המשיבה מיתנגדת לשלוח למומחה שאלות הבהרה לטענתה מדובר בשיהוי בלתי סביר (שלוש שנים לאחר חוות הדעת) החורג מסדרי הדין הקובעים שמשלוח שאלות הבהרה למומחה יעשה תוך 30 יום מיום קבלת חוות הדעת.
הלכה זו נשנתה בפסק דין רבים לא רק למשלוח שאלות הבהרה בשיהוי אלא גם לבדיקה חוזרת של תובע על ידי מומחה בית המשפט , ראה לעניין זה רע"א (מחוזי מרכז) 55505-04-23 איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נגד פלוני, וההפניות שם.
ומן הכלל אל ענייננו, התובעת טוענת להחמרת מצבה, צרפה תעוד רפואי מאוחר לחוות הדעת שלכאורה עולה ממנו ממצאים בעמ"ש (בלטי דיסק) שמומחה בית המשפט לא מצא בבדיקה שעמדה לפניו במועד מתן חוות דעת.
...
מאחר וממצאי הבדיקות המאוחרות מאז ינואר 22 ובהמשך מצביעים לכאורה על ממצאים בעמ"ש אני סבור שיש בכך משום טעם מיוחד למשלוח שאלות הבהרה .
ברם, על אף האמור לעיל, אני סבור שיש לקבל את עמדת המשיבה באשר למסמכים הרפואיים שיומצאו למומחה ובכך לנטרל את החשש שמא המסמכים הרפואיים שנערכו בידי מומחים והנחזים להיות חוות דעת כטענת הנתבעים ישפיעו על דעתו ויפים לעניין זה הדברים שנקבעו בפרשת אמר הנ"ל :
"4הקושי נעוץ בקו התפר העדין והבעיתי שבין מידע אוביקטיבי למידע סוביקטיבי מגמתי, או בלתי מגמתי, וכן, באסימטריה הנוצרת בפני המומחה אם המידע הזורם אליו מגיע מצד אחד בלבד. כאן עלינו לעמוד על המשמר ולדאוג שהמידע המוזרם יהיה רלוונטי אוטנטי ואוביקטיבי ככל שניתן, ושלא יוזרם למומחה מידע המעמידו במצב בו עליו למיין חומר סותר, דבר ההופך את תפקידו לתפקיד מעין שיפוטי.
לאור זאת אני מורה כדלהלן:
אני מתיר משלוח שאלות הבהרה למומחה בכפוף למילוי התנאים שלהלן:
נאסר על התובעת להציג בפני המומחה החלטה זו .
