותיהן של חברות ההפצה ואפשרה ניכוי של חשבוניות המס הכוזבות בדיווחיהן התקופתיים של חברות ההפצה למע"מ. חשבוניות המס הכוזבות שהוצאו מחברות הכסות לטובת חברות ההפצה, נרשמו בכזב בספרי הנהלת החשבונות של חברות ההפצה, משל שיקפו עיסקאות אמת מול מוציאן, וכנגדן נרשמו תשלומים שבוצעו לכאורה בגין העיסקאות.
לטענתו, מעורבים רבים בענף הבנייה בישראל (חברות הבניה היזמיות, פועלי הבניין הסינית, תאגידי כוח האדם, חברות וארגונים מקבילים) קיזזו חשבוניות פיקטיביות, היו שותפים להפצה של חשבוניות פיקטיביות, שידלו את הנאשמים להפיץ או לקזז חשבוניות פיקטיביות והיו הנהנים העקריים מההפצה והקיזוז - אך לא הועמדו לדין פלילי.
הסניגור עמד בהרחבה על מצוקתו הכלכלית של הנאשם, אשר פוטר לאחרונה מעבודתו כמתקין מעליות, וציין כי אין לו רכוש, הוא שקוע בחובות ויש נגדו תיקים פתוחים בהוצל"פ. לטענת הסניגור, אין לנאשם יכולת לשלם כל קנס שיוטל עליו, ומשמעות הדבר היא שייאלץ לרצות תוספת מאסר נוספת.
לימים, אושרה יציאתו לעבודה והוא פתח חניון קטן בתל אביב, ואולם נוכח קיומו של ההליך, המישטרה מיתנגדת ליתן לו אישור עסק ובשל כך תלויה ועומדת עתירה מנהלית.
...
בחנתי את טענת ההגנה לפיה עבירות המס המיוחסות לנאשם 4 מתמצות אך בהפצת חשבוניות כוזבות ועל כן מציבות אותו ברף נמוך יותר מבחינת נסיבות ביצוע העבירה, להבדיל מהנאשמים האחרים (למעט נאשם 11) שגם הפיצו וגם קיזזו חשבוניות מס. אין בידי לקבל טיעון זה שכן עיון בכתב האישום המתוקן מלמד כי הנאשם כלל, בצוותא עם נאשם 8 ומי מהנאשמים האחרים, חשבוניות מס כוזבות בספריהן של נאשמות 13, 14, 15, ו- 16 ועל כן פעילותו העבריינית ביחס לעבירות המס אינה שונה משל יתר הנאשמים שגם הפיצו וגם קיזזו (ראו למשל: סעיפים 40, 82, 120, 152, 155 לכתב האישום המתוקן).
זאת ועוד, מקובלת עליי טענת ההגנה כי העבירות בוצעו על רקע ניצול מצוקה אישית וכלכלית של הנאשם ולא בהכרח על רקע עברייני מובהק.
נאשמות 13, 17, 18, 20, 21 בהסכמת הצדדים, אני גוזר על כל אחת מנאשמות קנס סמלי בסך 100 ₪, ומורה על סגירת החברות הנאשמות ברשם החברות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

הוסיפו התובעים וטענו כי דירת זורע נימסרה עם מעלית מופעלת רק ביום 14.08.2019, איחור של 21 חודשים, דירת שמואל נימסרה ביום 24.07.2019, איחור של 20 חודשים ודירת אזאצ'י נימסרה בחודש 07/2019, איחור של 20 חודשים.
ביחס לחדר הטרנספורמציה טענה הנתבעת כי הוא ניבנה בהתאם להוראות הסכמי המכר, ליתר דיוק, ס"ק 9.16 ו- 9.19, כמו גם מיפרט המכר המצורף לאותם הסכמים בו נרשם בראש כל עמוד "ייתכנו שינויים והתאמות בכפוף לדרישות הרשויות ואילוצי תיכנון". כן טענה הנתבעת כי קביעת מיקום חדר הטרנספורמציה נתון באופן בלעדי לשיקול דעתה של חברת החשמל, כי במועד ההיתקשרות בין בעלי הדין חברת החשמל טרם קבעה את מיקומו והוא נקבע רק עם קבלת היתר בניה ביום 20.05.2015.
ב- רע"א 1011/12 מאיר ואח' נ' לסר ואח' (פורסם בנבו), נפסק כדלקמן: "הלכה היא כי בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי בגין נזק מתמשך עד למועד מתן פסק הדין המורה על תיקון העוולה, מקום שהתובע עתר לכך בסיכומיו בערכאה הדיונית לאחר שהביא ראיות לעניין במהלך הדיון, בבחינת שינוי חזית, והנתבע לא הביע היתנגדות לכך בסיכומיו שלו. זאת אף מקום שהתובע עתר בתביעתו המקורית אך לפצוי על הנזק שהיתממש עד למועד התביעה, ובילבד שהפיצוי שנפסק לא יעלה על גובה הסכום ששולמה בגינו אגרה..." (שם, פסקה 6 לפסק הדין).
בהקשר זה ראוי להפנות לספרה של פרופ' גבריאלה שלו, מהדורה רביעית 2019, ביחס לעיקרון חופש החוזים, כדלקמן: "עיקרון חופש החוזים הוא העקרון החשוב ביותר בדיני החוזים, בארץ ובעולם החופשי. עקרון זה מהוה אבן יסוד לכלכלה חופשית ומסחר תחרותי. הוא טומן בחובו את חופש ההיתקשרות והן את חופש העיצוב, כמו גם כוחו המחייב של החוזה. חופש ההיתקשרות הוא החופש של אנשי עסקים ומסחר להחליט באורח חופשי למי ברצונם להציע את מרכולתם ואת שירותיהם, וממי ברצונם לקבל את הסחורות והשירותים הנדרשים להם. חופש העיצוב הוא החופש של צדדים לחוזה לקבוע את תוכנם של החוזים שביניהם. גם כוחו המחייב של החוזה נגזר מחופש החוזים באשר הוא מושתת על ההנחה כי חוזה שנכרת כדין, ומתוך חופש, מחייב את הצדדים לו... חופש ההיתקשרות הוא החופש לבחור את סוג החוזה הרצוי לצד המתקשר והחופש להחליט אם בכלל להיתקשר בחוזה ועם מי להיתקשר. חופש העיצוב הוא החופש של כל צד לעצב את תוכן הבטחתו, בכפיפות להסכמת הצד האחר.... מבחינה מהותית קובע איפוא עיקרון חופש החוזים את חירותם של פרטים להיתקשר בחוזים ואת חירותם לעצב את תוכנם של חוזים אלה. הנחת היסוד של דין החוזים היא, שבהעדר הוראה מפורשת אחרת, יכולים צדדים להיתקשר בכל חוזה שיאבו ולצקת לתוכו כל תוכן שיחפצו. אולם בכך לא מתמצה עקרון זה. פרושו של עיקרון חופש החוזים הוא גם, ואולי בעיקר, כי הסכמים שעשו פרטים, תוך הגשמת חופש החוזים – ייאכפו ויכובדו בלא היתערבות בתוכנם. מעיקרון חופש החוזים נגזרת הנורמה היסודית בדיני החוזים, אשר לפיה 'חוזה עשית – עליך לקיימו' או 'חוזים יש לקיים'... על פי העקרון הצרוף של חופש החוזים מוקנה איפוא לאנשים בגירים החופש לעשות הסכמים כאוות נפשם. הסכמים אלה יזכו להגנה מפני פגיעה וייאכפו על ידי בתי המשפט, בלא היתערבות בתוכנם" (שם, עמ' 20-21).
...
סיכום: לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, עד ליום 27.11.2022 את הסכומים כמפורט להלן: בת"א 24439-03-18, הנתבעת תשלם לתובע סך של 70,828 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).
בת"א 8995-07-18, הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 67,953 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).
בת"א 30085-10-18, הנתבעת תשלם לתובע סך של 77,639 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו