התנגדות למינוי מומחה רפואי נוסף או לחקירת מומחה קיים

המומחה היתייחס לסוגיות נוספות שנידונו אצל המומחים מטעם הנתבעות, וציין כי קיים קושי להגיע למסקנה כי הנתבעות ידעו שבמקרקעין קיים חשש מהותי לשימור מבנים.

במקרה שכזה דרך המלך הנאותה היא בהצגת שאלות הבהרה או בחקירת המומחה בשלב ההוכחות.

שיקולים אלה מצאו ביטוי בפסיקת בתי המשפט, וההלכה סוכמה לאחרונה על ידי פרופ' רוזן צבי בזו הלשון: "ביחס לכל עילות הפסלות הבהיר בית המשפט כי פסילת חוות הדעת היא סנקציה חריפה שתופעל רק בנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה. אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה התוצאה אינה בהכרח פסילת חוות הדעת. כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי נפלו פגמים בחוות הדעת של המומחה מטעמו, עומדות בפניו מספר דרכי פעולה: הראשונה, והמתונה ביותר, הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעת המומחה ובצרוף ראיות נוספות; השנייה, מחיקת חלקים של חוות הדעת שבהם נפל פגם; השלישית, מינוי מומחה רפואי נוסף; הרביעית, והקיצונית ביותר, פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר תחתיו" (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 465 (2023)).

התובעת תוכל להיתנגד להישענות על קטעים שלשיטתה יש לסווגה כמשפטיים או כעובדתיים.

...

שיקולים אלה מצאו ביטוי בפסיקת בתי המשפט, וההלכה סוכמה לאחרונה על ידי פרופ' רוזן צבי בזו הלשון: "ביחס לכל עילות הפסלות הבהיר בית המשפט כי פסילת חוות הדעת היא סנקציה חריפה שתופעל רק בנסיבות יוצאות דופן בהן נפל פגם היורד לשורשו של עניין שיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה. אם נפלו פגמים בחוות דעת המומחה התוצאה אינה בהכרח פסילת חוות הדעת. כאשר בית המשפט מגיע למסקנה כי נפלו פגמים בחוות הדעת של המומחה מטעמו, עומדות בפניו מספר דרכי פעולה: הראשונה, והמתונה ביותר, הכרעה בשאלות הרפואיות על בסיס חוות דעת המומחה ובצירוף ראיות נוספות; השנייה, מחיקת חלקים של חוות הדעת שבהם נפל פגם; השלישית, מינוי מומחה רפואי נוסף; הרביעית, והקיצונית ביותר, פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר תחתיו" (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 465 (2023)).

בעניין זה מקובלת עלי עמדת המשיבות כי הן העבירו לעיונו את כתבי הטענות, הראיות ואת חוות הדעת, קרי מסמכים הנגישים לצדדים כולם.

התוצאה הבקשה נדחית.

לעמדת הנתבע, יש לדחות את הבקשה האופן שאין להתיר לחקור את המומחה על חוות דעתו או למנות מומחה רפואי נוסף.

יחד עם זאת, הנתבע לא היתנגד כי השאלות העולות מבקשת התובעת יופנו למומחה כשאלות הבהרה נוספות, בשינויים הנדרשים כך שלא יחרגו מהתשתית העובדתית.

דיון והכרעה סעיפים 16-19 להנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כפי שעודכנו ביום 10.9.19, בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, מפרטים את העקרונות לפיהם ימונה מומחה אחר או נוסף בזו הלשון (ההדגשות במקור): "16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים שבהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, במקרה שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

לא למותר לציין כי אף בעיניין עומרי אליו הפניתה התובעת, קבעו שני מומחים רפואיים כי לא קיים קשר סיבתי בין ליקוי בכתף לבין תנאי עבודה מקום בו לא נדרשה הרמה קבועה של היד מעבר לגובה הכתף (שיננית).

...

לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובבקשת התובע ובתגובה לה, אני סבורה כי דין הבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף להידחות וזאת מאחר שהמומחה השיב בפירוט למרבית השאלות שהופנו אליו, בהתאם לכללים שבדין.

לאור האמור לעיל, בשים לב לתשובותיו המנומקות והענייניות של המומחה, אני סבורה כי לא קיימת הצדקה לחקירת המומחה או למינוי מומחה נוסף.

סוף דבר הבקשה נדחית.

הנתבע מיתנגד לבקשות.

המומחה שולל קשר סיבתי בחשיפה לחומרים שרמתם לא חרגה מהנורמה מה ערכי הנורמה ומה הקשר בינה לבין קשר סיבתי רפואי? לטענת הנתבע המומחה נתן חוות דעת מוסברת ומנומקת היטב, השיב על כל שנשאל גם במסגרת שאלות ההבהרה, עשה מלאכתו נאמנה, לא סטה מן העובדות ואין הצדקה למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף או לזמן המומחה לחקירה, דבר הנעשה רק במקרים חריגים.

לטענת התובע המומחה אינו מיפרט ואינו מסביר מדוע קיים הבדל בעצמת החשיפה, טיבה ואופייה בין חשיפת התובע לחשיפת החיילים בקישון ואף מטעם זה יש להתיר חקירתו או למנות מומחה אחר או נוסף.

...

לנוכח כל האמור, לא מצאתי להיעתר לבקשת התובע לא בנוגע לחקירת המומחה ואף לא בנוגע למינוי מומחה אחר או נוסף, אולם למומחה תועבר שאלת ההבהרה הבאה: " בתשובתך 2 לשאלות ההבהרה קבעת כי הנגעים מופיעים תחילה באזורים שהכי חשופים לשמש. מאחר ועל פי חוות הדעת לתובע התגלה גם SOLAR KERATOSIS באגודל ימין שהוסר ב- 12/08, ו- SCC באגודל ימין ב-6/09 (וכן פיברומה באמה ימנית שהוסרו ב-5/10 ו-9/10), עוד טרם הופעת הנגעים בשוקיים, נא התייחסותך האם קשורים ממצאים אלו לתנאי עבודת התובע והאם יש במועד הופעתם כדי לשנות מחוות דעתך. נא פרט והסבר תשובתך." ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ב, (07 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

עניינה של החלטה זו במספר בקשות- הן מטעם התובעת, למינוי מומחים רפואיים נוספים, והן מטעם הנתבעת, לפסול מסמכים מהצגה למומחים, אשר למינויים היא מיתנגדת, הכל כמפורט להלן.

המעט שאציין בהקשר זה הוא, כי הצדדים "האשימו" – בצדק - איש את רעהו, באי דיוקים שונים שאיני מוצא לפרטם, וכי טיעונים אחרים שהעלו אין מקומם להתברר בשלב זה ובאכסניה זו (אלא, למשל, בשאלות הבהרה או בחקירת מומחה).

כידוע, המלצת מומחה שמונה על אודות צורך במינוי מומחה רפואי אחר עשויה למלא את החסר הנידרש לקיומה של ראשית ראיה המצדיקה מינוי אותו מומחה (רע"א 9246/16 פלוני נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ, מיום 11.1.17; רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, מיום 30.5.12).

...

לעניין המומחים המבוקשים - אקדים אחרית לראשית ואציין, כי לאחר שעיינתי בכלל טיעוני הצדדים שבכתב, ובהתבסס על התיעוד הרפואי, מצאתי למנות מומחים בתחומים ראומטולוגיה ו-א.א.ג. לא מצאתי ראשית ראיה לנכות באשר ליתר התחומים המבוקשים.

מינוי מומחים והנחיות להמשך – לאור כל האמור לעיל, אני ממנה כמומחים מטעם בית המשפט את ד"ר הלל סאבין בתחום הראומטולוגיה וד"ר **** ציק בתחום א.א.ג. המומחים מתבקשים לחוות את דעתם בשאלה האם נותרה לתובעת נכות כתוצאה מן התאונה מושא התביעה (זמנית ו/או צמיתה).

המשיבים בתגובתם היתנגדו לבקשה ממספר נימוקים: הראשון, הבקשה הוגשה באיחור ממשי וניכר (המועד להגשת הבקשה חלף בסוף שנת 2021) ולא ניתנה כל ארכה נוספת בעיניין; השני, המבקש לא עמד בקריטריונים הקבועים לפסילת חוות דעת מומחה, דבר שיעשה במקרים חריגים בלבד; השלישי, הבקשה הוגשה זמן רב לאחר שהומצאה חוות הדעת לידי הצדדים ולמעלה משנה לאחר שהמומחה נחקר על חוות דעתו בבית המשפט; הרביעי, ד"ר הימן בחקירתו עמד איתן על דעתו כי אין צורך בבצוע איבחון נוירופסיכולוגי; החמשי, עדותו של ד"ר הימן הייתה ברורה והחלטית ולפיה המבקש אינו סובל כיום מנכות נוירולוגית ואין צורך בבדיקה נוספת לצורך קביעה זו. המבקש הגיש תשובה לתגובה וטען כי לשיטתו הבקשה לא הוגשה באיחור ולמעשה המקרה שבפנינו, שבו המומחה חרג מתחום סמכותו וקבע נכות מתחום אחר וסרב להעזר במבחני עזר, הנו מקרה קלסי לפסילתו ולכל הפחות מינוי מומחה אחר תחתיו.

למעלה מן הצורך אדון בבקשה לגופו של עניין: פסילת חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט תיעשה במקרים נדירים בלבד, כגון אם קיים פגם היורד לשורשו של העניין שיש בו כדי לגרום לעיוות דין או אם מתעורר חשש למשוא פנים מצידו של המומחה.

בית המשפט התרשם במהלך חקירת המומחה הרפואי כי אין צורך בהפנייה לבדיקה נוספת או למינוי מומחה רפואי נוסף.

...

החלטת בית משפט קמא: "ראשית, צודקת המשיבה בנוגע לאיחור בהגשת הבקשה. המועד חלף זה מזמן ואך ורק מהטעם הזה דין הבקשה להידחות. התביעה הוגשה עוד בשנת 2014 במסגרת הליך 45969-01-14 אשר נמחק ביום 21.12.21 בשל אי הגשת סיכומים. התביעה שבכותרת מהווה הליך מחודש. המומחה נחקר עוד ביום 5.7.21 ובתום הדיון ניתנה לתובע הרשות להגשת בקשה בעניינו בתוך 14 יום. התובע לא עשה כן ורק ביום 31.11.22 הגיש את בקשתו. למעלה משנה אחרי המועד! כאשר בבקשתו לא מפרט כלל את סיבות האיחור הקיצוני בהגשת הבקשה מלבד "בשל נסיבות שקצרה היריעה לפרטה כאן". בנסיבות אלה ולנוכח העדר כל נימוק מוצדק לאיחור, אין מקום לקבל את הבקשה.

לכן רק מטעם זה דין בקשת רשות הערעור להידחות.

לא בכדי פירטתי באריכות את השתלשלות האירועים בתיק, שכן עניין זה בעל משמעות של ממש במקרה כאן ואף אני סבורה כי יש ליתן לו משקל גבוה.

ראו בעניין זה דבריה של כב' השופטת וילנר בעניין פלוני, פסקה 23 : "יתרה מכך, כאמור לעיל, בית המשפט ימנה מומחה נוסף כאשר נותר בלבו הוא ספק בנוגע ליכולתו להכריע בדבר מצבו הרפואי של התובע על בסיס הראיות וחוות הדעת הרפואית אשר הונחו לפניו. לפיכך, ההכרעה בבקשה למינוי מומחה נוסף היא בליבת שיקול הדעת של השופט היושב בדין. ". אשר לבקשת רשות הערעור בנוגע לפסיקת ההוצאות – מדובר בהחלטה המנויה בסעיף 1(8) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט- 2009, ומשכך אין מקום להידרש לעניין זה. סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.