לפנינו ערעור חברת קבוצת ש. ניר מערכות בטחון תיחזוקה וניקיון בע"מ (להלן: "המערערת") כנגד החלטת כבוד הרשמת סימה קרמר מיום 1.6.2021 (להלן: "ההחלטה), במסגרתה נדחתה בקשת המערערת למתן צו גילוי ועיון ספציפי במסמכי המשיב.
המשיב היתנגד לחשיפת המסמכים מן הטעם כי חשיפת המסמכים מהוה פגיעה בפרטיותו וכן משהמסמכים אינם רלוואנטיים לבירור המחלוקות בין הצדדים.
...
ביום 1.6.2021 ניתנה החלטת הרשמת מושא הליך זה, במסגרתה נקבע כדלקמן:
"....נקודת המוצא גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת (ראו- ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ (ניתן ביום 22.5.05). הנתבעת שבה ומבקשת מסמכים אשר נדונו בקד"מ – תדפיסי חשבון הבנק של התובע ותיק מל"ל ומוסיפה בקשה חדשה – התיק הביטוחי המלא של התובע בחברת כלל. ייאמר כבר עתה כי לא מצאתי כל רלבנטיות למסמכים המבוקשים ומנגד, מסירתם תפגע קשות בפרטיותו של התובע. לא מונחת בפני תביעה בגין אובדן כושר ומצבו הבריאותי של התובע עולה אך בזיקה לטענה בדבר אי תשלום ימי מחלה ופיטורין בזמן מחלה. חובת הנתבעת לשאת בסכומים בגין עילות אלה תקבע במנותק מכספים אשר כן או לא התקבלו מצדדי ג' אשר צוינו בבקשה ועל כן, לא שוכנעתי בדבר הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים לעילות התביעה. עוד עולה כי הנתבעת טוענת שהתובע עבד במשרה חלקית וכי המסמכים המבוקשים נחוצים לה כדי להוכיח שהוא קבל כספים מצדדי ג' בתנאי שהוא אכן עובד במשרה חלקית בלבד. לא שוכנעתי שיש קשר בין הדברים. אף אם נניח שצדדי ג' הטילו איסור על התובע לעבוד במשרה מלאה, אין בכך כדי להוות אינדיקציה כיצד התובע עבד בפועל...."
ביום 26.8.21 הוכרע הערעור על ידי מותב אשר כלל בהרכבו נציג מעסיקים אחר (מר אהרון אזון).
נוסף על העדר רלוונטיות המסמך , מדובר בחשיפת מסמך אישי פרטי של המשיב הכולל מידע שאינו נחלת הכלל ואין לאפשר חשיפתו בנקלה וללא כל צורך לבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
כפי שפורט לעיל, לא הובהר מדוע יש בחשיפת נתונים כספיים בדבר תשלומי קצבה או גמלה ממעסיק אחר כדי ללמד על מניעות התובע לעבוד בשעות נוספות (מלבד שאלות המיסוי הקשורות בקבלת הכנסה נוספת מעבר לגמלה ככל ששולמה), והכיצד יש בכך להשליך על השעות בהן עבד המשיב בפועל לפיכך, בדין קבעה הרשמת כי אין כל מקום להיעתר לבקשה.
סוף דבר
לאור כל המקובץ, משעה שאין כל סיבה להתערבות בהחלטת הרשמת אשר ניתנה לאחר יישום הדין החל וההלכה הפסוקה, תוך איזון בין הזכויות המתנגשות ובחינת שאלת רלוונטיות המסמכים המבוקשים, דין הערעור להידחות.