התנגדות לתוכנית להרחבת בית הקברות הסמוך

לטענת המבקש בשנת 1964-1963 אושר על-ידי שילטונות ירדן, באמצעות הגוף שניהל את עינייני העיר ירושלים ונקרא בזמנו "אמאנת אלקודס", להרחיב את מיתחם בית הקברות "אליוספיה" הסמוך (חלקה 5) על-ידי סיפוח חלקה 2 לשטח בית הקברות.

הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שבעניינינו מקודמת במקביל תכנית לשם הפקעה, ובמסגרתה יוכל המבקש להגיש היתנגדותו לשם העלאת מכלול טענותיו (ודוק, בעיניין קינג דובר היה בחלקה שהופקעה על-ידי עריית ירושלים).

...

לאור כל האמור ניתן בזה צו מניעה זמני המורה למשיבות להימנע מביצוע עבודות הריסה או חפירה או יציקה או קידוח או כל פגיעה בחלקה 2 בגוש 30110 וכן להימנע מכניסה לחלקה הנ"ל ושהות בה. כניסת הצו הזמני לתוקפו מותנית בכך שבנוסף להתחייבות העצמית וערבות צד ג' שצורפו לבקשה, יופקד ערבון כמשמעותו בתקנה 364(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 בסך של 50,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית שאינה מוגבלת בזמן.

עוד מוסכם כי התיקון לתמ"מ כלל גריעה של שטחים ניכרים משמורת הטבע הר מירון הסמוכה לחורפיש (להלן: "שמורת מירון") לצורך מימוש תוכנית הרחבת היישוב ומתן פיתרונות דיור.

בהקשר זה אפנה לבג"ץ 10242/03 מילובלובסקי נ' המועצה הארצית לתיכנון ובנייה, סעיף 6 ואילך (14.6.2004), שם מנתח בית המשפט את מוסד החוקר הממונה לשמיעת התנגדויות מטעם המוסד התיכנוני, ונקבע כי: "חוות דעתו של החוקר אינה מחייבת את מוסד התיכנון. החוק קובע במפורש, כי על החוקר להגיש למוסד התיכנון את "תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא יוזמן לכל דיון במוסד התיכנון בענין התכנית והתנגדות לה" (סעיף 107א(ד) לחוק).

סיכום ביניים - נוכח האמור, לא מצאתי לקבל את דרישות העותר להורות על שינוי גבולות המתחמים הסמוכים לחלקה 16 וכך לשנות את המיתחם בו נימצאת חלקה 16 לפי התוכנית הכוללנית, או לשנות את ההנחיות המיוחדות לגבי מיתחם זה או את מיקום בית הקברות, לא מצאתילשנות את הוראות סעיפים 8(ד* או 8(ה) לתוכנית הכוללנית ואף לא להורות על שינוי "הקו הכחול" של התוכנית כך שחלקות 21-22 תכללנה בתחום התוכנית.

...

ההחלטה לגבי "קו הגבול" התוחם את גבולות התוכנית הכוללנית הינה החלטה תכנונית "מובהקת" ואין עילה להתערב בה. מקובלת עלי עמדת הועדה המחוזית לפיה "הקן הכחול" נשען בעיקרו על גבול תחום השיפוט של היישוב, והוא חורג מתחום השיפוט רק במקומות בודדים, שם עלה צורך תכנוני מובהק לסטות מגבול היישוב – לצורכי כלל היישוב, כגון במקום שבו מתוכננת שכונת החיילים המשוחררים על קרקע המדינה.

בית משפט קמא דחה למעשה את כל טענות המשיבים, אך ב"יישורת האחרונה" נעתר לבקשתם למתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ולבניה.

" לכן, אין להתערב בהחלטת יו"ר המועצה המחוזית בנושא זה. סיכום - אשר על כן ונוכח האמור מעלה במצטבר, דין העתירה להידחות.

תחום התוכנית גובל מצדו האחד בבתי המגורים שכבר בנויים באזור, ומצדו האחר בבית העלמין של גבעת עדה (להלן-"בית העלמין") ובסמיכות לה עוברת רצועת נחל עדה.

בנוסף, נטען כי שינוי הייעוד יפגע פגיעה חמורה בפוטנציאל הקבורה בבית העלמין, ובעניין זה צוין כי בבית העלמין הקיים שהנו בית עלמין ותיק, קיימת כבר כיום מצוקת קבורה שהוחמרה עקב הקצאת חלק מבית העלמין לקהילת "בית אל". בכתבי ההיתנגדות שהוגשו אישרו המתנגדים כי מוכרת להם התכנית להקמת בית עלמין איזורי, אך נטען כי התכנית להקמתו מצויה בשלבי היתנגדות ולא ידוע מתי תאושר.

כנגד טענות העותרים טענו המשיבים כי החלטת ועדת המשנה עולה בקנה אחד עם מדיניות התיכנון הארצית לבתי עלמין, שעל פיה אין לאפשר הרחבת בתי עלמין יישוביים, אלא במקרים יוצאי דופן בהם קיים מחסור בעתודות קרקע פנויות לקבורה עד להקמת בית עלמין איזורי, וכי לא נסתרה הטענה שלפיה בבית העלמין הקיים מצויה עתודת שטחים מספיקה לצרכי קבורה, אשר תיתן מענה מלא עד למועד הקמתו של בית העלמין האיזורי.

...

סיכום לפיכך ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית העתירה על כל חלקיה.

כל האמור לעיל, מצדיק לעמדתי בסיכומו של דבר חיוב העותרים בהוצאות המשיבים תוך התחשבות בסכומי ההוצאות שנפסקו עד עתה לחובת העותרים, ובהתאם אני מורה כי כל אחד מהעותרים (למעט העותרות עדן צ'ולי ודורית שביט אשר נמחקו מהעתירה) ישלם באופן אישי למשיבים 1-2 באמצעות פרקליטות המחוז סך של 1,000 ₪, ולמשיבה 3 סך של 1,000 ₪ באמצעות ב"כ המועצה המקומית, דהיינו סך של 2,000 ₪ ישולם על ידי כל אחד מהעותרים (למעט העותרות שנמחקו), וזאת בתוך 30 יום מהיום.

לסיום, אציין גם כי אני דוחה את בקשת העותרים לקבלת פרטים נוספים שהועלתה רק בדיון ביום 25.11.2019, ועל העותרים היה לפעול במועד מוקדם יותר להגשת בקשה מתאימה.

במהלך הטיפול בתוכנית, נדרשה התובעת לטפל בבעיות מיוחדות ומורכבות, ובכלל זאת לקדם יצירת "תוכנית אב" לתל מונד, להרחיב את מיתחם בית הקברות בהתאם לדרישת המועצה המקומית והמועצה האזורית; למצוא פיתרון לתעלת נקוז ולוואדי החוצים את המקרקעין; למצוא פיתרון לחורש טבעי של עצי אקליפטוס וערוץ נחל לשימור שהיו קיימים במקרקעין; ואף להקצות שטח ייעודי לחניית משאיות.

המסמך, שכותרתו "הסבר", אינו נושא תאריך, אך צורף להודעה מיום 26.9.04 וככל הנראה הוא נכתב במועד סמוך לתאריך זה. בהסבר, המתייחס לאחוז ההפקעה של 12% שנידרש מבעלי המקרקעין, מגולל נחום את "תולדות" התוכנית ולענייננו, נכתב כך: "ואז התחלנו בפגישות עם כל בעלי הקרקע לשכנעם להסכים להצטרף לתוכנית. נתקלנו בשתי בעיות, בעלי קרקע בחלקה 49 לא יכלו להגיע להסכם מכיוון שמגרש זה נמכר למספר רב של אנשים...מועצה אזורית בעלת חלקה מספר 11 לא רק שלא הסכימה לחתום על הסכם אלא נתנה לנו להבין שאם לא נצרף אותה לתוכנית היא תעשה הכול להכשיר את התוכנית. ואז החלטנו להגיש את התוכנית ללא חלקה 49 ואת חלקה 11 לא נכניס לאיחוד וחלוקה.

כך נקבע בסעיף 30 לפסק הדין: "30.  אני סבורה כי בעניננו, בנסיבות הספציפיות כפי שפורטו לעיל ויפורטו להלן, יש לתת משקל למודעות הנתבעים, לפחות משלב מסוים, לפעולת התובעים. כמו כן באפשרותם של התובעים להסתמך על כך שההוראה אכן נכללת בתכנית כיוצרת חיוב על פי דין לשאת בהוצאות. בנסיבות אלו, ניתן לומר כי ככל שלא ישלמו שכר ראוי, יהיו הנתבעים בגדר מי שהתעשרו על חשבון התובעים "שלא על פי זכות שבדין". לעניין זה באפשרותם של התובעים אף להסתמך במידה מסוימת על כך שבעלי הזכויות לא היתנגדו להוראה זו שנכללה בתכנית, אשר הייתה ידועה להם.

...

לכן, אני סבורה כי משעה שבמקרה זה לא נכללה הוראה בתוכנית, ושהתובעת לא יידעה את הנתבעים על דרישותיה מבעוד מועד, קיים שוני מהותי בין מצב הדברים בעניין אסבן נ' אפשטיין למצב הדברים בענייננו.

אני סבורה כי המענה לבעיית ה"טרמפיסטים" ניתן, כאמור, בראש ובראשונה, במסגרת סעיף 69(12) לחוק התכנון והבנייה.

לנוכח האמור, התביעה נדחית.

מטרת התכנית היא שינוי ייעוד המקרקעין והסדרת הבינוי והפיתוח של שכונת מגורים חדשה במזרח העיר רחובות, לרבות שטחי תעסוקה, מבני ציבור, מסחר, שטחים פתוחים, בית קברות, מסוף תחבורה ועוד (להלן – השכונה).

בהחלטת ההפקדה פוצלה דרך 423 (דרך מוצעת בתכנית) (להלן – הדרך או דרך 423) לשניים: חלקה הדרומי (הסמוך וגובל בשכונה המתוכננת אשר לו חיבורים ישירים לשכונה) נכלל במיתחם לאיחוד וחלוקה; חלקה הצפוני של הדרך (שאינו סמוך לשכונה ואין לו חיבורים ישירים עימה) לא נכלל במיתחם לאיחוד וחלוקה.

התכנית אשר שינתה את ייעוד השטח לסלילת דרך אזורית ולהרחבת בית עלמין נכפתה על ידי הותמ"ל על הצדדים ולא נעשתה בהסכמתם.

לכך שלושה טעמים: ראשית, טענה זו של דאקה נגד ההכרזה בדבר הרחבת שטח התכנית לא עלתה במסגרת ההתנגדויות.

...

אם כן, אני דוחה את טענת גלר לפיה התנהלות הותמ"ל בעניין פרסום התכנית למתן תוקף הייתה בלתי סבירה.

לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים והן נדחות.

סוף דבר – העתירות נדחות.