התנגדות להקמת עמוד חשמל עם שנאי ביישוב

רקע עניינה של העתירה בתוכנית להקמת קו חשמל במתח גבוה הנמשך מאיזור היישוב אדורה ועד לאיזור מעבר תרקומיא, לאורך כביש מס' 35.

היתר זה פורסם במקומות שונים גם בשפה הערבית, כולל בשטח המוצע להקמת עמודי החשמל.

לאחר שלא התקבלו התנגדויות חתם קמ"ט החשמל על אישור תוכנית החשמל כמתחייב.

...

כן סבורים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל השיהוי הניכר בהגשתה.

הכרעה לאחר ששמענו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

לבסוף, לא מצאנו כי החלטת המשיבים אינה סבירה או אינה מידתית.

מטעמים אלו העתירה נדחית, ללא צו להוצאות.

הכבל הוצב תוך קבלת כל האישורים הנדרשים לכך ובהסכמת בעלי הקרקע אשר לא השמיעו היתנגדות לכך משך שנים רבות.

התובע העיד: "לטענתנו, גם אם חברת החשמל קיבלה את קיומו של הכבל העילי כעובדה קיימת שכן הוא הותקן ע"י חברת החשמל המזרח ירושלמית, הכבל הוקם אחרי התב"ע ואחרי הפרצלציה. את המגרשים חילקו לפני רשת החשמל בשנת 84. חטיבת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית עולמית. היא בעלים של אלפי מגרשים ביו"ש והם לא יודעים מה מצבם. אין לנו אישורים המוכיחים טענתנו כי התקנת הכבל העילי הייתה לאחר אישור התב"ע. אני טוען שרק לאחר שהגיע מודד מוסמך מטעמי, התברר לי כי למרבה הצער, הכבל העילי עובר מעל המיגרש. פנינו למועצה והמועצה הביאה לנו אישור שהם לא נתנו אישור לחברת חשמל הציב שום עמוד או כבל במיגרש שלנו. האישור צורף לכתב התביעה. אני מבקש להבהיר שגם לאחר שהתברר לי לאכזבתי כי הכבל עובר במיגרש שלי, לא יכולתי להחליפו במיגרש אחר מאחר ומדובר בכמות מגרשים מצומת בשכונה ישנה בחלמיש, שאני נולדתי שם. פניתי ליישוב ולמועצה ואלה התשובות שקבלתי" (ש' 13-21 לפר').

...

טענות הנתבעת הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף לרבות דרישת התובעים כי הנתבעת תשפה אותם בגין עלויות העתקת כבל חשמל אשר נמתח מעל שטחו של מגרש 163 בישוב בית צוף.

דינה של התביעה להידחות בשל התיישנות או בשל העדר יריבות.

לאחר שעיינתי בכובד ראש בכתבי הטענות, בכתב התביעה, בכתב ההגנה ובנספחים שצורפו אליהם, ולאחר ששמעתי עדויות התובעים, במהלך הדיון שהתקיים לפני, נחה דעתי כי דינה של התביעה להידחות כפי שיובהר להלן .

לאור כל האמור לעיל , אני קובע כי דינה של התביעה להידחות עקב התיישנות, מניעות וחוסר תום לב כמפורט לעיל.

בתגובתה, ציינה חברת החשמל כי טענות העותר מופנות כלפי מקטע מצומצם של קו מתח גבוה באורך כ-7 קילומטרים, אשר נועד, בין היתר, לשפור אספקת החשמל ליישובים פלסטינאיים סמוכים.

על פי גירסתה, בחודש נובמבר 2018 ניתן לה היתר מיוחד להצבת שני עמודי חשמל במקרקעין שבמוקד ההליך – ובסיור שנערך בשטח ביום 22.1.2019 אף "תואם עם העותר מיקום עמודי החשמל והובהר כי חברת החשמל תמשיך בבצוע העבודות". החברה עמדה על "הצורך המיידי" בהשלמת ביצוע התוכנית, והדגישה כי העמודים מוקמים "בסמוך לאורך תואי של דרכים חקלאיות קיימות", וכי "לא קיימת חלופה סבירה יותר" להקמת קו החשמל.

משיבים 1-2 הצטרפו לעמדת חברת החשמל, וטענו כי דין העתירה להדחות על הסף בשל השהוי בהגשתה – שכן העותר העלה לראשונה את היתנגדותו בחודש דצמבר 2018, למעלה משנה לאחר שהחלו עבודות ביצוע התוכנית – ובשל חוסר ניקיון כפיים.

...

משיבים 1-2 הצטרפו לעמדת חברת החשמל, וטענו כי דין העתירה להידחות על הסף בשל השיהוי בהגשתה – שכן העותר העלה לראשונה את התנגדותו בחודש דצמבר 2018, למעלה משנה לאחר שהחלו עבודות ביצוע התוכנית – ובשל חוסר ניקיון כפיים.

מכל מקום, הם סבורים כי יש לדחות את העתירה אף לגופה, משום שהתוכנית אושרה בסמכות "על בסיס קבלת הסכמתו של העותר כדין" – וכי היא משרתת אינטרס ציבורי מובהק, סבירה ומידתית.

נוכח התחייבות זו, דין העתירה להימחק.

מורן עזורה על-ידי ב"כ עו"ד ש' רפול ואח' הוועדה המרחבית לתיכנון ולבניה - יישובי הברון על-ידי ב"כ עו"ד רינה לפידות ואח' פסק דין בפניי תביעה לחיוב הנתבעים בעלות הטמנת קו מתח גבוה בסמוך לבית הנתבעים 1-2 (בין עמודי חשמל 780 ו-702).

עוד יצוין כי בבקשה סומן עמוד חשמל מספר 780 הממוקם בפינה הדרום מזרחית של הבית ופילר חשמל בפינה הדרום מערבית לו. במאמר מוסגר אציין כי עמוד חשמל 780 הוקם בהתאם לאישור הועדה המקומית לבנייה ולתכנון השומרון (כתוארה אותה עת) מיום 4.4.1965 לתכנית ח.צ. 7599 שיזמה חברת החשמל.

יינתן היתר בנייה רק במרחקים המפורטים מטה, מקוו אנכי משוך אל הקרקע בין התיל הקיצוני הקרוב ביותר של קוי החשמל, לבין החלק הבולט או הקרוב ביותר של המבנה: ברשת מתח נמוך עם תילים חשופים 3.0 מטר בקוו מתח נמוך עם תיליים מבודדים וכבלים אויריים 2 מטר בקוו מתח גבוה עד 33 ק"ו 5.0 מטר בקוו מתח עליון עד 160 ק"ו (עם שדות עד 300 מטר) 20.0 מטר מציר הקו בקוו מתח עד 400 ק"ו (עם שדות עד 500 מטר) 35.0 מטר מציר הקו מהנקודה הקרובה ביותר לארון רשת 1.0 מטר מהנקודה הקרובה ביותר לשנאי על עמוד 3.0 מטר .

ואולם, לדברי מהנדס הועדה המרחבית, מר מנדי שפיגלר, בודק התוכניות אינו בודק ואף אינו אמור לבדוק האם עוברים קוי חשמל במקרקעין (עדות מר מנדי שפיגלר בעמ' 48, ש' 28 – עמ' 49, ש' 3; (עמ' 49, ש' 22-33), וכן: "... הבחורה שבודקת את הבקשה ... היא הנדסאית ביניין, היא הנדסאית אדריכלות, היא בטח לא אשת מיקצוע בתחום החשמל. אנחנו מפנים את הבקשה לחברת חשמל, זה הייחוד המקצועי שלהם. האם יעלה על הדעת שהועדה צריכה לבדוק את הסכנה לקרבה ... אז הם כותבים את זה, שולחים מה שנקרא הערות כלליות לכל בקשה וזה בסדר, אבל האחריות היא שלהם, אי אפשר להוציא מהם את האחריות לזה, זה לא יעלה על הדעת. ... פעם ראשונה שאני שומע שחברת החשמל תובעת את הועדה המרחבית ... על מתן אישור להיתר כאשר היא בעצמה נתנה את האישור לכך, זאת אומרת יש פה אישור רישמי של חברת חשמל עם המכתב של אייל ניסים, הם כותבים במכתב אין לנו היתנגדות לבקשה להיתר.

...

כן תשלם הנתבעת 3 לתובעת הוצאותיה בסך 2,500 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,000 ₪.

התביעה נגד הנתבעת נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 5,000 ₪.

התיק אוחד עם תיק התנגדות (שהתקבלה) לביצוע שטר, כאשר מדובר על אותה מסכת עובדות.

" לאור טענות התובעת, ראוי לציין כבר כעת כי הסכם הביטול הקצר, לא הגדיר איזו הפרה של תנאי מתנאיו תיחשב כהפרה יסודית. עוד יש לציין כי על פי נוסחו אין מדובר בחוזה על תנאי, במובן סעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973. לא תנאי מתלה, ולא תנאי מפסיק. אין ציון תנאי שרק בהתקיימו ישתכלל הסכם הביטול, ויקבל תוקף מחייב ביחסים שבין הצדדים. אין גם ציון תנאי שבהתקיימו – יחדל הסכם הביטול מהתקיים, והחוזה שישוב ויחייב הינו ההסכם המקורי.

מחברת החשמל נימסר לו כי ניתן לבצע הדבר, אך יש להחליף את השנאי ואת הכבל המוליך אליו והדבר ייקח זמן.

חקירתו הנגדית של מר שפירא, נציג "בעמק", בעמודים 10-12 לפרוטוקול, הוסיפה נתונים על הנזכר בתצהירו שלו ובתצהיר מר רדוש לעניין השתלשלות השכירות של "בעמק". ניתן לסכם הדברים כך מבחינת הכרונולוגיה: המושכר חולק לשני חלקים ע"י מחיצות וקונסטרוקציות שהקימה התובעת.

...

עם זאת, לעניין המועד, מקובלת עלי עדותו של מר שפירא שההסכם בין התובעת לבין "בעמק" נחתם באוקטובר 2004.

בסופו של דבר קיים קושי מובנה בכימות מדויק של עלות שיחזור ההפרדות ועלות החומרים, כאשר אין ספק שנזק מסוים בר פיצוי – קיים.

לסיכום: יש לחייב הנתבעים לשלם לתובעת (בתוך 30 יום) הסכומים הבאים במצטבר: 17,000 ₪, כערכם היום.