התנגדות לעתירה נגד החלטת המינהל

השופט נעם סולברג: עתירה נגד החלטת ראש המינהל האזרחי, שעניינה ברכישת בעלות ונטילת חזקה במקרקעין הנמצאים בסמוך לכפר נבי אליאס, כדי לאפשר סלילת 'כביש עוקף' העובר מחוץ לשטח הכפר.

מכל מקום, אין לומר כי נשללה מן העותרים זכות השימוע, שכן גם לאחר שניתנה החלטת הרכישה עמדה להם האפשרות להגיש את היתנגדותם להחלטה (כפי שעולה, בין היתר, מפיסקה 4 לסיכום סיור הבעלים שערך המינהל האזרחי ביום 4.1.2016; מש/10).

...

כפי שעולה מן המסמכים שהציגו לפנינו המשיבים, עבודת המטה המקצועית שנעשתה לשם קידום הבקשה להיתר כללה בחינה של שלוש חלופות שונות, על היתרונות והחסרונות הגלומים בהם, בשים לב לנתונים העובדתיים העדכניים (מש/6; פסקה 7 למכתבו של מר **** חלימי מיום 6.10.2015); ששית, אין בידי לקבל את הטענה כי נשללה מהעותרים זכות השימוע לפני רשויות התכנון.

מכל מקום, אין לומר כי נשללה מן העותרים זכות השימוע, שכן גם לאחר שניתנה החלטת הרכישה עמדה להם האפשרות להגיש את התנגדותם להחלטה (כפי שעולה, בין היתר, מפסקה 4 לסיכום סיור הבעלים שערך המינהל האזרחי ביום 4.1.2016; מש/10).

סוף דבר לא שיקולים זרים עומדים ביסוד ההחלטה על סלילת כביש 'עוקף נבי אליאס', כי אם שיקולים בטיחותיים-ענייניים-מקצועיים.

התובעות עתרו כנגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות, וכן כנגד החלטת יו"ר הועדה המחוזית שלא לאפשר להן לערער למועצה הארצית.

בסיכום הדיון, שנירשם על ידי מר שדה, צוין שב"כ התובעות "הציג את פרושו לסיכום בעריית נשר. לדבריו המינהל התחייב בסיכום להעתיק את מיפעל פוליכרום על חשבונו כאשר תנתן קרקע חלופית (בתוספת עד דונם אחד מעל לשטח הקיים היום) ללא תמורה כספית עבורה. כמוכן פוליכרום עדיין לא החליטה על האתר להעברה. בנשר לטענתם הארנונה גבוהה מדי. הם בודקים אתרים במקומות שונים" (נ/8, נספח כ"ד).

...

אני דוחה את התביעה לצו עשה המורה לנתבעת להעתיק על חשבונה את מפעל התובעות למקרקעין חלופיים, או לממן את עלות ההעתקה.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעות פיצוי על נזקיהן בסך 1,900,000 ₪, בתוספת מע"מ. הנתבעת תשלם לתובעות 47,500 ₪ מתוך אגרת התביעה, ועוד הוצאות המומחים מטעם התובעות, כפי שיקבעו לפי תקנה 513, בבקשה שתוגש על ידי התובעות תוך 14 יום מהיום.

לאור הפער הגדול בין סכום התביעה (כ- 17 מיליון ₪) לבין הסכום הנקבע לבסוף, ועל פי תקנה 512 (ב), יש להפחית מהשכר המגיע לפי התעריף המומלץ של לשכת עורכי הדין כאמור בתקנה 512 (א), ולכן אני קובע את שכר טירחת עו"ד התובעות, שעל הנתבעת לשלם לתובעות, בסך 93,600 ₪.

לפניי עתירה כנגד החלטת ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה מחוז חיפה בכל הקשור בתכנית המתאר של המועצה המקומית פסוטה ג/20910, (להלן גם: "התכנית החדשה") אשר קיבלה באופן חלקי את היתנגדות העותרים בכל הקשור לדרך האמורה להיסלל בתחום חלקות 1, 2 ו-32 בגוש 19691 שהעותרים הנם חלק מהבעלים בחלקות אלה.

כמו כן, צוינה עמדת המתכננת ועמדת מינהל התיכנון על פיהם מבחינה טופוגרפית הדרכים נבדקו וכן צוין כי תכנית המתאר החדשה לא ביטלה את דרך מס' 13 אלא במסגרת התיכנון המפורט יהא צורך לבדוק את הצעת נספח התחבורה בכל הקשור לדרך מס' 13.

...

לאור האמור לעיל, הנני מורה על החזרת הדיון בעניין הדרך האמורה לעבור בחלקות העותרים, לוועדת המשנה להתנגדויות, על מנת שתתייחס במפורט ובמנומק לשאלה האם קיימת בפועל דרך חלופית שהינה כבר דרך סלולה והאם נכון יהיה להכשירה וליתן לה היתר במקום לסלול דרך חדשה, וככל שוועדת המשנה להתנגדויות תהא סבורה כי למרות הדרך הקיימת בפועל, נכון יהיה מבחינה תכנונית לסלול דרך נוספת, על ועדת המשנה להתנגדויות להסביר מדוע היא סבורה כך, וכן עליה להבהיר אלו קביעות בהתייחס לדרך נקבעות על ידה בשלב זה של אישור התכנית ג/20910 ואלו קביעות בהתייחס לדרך תיקבענה בעתיד במסגרת תכניות מפורטות שתתייחס לכל אחד מהמתחמים בנפרד.

לאור האמור התוצאה הינה כי העתירה מתקבלת בחלקה ועניין הדרך העוברת בחלקות העותרים בהתאם לתשריט תכנית ג/20910 מוחזר לוועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית על מנת שתדון בשאלת הצורך בדרך זו תוך התייחסות מפורטת ומנומקת הן לכך שהמשך דרך 13 לכיוון צפון, כפי שהופיע בתשריט התכנית הקודמת, לא מופיע בתכנית ג/20910 והן לטענות העותרים בדבר היעדר צורך במעבר דרך בחלקותיהם, לאור קיומה של דרך גישה לבית הספר הקיימת כיום ועמדת מהנדס המועצה המקומית פסוטה כי נכון יותר יהיה להכשיר את הדרך הקיימת וליתן לה היתר מאשר לסלול דרך חדשה בתוואי שהינו קשה טופוגרפית והעובר דרך חלקות העותרים.

לאור עמדת המשיבות 1 ו-2 כי הצורך בדרך כבר הוכרע בשלב זה במסגרת התכנית הכוללנית, ולא ידון פעם נוספת בהמשך במסגרת תכנית מפורטת, כמו גם האמור בעניין זה במכתבו של מר אילן יו"ר הוועדה המחוזית, אין מנוס מהחזרת העניין לועדת המשנה להתנגדויות אשר לא דנה במפורט ובמנומק בשאלת קיום הדרך החלופית והאפשרות להכשרתה כחלופה טובה יותר מאשר סלילת דרך חדשה, ולא נימקה החלטתה בעניין.

כללי פסק דין בעתירה מנהלית שנועדה, כלשון העתירה, לכך שיורה בית המשפט על – ביטול החלטת המשיבה 1 מיום 17.9.2020 (להלן – "ההחלטה") המצ"ב כנספח "א" שבה סולק על הסף ערר אשר הוגש בידי העותרת ועמותת 'מנהל תקין, שקיפות וטוהר מידות ברשויות המקומיות' כנגד החלטת המשיבה 2, וזאת בשל העידר זכות עמידה לכאורה של העותרים; עוד התבקש בית המשפט להורות על - ביטול החלטתה הראשונה של יו"ר המשיבה 1 מיום 26.3.2020 (להלן – החלטת היו"ר), המצ"ב כנספח "ב", אשר אושררה במסגרת ההחלטה ותוכנן של שתי ההחלטות זהה למדי; ועל - בטלותו ואי חוקיותו של היתר הבניה אשר ניתן ע"י המשיבה 2 לבקשת המשיבה 3, ביום 30.3.2020 בתיק מס' 2016/1244.04 (להלן – ההיתר)".

ואך להשלמת התמונה, והגם שנסב הדיון רק על ההחלטה לדחיית היתנגדות העותרת על הסף, להלן תמצית טענת העותרת, כפי שפרטה אותה במבוא לעתירתה – "10. יובהר כבר עתה כי הועדה המקומית המליצה על הפקדת תוכנית למגדל בן 30 קומות, במסגרת הדיון מיום 13.6.2017 בפני חברי הועדה המחוזית הוצג כי הקמפוס והמגדל ייבנו בהינף אחד, אך בהמשך החליטה הועדה המחוזית לאשר עד 40 קומות, אך מובילאיי הביעה הסתייגות מן הוודאות לבניית 40 קומות, ועל כן ביקשה אפשרות בחירה, דהיינו אם תרצה תבנה רק 30 קומות ואם תרצה תוכל להוסיף ולבנות עוד 10 קומות.

הפסיקה אכן הכירה באפשרות של "עותר צבורי" להגיש בקשה להתנגדות להקלה או טענה לסטייה ניכרת מהוראות תכנית, אך זאת רק במקרים חריגים, אם הצביע אותו אדם שמבקש להגיש היתנגדות על פגיעה משמעותית בשלטון החוק, בצורך באכיפת עקרונות חוקתי, או על פגמים מהותיים בפעולות המינהל הצבורי (עע"מ 4881/08) אלמוג אילת (מ.ד.ע.) 2000 בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ובניה אילת (פורסם בנבו) ; ערר צפון פרץ בוני הנגב נכסים בעע"מ ועדה מקומית לתיכנון ובניה מגדל העמק; עת"מ 1254/07 לאה ברוך ואח' נ' ועדת הערר מחוז מרכז ואח'; כך גם נפסק כי על עותר צבורי, המבקש לתקן מה שנראה בעיניו כעוול אך אינו פוגע בו במישרין, להראות שפגיעתו של המעשה המינהלי הנה חמורה וקשה והיא בגדר פגיעה מהותית בשלטון החוק, וכי אין די בהעלאת טענה לפגיעה פוטנציאלית בציבור ויש להוכיח מעבר לפגיעה "דבר מה נוסף" (עע"ם 8723/03 עריית הרצליה נ' הוועדה המקומית לתיכנון ובניה חוף השרון).

...

כך גם, לא מצאנו ממש בטענות העוררים, כי הבינוי בשלבים מסכל את האפשרות למצות את הבינוי המוצג בתכנית עבור מגדל, בשלב ב', ומימוש יתר זכויות הבנייה מכוח התכנית.

לא מצאנו ממש בטענות אלו.

סוף דבר, העתירה נדחית.

מבוא בפניי עתירה מנהלית שהוגשה על ידי חברת נתיב אברהם בע"מ וחברת נוף יהוד בישראל בע"מ (להלן: "העותרות") המופנית כנגד החלטת הועדה המחוזית לתיכנון ובניה מחוז חיפה (להלן: "הועדה המחוזית") מיום 16/11/21 והחלטות קודמות לה לאשר את תכנית מס' 304-0207985 חפ/2196/א – רמת גוראל (להלן: "התכנית" או "תכנית גוראל") תוך דחיית היתנגדות העותרות.

בהתייחס למסמך שהוצג, קיימה ועדת המשנה להתנגדויות דיון פנימי, לאחריו ניתנה החלטה כדלקמן: "במהלך הדיון הראשון בהתנגדויות, הוצג בידי המתנגדים מיסמך של מינהל התיכנון, אשר מיפרט את ההתנגדויות לתכנית ואף נכתבה בו המילה "החלטה", אשר לאחריה ישנה היתייחסות ראשונית לתכנית, אשר נכתבה ע"י עובדת לישכת התיכנון המחוזית.

...

אמנם אין בכמות ההתנגדויות שהוגשו כדי להצביע בהכרח על פגמים שנפלו בהליך התכנוני, ואולם, בנסיבות ענייננו, מקובלת עלי טענת העותרות כי בהליך קבלת ההחלטה התכנונית, נפלו על פניו מספר פגמים, כגון: הכנת טיוטת החלטה שדוחה את ההתנגדויות ומקבלת את התכנית עוד בטרם שמיעת ההתנגדויות.

בכל מקרה לאור הסוגיות העקרוניות שהועלו על ידי העותרות והפגמים שפורטו על ידי ידן, ומבלי לקבוע מסמרות באשר לסיכויי הערר למועצה הארצית, סבורני כי קבלת העתירה חלקית על דרך מתן רשות ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה יש בה כדי לאזן נכונה בין הצדדים.

סוף דבר סיכומו של דבר – העתירה מתקבלת בחלקה, במובן זה שניתנת לעותרות רשות להגשת ערר למועצה הארצית לתכנון ובנייה ביחס לסוגיות העקרוניות שהועלו על ידן בעתירה, לרבות: ביחס לשאלה אם מותר לקבוע בתכנית הוראות שיחולו על שטחים מחוץ לתחום הקו הכחול של התכנית, אם לאו; אם בנסיבות העניין ולאור הוראות תכנית חפ/181 ותכנית חפ/229 קיימת הצדקה תכנונית להכללת מקרקעי העותרות בתחום התכנית.