התנגדות לרפורמת אופק חדש: נימוקים משפטיים

הנתבעת הגישה תגובה שבה היא הביעה היתנגדות לקבלת הבקשה.

התביעה בענין הדרגה התבססה על הוראות ההסכם הקבוצי מיום 5/7/10 שנחתם בין הנתבעת לבין הסתדרות המורים, בדבר יישום רפורמת "אופק חדש" על מפקחים במשרד החינוך (מדובר בהסכם קבוצי שנירשם אצל רשם ההסכמים הקבוציים במספר 268/10 והוא ייקרא להלן: "ההסכם הקבוצי").

הסמנכ"ל למינהל ולמשאבי אנוש, לא יחליט שאין לקדם את התובע לדרגה 4, בלא שייתן לפני כן לתובע היזדמנות סבירה לטעון בפניו, בכתב או בעל פה, לענין זה. אם החלטת הסמנכ"ל למינהל ולמשאבי אנוש תהיה שאין לקדם את התובע לדרגה 4, יהיה על ההחלטה להיות מנומקת בנימוקים שיתייחסו גם לטיעוניו של התובע על פי סעיפון ד' לעיל, אם יועלו טיעונים כאלה.

עם זאת, אנו מצפים שאם יישומו של פסק דין זה יביא לכך ששכרו של התובע עובר לפרישתו יחושב על פי דרגה 4 (או דרגה 3.5 כאמור בסעיף 44 לעיל), תידאג הנתבעת לכך שגמלתו של התובע תועלה בהתאם, בלא שהתובע יצטרך לנקוט הליך משפטי נפרד לשם כך. אף שלמעשה קיבלנו את התביעה (בסייגים מסויימים), הרי שמאחר שדחינו את טענתו של ב"כ התובע במחלוקת הפרשנית בין הצדדים - אין אנו מחייבים את הנתבעת בהוצאות משפט.

...

התוצאה היא שאם בעקבות יישומו של פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מיום 9/9/14, יתברר שאין התובע זכאי לאישור שקילות לתואר, לא יהיה התובע זכאי לדרגה 4.

לסיכום אף שאנו דוחים את הפרשנות שב"כ התובע הציע למונח "במשך שלוש שנים" שבסעיף 10(א)(1) להסכם הקיבוצי, הרי שלאור העובדה שבעקבות פסק הדין של בג"צ ופסק הדין שניתן ביום 21/10/13 בתיק 14513-07-11 נכון לראות את התובע כמי שהיה זכאי לקבל אישור שקילות לתואר דוקטור במועד שלא היה מאוחר לחודש דצמבר 2009, התביעה מתקבלת באופן שמוצהר בזה שעל סמך אותה הנחה - התקיימו בתובע התנאים האמורים בסעיף 10(א) ובסעיף 10(ד) להסכם הקיבוצי, כדי להיות מקודם לדרגה 4.

עם זאת, אנו מצפים שאם יישומו של פסק דין זה יביא לכך ששכרו של התובע עובר לפרישתו יחושב על פי דרגה 4 (או דרגה 3.5 כאמור בסעיף 44 לעיל), תדאג הנתבעת לכך שגמלתו של התובע תועלה בהתאם, בלא שהתובע יצטרך לנקוט הליך משפטי נפרד לשם כך. אף שלמעשה קיבלנו את התביעה (בסייגים מסויימים), הרי שמאחר שדחינו את טענתו של ב"כ התובע במחלוקת הפרשנית בין הצדדים - אין אנו מחייבים את הנתבעת בהוצאות משפט.

בבית-הדין האיזורי לעבודה בחיפה ב"ל 33504-12-15 בפני כב' השופטת מיכל נעים דיבנר התובעת: אפרת הדס 54933221 ע"י ב"כ עוה"ד ישראלה זטרמן במינוי הלישכה לסיוע משפטי הנתבע: המוסד לביטוח לאומי ע"י הלישכה המשפטית חיפה החלטה

מינוי מומחה רפואי ד"ר הלל דיוויס מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן - המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים ממועד קבלת החלטה זו. צד המבקש להיתנגד למינוי המומחה שלעיל בתיק זה, יעשה כן בהודעה מנומקת בתוך 7 ימים.

בשונה משנים עברו, במהלכן קיבלו התובעת ויתר המורים את מערכת השעות לשנת הלימודים כחודש לפני תחילת שנת הלימודים, בתחילת חודש אוגוסט – לקראת תחילת שנת הלימודים 2010-2011 חל עיכוב בשליחת מערכת השעות, בשל רפורמת "אופק חדש" והתובעת קיבלה בפועל את מערכת השעות לשנה האמורה רק ביום 31.8.10 – יממה לפני תחילת שנת הלימודים.

...

על רקע תלונות רבות מצד הורים ותלמידים בנוגע לתפקודה של המבקשת, הזמינה מנהלת החטיבה, גב' דינה אלסנר, ביום 2.2.15, את המבקשת לשיחה בעיניין פתיחת הליך לצורך סיום העסקתה מסיבות פדגוגיות וארגוניות, בהתאם לחוזר מנכ"ל תש"ע/3 (א) שעניינו "יישום הסכם רפורמה אופק חדש – גמישות בהעסקת מורים ומנהלים, שינוי והרחבה של סמכויות מנהלים", נספח כז לתגובת המשיבה (להלן- "חוזר המנכ"ל").

ביום 21.5.17 הודיעה עו"ד רות יפה, היועצת המשפטית של מחוז תל אביב והמרכז מטעם המשיבה, כי הועדה הפריטטית בעיניינה היתקיימה, וכי נוכח היתנגדותה לייצוג על ידי הסתדרות המורים, לא ניתן היה להעביר לנציגי ההסתדרות מידע הנוגע אליה (נספח יח' לתגובת המשיבה).

החלטת הפיטורים מעלה נימוקים חדשים - כגון חיסור בהשתלמויות על פירוק צוות ההיסטוריה, חוסר שתוף פעולה עם צוות המורים - שלא היוו חלק מהליך הפיטורים הפדגוגיים, לא צוינו באזהרת המנכ"ל, לא צוינו בדוחות הצפייה, לא עלו במסגרת הוועדה הפריטטית, ואף לא צוינו בשימוע הסופי שנערך בפני מנהלת המחוז.

...

עם זאת, בנסיבות העניין, לא מצאנו כי בפנינו מקרה חריג, המצדיק סעד של אכיפה, שאינו ניתן לריפוי באמצעות פיצוי כספי.

סוף דבר הבקשה נדחית.

חרף קבלת הבקשה, אזי בנסיבות העניין, ובשים לב לנסיבותיה האישיות של המבקשת, מצאנו לחייב את המבקשת בהוצאות על הצד הנמוך.

טענות ארגון המורים כי "הודר" או "גורש" מזירת יחסי העבודה לגבי חטיבות הביניים: עיון בסעיפים 26 עד 30 לבקשת ארגון המורים מעלה כי טענתו של ארגון המורים היא שניהול המשא ומתן בין המדינה לבין הסתדרות המורים על החלת רפורמת "אופק חדש" על עובדי הוראה בחטיבות הביניים ללא שתופו של ארגון המורים עומדת בנגוד להתנהלות הצדדים בעבר, עת במשך שנים הסדירו את מערכת יחסי העבודה של עובדי ההוראה בכיתות ז' עד ט' "על דרך של פלוראליזם אירגוני, אשר שירת את את הצדדים למערכת יחסי העבודה". לטענת ארגון המורים, בחירת ארגון המורים והסתדרות המורים עובר לרפורמת "אופק חדש" להמנע מהצהרות משפטיות ולפעול בשיתוף במערכת יחסי העבודה בחטיבות הביניים, יצרה מחויבויות משותפות של כלל השותפים למערכת יחסי העבודה, והתנערות הסתדרות המורים והמדינה ממחויבות זו, בניהול מו"מ וחתימה על הסכם להנהגת רפורמה בחטיבות הביניים ללא שתופו של ארגון המורים, מהווה היתנהלות בחוסר תום לב משווע ופגיעה בזכות ההתארגנות.

הסתדרות המורים והמדינה היתנגדו לכך.

נוכח המחלוקת בין הצדדים, ב"כ ארגון המורים תגיש בתוך 15 יום בקשה מפורטת ומנומקת להגשת תצהירים נוספים, במסגרתה יובהר מדוע התצהירים לא הוגשו ביחד עם בקשת הצד ותנומק נחיצותם להכרעה בהליך.

...

שנית, לטעמנו אין מדובר בסעדים שונים הנובעים מאותה עילה, אלא בעילות תביעה שונות לחלוטין, המבוססות על תשתית עובדתית שונה.

סוף דבר – על יסוד כל האמור, טענותיה המקדמיות של הסתדרות המורים נדחות, למעט הטענה כי בעניין פרשנותו של סעיף 6(ד) להסכם 2008 חל השתק פלוגתא על פי הנפסק בסק"כ 1539-08-10.

שאר הטענות אינן מצדיקות לטעמנו סילוק על הסף, ומשמעותן והשלכותיהן תיבחנה במסגרת ההליך עצמו.

ההסכם כלל היתייחסות ליישום רפורמת "אופק חדש" במערכת החינוך, והוא תוקן מספר פעמים.

נוסף על כך השביתה היא שביתה מעין פוליטית, שכן הסתדרות המורים מיתנגדת לבצוע רפורמות בהליך הפיטורים של עובדי הוראה, וכן לשינוי לוח החופשות, ואף מסעיף ד' להודעה על סיכסוך עבודה ניתן ללמוד על היותה של השביתה מעין פוליטית.

בנסיבות אלו נוכח דחיפות העניין בשל הדיון שנקבע במקביל, נתנו, בהעדר נימוקים, פסק דין הדוחה על הסף את בקשת המבקשת.

ככלל נקבע כי בית המשפט לא ייעתר לעתירה ציבורית מקום שברקע העניין מצויים אדם או גוף אשר נפגעים באופן ישיר מנושא העתירה, ואשר נימנעו מפנייה לבית המשפט לבקש סעד, על אף הפגיעה בזכות או באנטרס שלהם (ראו: בג"ץ 962/07 עו"ד אמיר לירן נ' היועץ המשפטי לממשלה (01.04.2007) (להלן – עניין לירן; בג"ץ 6972/07 עו"ד עקיבא לקסר נ' שר האוצר (22.03.2009) (להלן- עניין לקסר); בג"ץ 4244/17 משה הר שמש נ' מנהל רשות המיסים (12.04.2018); בג"ץ 837/19 עו"ד יוסי פוקס נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (4.2.2019); בג"ץ 2723/19 עמותת עיר עמים נ' מפקד מחוז ירושלים (19.05.2019)).

...

אף אם יהא מקום במקרים המתאימים, לתת לצד נפגע הזדמנות להשמיע את עמדתו במסגרת ההליך, הרי שעל דרך הכלל ובלי למצות אין לאפשר כי צד שלישי הנעדר קשר ישיר לסכסוך יזום את ההליך כשהוא אינו מראה כמו במקרה שלפנינו, אפשרות לפגיעה ספציפית במעסיקים אותם הוא מייצג, אלא טוען לנזק כללי ביותר שקיים בכל שביתה וחל על צדדים שלישיים במובן הרחב ביותר ובכלל ענפי המשק.

בנסיבות אלו, דין הבקשה להידחות על הסף בהיעדר זכות עמידה וזאת מבלי להידרש לשאלת הסמכות העניינית.

סוף דבר – כפי שנקבע בפסק הדין, הבקשה נדחית על הסף.