התנגדות לפתיחת עסק בבית מגורים - דחיית בקשה לפתיחת עסק בבית

בית המשפט המחוזי דחה בקשה שהגיש המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר שבע מיום 3.11.2020 (ת"א 31375-12-15, השופטת ר' טיקטין-עדולם).

עקרי התשתית העובדתית וההליכים הקודמים ברקעו של ההליך דנן עומד סיכסוך מר המתנהל בין הצדדים, המפעילים עסקים להשכרת בתי אירוח ("צימרים") במקום מגוריהם, ואין זה המקום להדרש לכל פרטיו.

ביום 3.1.2021 התקבלה תגובת המשיב לבקשה להארכת המועד להגשת העירעור, ובה הוא הביע את היתנגדותו לה. המשיב ציין כי הבקשה הוגשה מבלי שצורף לה תצהיר וללא כל ראיה המעידה על מצבו הכספי של המבקש.

בקשת רשות העירעור והתשובה לה בקשת רשות העירעור דנן נסבה על החלטתו של בית המשפט המחוזי, ובצידה הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין שנתן בית משפט השלום וכן של הליכי ההוצאה לפועל שניפתחו בעקבותיו.

...

בחינת כלל השיקולים האמורים, אף מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי הערעור לגופם, מובילה לטעמי למסקנה כי הדרך המידתית לתת מענה להתנהלות לא מיטבית מצד המערער היא התנאת מתן הארכה בפסיקת הוצאות מתאימות (ראו: עניין גנים, בפסקה י"ג).

סוף דבר: הערעור מתקבל במובן זה שהבקשה למתן ארכה להגשת הערעור מתקבלת.

בשים לב לכך, ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

בהכרעת דין מיום 18.7.19 הורשע הנאשם לפי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במספר אישומים כדלקמן: · באישום הראשון – הורשע הנאשם בעבירה של אי הודעה על פתיחת עסק למתן הלוואות בשנת 2015 ואי הגשת הדו"ח הראשון, לפי סעיף 215א(א) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961.

כיום, הוא גר עם אישתו בבית הוריה, עובד בצורה מסודרת ומשקם את עצמו.

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של הנאשם להרשות ערעור; · ת"פ (ת"א) 32255-11-15 רשות המיסים ירושלים נ' יוסופוב (28.5.18) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של אי הודעה על התחלת התעסקות.

לאחר עיון בחומר על בסיסו הוגשה היתנגדות המישטרה והתנגדות שירות בתי הסוהר, ניתנה החלטה ביום 24.10.19 לפיה, מדובר חומר רלבאנטי, קונקריטי ועדכני המצביע על מסוכנות מצידו של הנאשם שיש בה כדי למנוע ביצוע עבודות שירות.

...

בנסיבות אלו, אין מנוס אלא מהטלת עונש קצר של מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס.

סוף דבר לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר לתקופה של 2 חודשים; מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים ממועד שחרורו לא יעבור כל עבירת מסים מסוג פשע; מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנתיים ממועד שחרורו לא יעבור כל עבירת מסים מסוג עוון; קנס בסכום של 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6939/20 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ג' קרא כבוד השופטת י' וילנר העותרות: 1. עידן מרכז דימונה בע"מ 2. כפר השקעות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. ממשלת ישראל 2. היועץ המשפטי לממשלה 3. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת 4. מ"מ המפקח הכללי של משטרת ישראל 5. הממונה על התחרות המבקשת להצטרף כידידת בית המשפט: להב – לישכת אירגוני העצמאים והעסקים בישראל היתנגדות למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: כ' בטבת התשפ"א (4.1.2021) בשם העותרות: עו"ד גדעון פישר; עו"ד מתן גוטמן בשם המשיבים 1-2, 4-5: עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד אילנית ביטאו בשם המשיבה 3: עו"ד אפרת חקאק בשם המבקשת להצטרף כ'ידידת בית המשפט': עו"ד רועי כהן ][]פסק-דין

בהחלטה מיום 11.10.2020, קבע השופט י' אלרון, כי "בשלב זה לא מצאתי לנכון להעתר לבקשה למתן צו ביניים". במועד הגשת העתירה, בראשית חודש אוקטובר 2020, המצב המשפטי שנקבע בתקנות, כנוסחן אז, במה שנוגע לענייננו, היה זה: לפי תקנה 2(א)(2) לתקנות, איש לא יֵצא ממקום מגוריו למרחב הצבורי, אלא לשם "הצטיידות בתרופות, במזון ובמוצרים חיוניים וקבלת שירותים חיוניים". כפועל יוצא, נקבעו בתקנה 7 הוראות לגבי פתיחת בתי עסק בתקופה זו, כדי למנוע יציאה שלא לצורך חיוני.

בבקשה להקדמת מועד הדיון (בקשה שנדחתה), שבו העותרות וטענו כי בתי העסק החיוניים 'מנצלים את המצב', ומוסיפים לפגוע בהן, באמצעות הגדלת נתח המכירות של מוצרים לא חיוניים.

...

בהחלטה מיום 11.10.2020, קבע השופט י' אלרון, כי "בשלב זה לא מצאתי לנכון להיעתר לבקשה למתן צו ביניים". במועד הגשת העתירה, בראשית חודש אוקטובר 2020, המצב המשפטי שנקבע בתקנות, כנוסחן אז, במה שנוגע לענייננו, היה זה: לפי תקנה 2(א)(2) לתקנות, איש לא יֵצא ממקום מגוריו למרחב הציבורי, אלא לשם "הצטיידות בתרופות, במזון ובמוצרים חיוניים וקבלת שירותים חיוניים". כפועל יוצא, נקבעו בתקנה 7 הוראות לגבי פתיחת בתי עסק בתקופה זו, כדי למנוע יציאה שלא לצורך חיוני.

לסיכום הדברים עד כה, נראה כי דרך הפעולה הנוכחית מביאה לפגיעה קשה בעותרות, בכמה מישורים, בכך שהן מופלות לרעה, ללא הצדקה, מבלעדי תכלית ראויה.

אנו מורים אפוא, כי בתוך פרק זמן של שבוע-ימים, יתקנו המשיבים את המתווה שבתקנה 7(1), בדרך שתצמצם, במידת האפשר, את יכולתם של בתי העסק המקיימים פעילות חיונית, למכור מוצרים לא חיוניים, בימי הגבלות או סגר.

על רקע האמור, וכפי שהיטיב חברי לתאר בחוות דעתו, נדמה כי אכן קיימים אמצעים לצמצום התפשטות הנגיף אשר פגיעתם בעותרות ובדומיהן פחותה – אמצעים אשר הגורם המקצועי (שר הבריאות) אף שקל בחיוב לקדמם.

מטעם המועדון העידו מר ירון הרוש, שניהל במקום מועדון בין השנים 2015-2018 ומר נתן מלחי, יועץ אקוסטי, שהגיש חוות דעת אקוסטית והמלצות להפחתת זליגות רעש ממערכת השמע המותקנת בבית העסק לעבר בתי המגורים בסביבת העסק.

צו לפי סעיף קטן 1 לא יינתן אם הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצוו הפסקה שפוטי וכן לא ינתן אלא אם כן מפקח הגיש לנותן הצוו דוח בחתימתו, שבו ציין כי לפי בדיקתו במועד בו הוגש הדו"ח לא חלפו יותר מ – 18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק.

לאחר ביצוע השינויים הדרושים, מנהל המועדון יוכל לפנות לעירייה ולבית המשפט בבקשה לאשר את פתיחת המועדון לאחר השעה 23:00.

הוא לא עתר נגד ההחלטה, לא הביע היתנגדות להחלטה והוא מנוע כעת מלטעון אחרת.

גם לגופה דין הטענה להדחות – בהתאם לסעיף 20(ז) לחוק רשוי עסקים, צו לפי סעיף קטן (א)(2) יכנס לתוקף באופן מיידי או במועד אחר שקבע נותן הצוו ובילבד שלא יעלה על 15 ימים.

...

לא נפל פגם בהיוועצות ודין הטענה להידחות.

לאור העובדה שמנהל המועדון לא לוקח אחריות, כופר בטענות הנטענות כלפיו, לא הוכיח שפעל להפחתת הרעש ומעדיף את הנאת המבלים על פני סבלם של השכנים, אין מנוס מהפסקת העיסוק בעסק לאחר השעה 23:00.

סוף דבר מהטעמים שפירטתי לעיל אני נעתרת לבקשה להארכת צו ההפסקה המנהלי באופן חלקי ומורה על הארכת הצו באופן שיחול בשעות הלילה בלבד (בין השעות 23:00-07:00).

בית משפט השלום בנצרת עחדל"פ 49365-11-22 אלומיניום הצפון - ח'טיב בע"מ נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עופר חיים שורק המערערת אלומיניום הצפון - ח'טיב בע"מ המשיבים 1. הממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון 2. זיו פתיחה ת.ז. 055639503 (היחיד) 3. טלי ארד גלית, עורכת דין (הנאמנת) פסק דין

לא הוגשה על ידו היתנגדות לבצוע השיקים.

המערערת טענה כי לא היה מקום לדחיית הבקשה להארכת מועד על בסיס הנימוק כי זו הוגשה בשיהוי של 9 חודשים מאחר וב"כ המערערת לא קיבל את המסירה בדבר ההודעה על מתן הצוו לפתיחת הליכים.

נוסח אישור המסירה אינו שונה מזה שנשלח לעסק או לבית מגורים כך שלא נמצאה סיבה שלא לקבל את אישור הדואר כראיה מספקת לבצוע ההמצאה.

...

דיון והכרעה : לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, תשובת הנאמנת, תגובת היחיד ושמעתי את טענות הצדדים בדיון, אני רואה לקבל את הערעור בכך שתתקבל הבקשה להארכת מועד ותוחזר תביעת החוב לנאמנת לצורך בירורה לגופה.

השני קיימת הצדקה להיעתר לבקשת הארכת המועד בשים לב, בין היתר, לשלב שבו מצוי ההליך במועד בו הוגשה הבקשה.

אפנה לסעיף 14 בפסק הדין, כדלקמן : " על מנת להכריע בבקשה להארכת מועד נדרש, אפוא, הנאמן או המפרק שאליו מוגשת הבקשה להתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות להליך המנוהל על ידו, ולהעריך את השפעתה של קבלת הבקשה על ההליך. אכן, כאשר טרם אירעה התקדמות משמעותית בהליך חדלות הפירעון וטרם נבדקו תביעות החוב, גובש הסדר נושים או חולק דיבידנד לנושים, הרי נראה כי יעילות ההליך והאפשרות לקידומו לא ייפגעו משמעותית, אם בכלל, כתוצאה מקבלת תביעת חוב נוספת. בשלב זה אף אינטרס ההסתמכות של הנושים האחרים, שהגישו את תביעות החוב שלהם במועד, אינו בעל עוצמה רבה במיוחד ". אשר על כן הערעור מתקבל בכך שיאורך המועד להגשת תביעת החוב.