התנגדות מאוחרת לביצוע תביעה על סכום קצוב

מבוא ביום 31.3.2011 הגישה עריית קריית שמונה (להלן: "התובעת" או "הערייה"), ללישכת ההוצאה לפועל בפתח תקווה, בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב לפי הוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967.

לאחר הגשת סיכומי התובעת הגיש הנתבע שתי בקשות להוספת ראיות, כאשר חרף הגשתן בשלב מיתקדם בתיק, הבקשה הראשונה התקבלה לאור הסכמת התובעת, ואילו הבקשה השנייה נדחתה, זאת בשל היתנגדותה של התובעת והשלב המאוחר בו הוגשה.

הנתבע טען בהתנגדות לבצוע התביעה, כי במהלך שנת 2008 מסר לידי התובעת שני צ'קים, האחד מיום 30.3.2008 ע"ס 695.40 ₪ המהוה תשלום על חשבון הארנונה שחלה עליו בגין החזקתו לנכס בשנת 2008, כפי שלטענתו נהג לשלם בסוף כל ריבעון (להלן: "הצ'ק הראשון") .

...

סיכומם של דברים התביעה מתקבלת בחלקה.

לאור המקובץ לעיל, ניתן בזאת פסק דין על יסוד המפורט דלעיל.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת סך של 11,651.40 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, החל מיום הגשת התביעה (31.03.2011) ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הנתבע הגיש היתנגדות לבצוע שטר יחד עם בקשה להארכת מועד ומאוחר יותר הוגשה היתנגדות מתוקנת.

אשר לאיחור בהגשת ההיתנגדות, חוק ותקנות ההוצאה לפועל קובעים כי המועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר וגם לבצוע תביעה על סכום קצוב, הוא תוך 30 ימים מיום שהומצאה למבקש אזהרה בתיק ההוצאה לפועל.

...

רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות.

נוכח הסכמת הצדדים, אני מקבל את ההתנגדות.

לפיכך, אני מורה כדלקמן: התובע ימציא לבית המשפט ולצד השני בתוך 15 יום מהיום את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנה 214 ג' ו - 214 ח' לתקנות.

בשים לב לטענות הצדדים ולסכום התביעה ונוכח החלטתי בעניין הגשת מסמכים ותצהירים, לא ראיתי בשלב זה לקבוע דיון, אלא להמליץ לצדדים לנסות ולהגיע להסכמות רבות ככל הניתן שכן ניהול הליך משפטי עולה ממון רב וזמן שיפוטי יקר.

בהקשר זה מן הראוי להעיר שתי הערות: ההערה הראשונה, בהתנגדות לבצוע תביעה ומשבחר המתנגד להגיש את היתנגדותו ללישכת הוצאה לפועל מסוימת ומימש למעשה את זכות הבחירה שלו בשלב של הגשת ההיתנגדות והעניין הועבר לבית המשפט לבקשתו, אינו יכול להשמע בטענה של העידר סמכות מקומית לאותו בית משפט בשלב מאוחר יותר מאחר ועצם הגשת היתנגדותו ומימוש בחירתו מהוים וויתור ומחילה על טענות הסמכות המקומית (בהקשר זה ראה: בר"ע (י-ם) 975/09 טכנוקריט (1992) בע"מ נ' כ.ס.מ הנדסה ובניין בע"מ (19.07.2009), שם נפסק, כי "כאשר נתבע מעוניין לקיים את הדיון בבימ"ש, אשר לשיטתו אליו צריך היה להגיש נגדו תובענה לפי התקסד"א, עליו להגיש את ההיתנגדות ללשכה שליד בימ"ש זה. לעומת זאת, אם הנתבע יבחר להגיש את ההיתנגדות ללשכה שבה פתח התובע בהליך, אזי הוא יראה כמי שמחל על טענת חוסר הסמכות המקומית וכמי שהסכים לסמכותו המקומית של בית המשפט שליד לישכה זו").

ההערה השניה, זכות הבחירה שעומדת למתנגד בתביעה על סכום קצוב להגיש היתנגדותו שלא ללישכת ההגשה שבה הוגשה בקשת הבצוע, לא נועדה לחסום את דרכו של התובע מהעלאת טענת חוסר סמכות מקומית (להרחבה ראו: ראמי נאסר "הסמכות המקומית כנדוקת ממשק בין סדרי הדין האזרחי לדיני ההוצאה לפועל" (אסופת מאמרים – סיכום פעילות רשות האכיפה והגביה ומבט על אתגרי העתיד, אוניברסיטת תל אביב, אפריל 2018) בעמ' 25-36).

...

מאחר ואין חולק לגבי מקום מגוריו של המשיב במחוז חיפה, אני דוחה את בקשת המבקש להעברת מקום הדיון.

בשים לב לבקשת המבקש הנוספת לדחיית מועד הדיון, אני דוחה את הדיון הקבוע בתיק ליום 14.03.2019 שעה 10:30.

המזכירות תמציא עותק החלטתי לב"כ הצדדים.

לגבי מועד הגשת ההיתנגדות טען המבקש, כי הוא גילה "מאוחר את התיק". בתגובה לטענות המבקש בענין מועד הגשת ההיתנגדות טען המשיב, כי התביעה הומצאה למבקש ביום 18.10.2017, בנוסף, המבקש ידע על קיומו של ההליך והגיש בקשות במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

המועד להגשת היתנגדות לבקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב קבוע בסעיף 81א.1(ד)(1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והכללים הנוגעים להגשת בקשה להארכת מועד קבועים בתקנה 109י' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979 ("תקנות ההוצאה לפועל").

...

הטענות שהציג המבקש, הן טענות הגנה שלא ניתן לומר שדינן ידוע מראש, ולא ניתן לומר שהן חסרות סיכוי לחלוטין, עם זאת, העדר הפירוט, והחוסר בגרסה סדורה לענין הסכמות בין המבקש למשיב לענין הטיפול המשפטי בענייניו, מקשות על הערכת סיכויי הגנתו של המבקש ומובילות למסקנה, כי מדובר בטענות הגנה אשר כפי שהן מפורטות כעת, הינן ברף המינימלי מבחינת הדרוש לשם מתן רשות להתגונן.

אוסיף, כי התאריך בו נחתם הסכם שכר הטרחה (לכאורה) ביום 21.6.2017 - בסמוך למועד בו ננקטו הליכי הוצאה לפועל; בשים לב לשיעורו של הסכום הנתבע הינו ענין הדורש בירור במסגרת ההליך, ועל כן, על אף העדר הפירוט וחולשתן של טענות ההגנה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לברר סוגיה זו במסגרת הליך משפטי מלא.

בהתאם, לאחר ששקלתי את טיבן של הטענות ואת ההתנהלות הכללית בהליך זה, אני קובעת, כי תינתן רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 8,000 ש"ח לא יאוחר מיום 26.9.2019.

היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב וכן בקשה להארכת המועד להגשתה.

כאמור לעיל, לא הציג המבקש נימוקים מספקים שיצדיקו את הגשת ההיתנגדות שלא במועד והגשתה במועד מאוחר כחצי שנה לאחר מועד מסירת האזהרה.

...

לאור כל האמור, אין טענות המבקש עומדות במבחן ההגנה, ולו כזו הנטענת בדוחק, וזאת יש לזכור גם לאור העובדה כי לאחר שמתקבלת התנגדות הרי שתצהיר ההתנגדות הופך לכתב ההגנה, ובמקרה כזה אין בענייננו בפני המשיב הגנה ראויה להתמודד מולה.

לפיכך, הבקשה להארכת המועד וכן ההתנגדות נדחות.

המבקש ישלם הוצאות המשיב בסך כולל של 2,500 ₪.