התנגדות לשאלה בחקירה ראשית בשל חוסר רלוונטיות

אולם לפי המתואר, עובדי המשיבה טועים, לעתים בשל לחץ עבודה ולעתים בשל חוסר תשומת לב. משכך הוסכם עתה, כי המשיבה מתחייבת לעדכן את משקליה בסניפיה השונים, כך שבעת השקילה יקוזז משקל האריזה הגבוה ביותר, שהוא 20 גר'.

בנוסף, בהקשר הספציפי הנידון, אני גם מוצא חוסר רלוואנטיות באיזכור הליכים משפטיים אישיים שבהם בא-הכוח או מי מהמתנגדים לקח חלק, שאינם בעלי אופי צבורי (הערות שוליים 6 ו-7 בעמ' 8 לתשובת המשיבה והמלל המכווין אליהן).

למסקנה דומה הגיע בית המשפט המחוזי ב‏ת"צ (מחוזי ת"א) 1196/07 גבאי נ' רכבת ישראל בע"מ, פיסקה 64 ואילך (18.10.2020) (ערעור תלוי ועומד, ע"א 8414/20), שם נקבע שככלל לא יתקיימו חקירות נגדיות בדיון בהסדר פשרה ייצוגי, אלא במקרים חריגים (מעניין לציין ששניים מהמתנגדים שם הם גם מתנגדים בהליך דנא, והם יוצגו שם על-ידי בא-כוח המתנגדים כאן).

תחילה, נשאלת שאלה מהותית והיא האם עמדו מגישי ההיתנגדות בנטל לשכנע, כי קיימת להם זכות עמידה להגשת ההיתנגדות.

לעניין זה צרפו המתנגדים חוות-דעת מומחה שלפיה שווי נושא ההליך הוא למעלה מ-20 מיליון ש"ח. לא מצאתי מקום לקבל טענה זו. ראשית, בחוות-הדעת לא מפורטים המקורות שעליהם נסמכה.

...

לאור השלב שבו גובש הסדר הפשרה, אין מנוס מלעשותו על דרך האומדן, תוך שלא הוצגה תשתית לסטות כלפי מעלה מהאומדן שנעשה לעניין זה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית.

על כן, אין לאמץ כלל שלפיו כל אימת שהתנגדות לאישור הסדר פשרה נדחית, יחויב המתנגד בהוצאות.

סוף דבר אשר על כן: (א) הסדר הפשרה המתוקן שהוגש לבית המשפט מאושר.

המשיבה מגוללת בכתב התביעה את היתרחשות האירועים, ובראשית היתקשרה עם נתבעת 1; בסופו של יום, שילמה המשיבה למבקשים סך כולל של 85,420 ₪ כולל מע"מ. המשיבה מלינה כי האפליקציה לא תקינה, והדבר גורם לה בין היתר לאובדן הכנסה בסך של 405,000 ₪.

לכל היותר, ניתן להעלות שאלות בעיניין זה במסגרת חקירת המומחה על חוות הדעת.

באשר לחוות הדעת נטען כי אין שהוי- המבקשים היתנגדו מראש לזהות המומחה בשל חוסר רלוואנטיות מומחיותו uאכן התברר כי לא עלה בידו לבדוק האפליקציה.

...

דיון והכרעה יאמר כבר בפתיח כי דין הבקשה – דחייה ולהלן אבאר; כידוע, סילוק תביעה על הסף איננו דבר שבשגרה, משום שהוא מונע מהצדדים לתביעה לברר את המחלוקות שבה לגופן (ראו רע"א 8222/18 עיריית תל אביב-יפו נ' אברהם בכדשן ו-22 אח' (נבו, 25.03.2019).

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הבקשה לסילוק על הסף בשלב זה – דחייה.

הכרעת בית המשפט – טענות כלליות ואופנועים שבצילומים : (1) ראשית יש להסיר מן הדרך את הטענות הדיוניות הכלליות של המאשימה – טענות אלה מוטב להן אלולא נטענו שכן הוכרעו כבר בין בחוק ובין בפסיקה מפורטת של כל הערכאות הרלוואנטיות.

המאשימה מיתנגדת מטעמי חוסר רלוואנטיות והגנת הפרטיות.

הנאשם מבקש לדעת מי מפקחי הערייה התרה בו על החניה הפסולה ובאיזה אופן – לעניין זה מצא בית המשפט כי אכן נכונה היתנגדות המאשימה – הליך של שאלון אינו קיים בסדר הדין הפלילי ואת השאלות יש לרכז בהליך של חקירה נגדית.

...

גם בקשה זו נדחית מטעמי רלוונטיות – כאמור מעלה – שיקולי האכיפה הם מעניינו של בית המשפט במסגרת טענות "אכיפה ברירנית" ולא שיקוליהם של המתלוננים גם אם הם חורשי רעתו של הנאשם.

הנאשם מבקש לדעת מי מפקחי העירייה התרה בו על החניה הפסולה ובאיזה אופן – לעניין זה מצא בית המשפט כי אכן נכונה התנגדות המאשימה – הליך של שאלון אינו קיים בסדר הדין הפלילי ואת השאלות יש לרכז בהליך של חקירה נגדית.

תכלית ומידה בהליכי המצאת מסמכים: בית המשפט העליון הורה הלכה ולפיה על בית משפט הדן בפלילים לברור היטב ולסנן טענות מסוג זה ודבריו יפים במיוחד ביחס לתיקי חניה : [ עע"מ 7485-19 אוסיד קשקוש נ' מדינת ישראל - משרד המשפטים ( פורסם בנבו 06/07/20 ) ] "ניתן להעלות טענות בעלות אופי מינהלי במסגרת ההליך הפלילי, ואף נקבע כי זו דרך המלך ..... הגנה מן הצדק היא אכן כלי דיוני שההליך הפלילי מעמיד לרשות בית המשפט לשם ביקורת מינהלית, אולם השימוש בכלי זה צריך לחזור למידותיו הראויות.... "לא די לנאשם להגות את מילת הקסם 'אכיפה בררנית' על מנת לפתוח את פתח מערת המידע" ובית המשפט נדרש "לסנן" טענות אלה, שאם לא כן, אין לדבר סוף .

כאן נישאל העד שאלה שיש בה הנחה שמדובר בראיון של גב' נתניהו, ולמעשה מהוה שאלה מדריכה בחקירה ראשית, והיא: "לאחר מכן, כשעשית, כששוחחת עם אנשים, אדוני כיוון שזו חקירה ראשית, אני כמובן מנסה, תכף נגיע לזה, מדוע הבנת שמדובר בראיון ולא בשיחת חולין?" ותשובתו של מר צור הייתה כי ראש הממשלה לא עשה לו ראיון, כי הוא יודע מה זה ראיון כי בצבא מראיינים, וכי הוא דיבר עם אנשים בתוך הצבא.

כאן היתנגד ב"כ התובע לחקירה בעיניין זה שטענה של חוסר רלוואנטיות, והתנגדותו התקבלה.

אם היה יודע שזה מצב הדברים, לא היה מגיע לשיחה עם ראש הממשלה, כשראה שראש הממשלה לא חוזר, אמר לגב' נתניהו שהיא לא צריכה להיות לו בייביסיטר, ראש הממשלה עסוק, וכשיהיה זמן לראש הממשלה שיתקשרו אליו (אילו חפץ היה מר אבידר לסיים את השיחה, היה עליו לסיים זאת בצורה יפה, ולא בתגובה שיש בה הרבה חוסר טקט קצוני, ולא מן הנמנע שדוקא עקב חוסר טקט משווע זה לא קיבל את תפקיד מנכ"ל לישכת ראש הממשלה).

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבע לשלם לתובע כדלקמן: 1) את הסך 425,632 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (17.3.2021) ועד התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 3) שכ"ט עו"ד בסך 50,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

כמו כן ישלם הנתבע לטובת אוצר המדינה את הסך 50,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

אם לא ישלם הנתבע לטובת אוצר המדינה את סכום זה במועד, תעביר המזכירות את פסק הדין לרשות לגביית קנסות ואגרות.

יש לדחות אף את טענות התובעים לחסר ראייתי בהעדר עדות מטעם עו"ד נביאי, שאינו צד להסכמי המכר, התביעה כנגדו נמחקה ומעורבותו בפרשה הנה בהיבטים התכנוניים אשר המקום לבררם הנו בפני גופי התיכנון וממילא עדותו בנושאים אלו אינה רלבאנטית להליך דנן.

יש לציין, כי נתון זה לא נכלל בתעודת עובד ציבור מטעם מר מרבל, אלא נימסר במענה לשאלה בחקירה ראשית מטעם ב"כ התובעים, כאשר לצד זה, אישר מר מרבל במענה לשאלה מצדו של ב"כ הנתבעת, כי המיגרש הנידון כלל לא נכלל בהוראות תכנית זו. עדות בעיניין זה נימסרה גם מטעמו של האדריכל מר גיבור.

מכל מקום, גם אם התובעים אינם או שלא יהיו בעתיד שבעי רצון מהחלטת מוסדות התיכנון, לרבות מהחלטה במסגרת היתנגדות כזו או אחרת אשר יכול ותוגש בהתאם לסעיף 108א לחוק התיכנון והבניה (התשכ"א-1965), הרי שמקומן של טענות אפשריות צפויות אלו בפני גופי התיכנון, לרבות וועדת הערר, או עתירה משפטית מתאימה, אשר תיכלול את כלל בעלי העניין כבעלי דין.

...

בעניין זה מובהר, כי אף אינני מקבלת את טענת התובעים לכך שלכל היותר אפשרית סטייה של 2% מנתון השטח הנקוב בהסכמי המכר, וזאת נוכח חוק המכר דירות.