התנגדות להפניית שאלת הבהרה למומחה

התובע מיתנגד להפניית שאלות ההבהרה למומחה, כשעיקר טענותיו כדלקמן: 3.1.

...

לא מצאנו מקום להתיר את העברת שאלת הבהרה 9.1.4 למומחה כפי שנוסחה על ידי הנתבע.

לעניין זה, מקובלת עלינו טענת התובע שלפיה נוסח השאלה כפי שנוסח על ידי הנתבע יכול להטעות, היות והשאלה כפי שנוסחה אינה מביאה בחשבון את הצד השווה בין העבודה כנהג על רכב כבד לעבודת התובע בכל הנוגע לשימוש בכלי רוטט והתזוזות החוזרות ונשנות בצוואר.

השאלות מנוסחות באופן של התפלמסות עם המומחה, שכן בהתאם לעובדות שקבע בית הדין בהחלטתו מיום 28.10.19, במסגרת עבודתו, התובע עבד עם מכונת גזירה אשר הינה "מכונה רוטטת וגורמת לרעד אצל האדם הגוזר". לאור האמור, מצאנו כי יש להעביר למומחה את השאלות בנוסח הבא: האם נכון כי המאמר משנת 2018 מתייחס לעובדי מחצבה (קודחים בסלע ונהגי רכב כבד בלבד).

נוכח קביעתך שלפיה "טווחי תנועת הצוואר לכיפוף/יישור או מנח בפיתול/סיבוב צידי הינם מינימליים ביותר. אין כל תנועות חוזרות ונשנות בתדירות והיקף חריגים, אין מנח פיתול או הטיה קיצון במהלך הגזירה...", האם לפי הספרות הרפואית אליה הפנית ניתן לקבוע קשר סיבתי על דרך ההחמרה בסבירות העולה על 50% והשפעה משמעותית העולה על 20%? לאור האמור, הבקשה מתקבלת בחלקה, כאמור לעיל.

התובעת מיתנגדת להפניית שאלות ההבהרה למומחה.

...

אשר לשאלה 2, המומחה ציין כי הערך בבדיקת המוליכות החשמלית בעניינה של התובעת עולה על זמן החביון הסנסורי לפי המלומד קמפבל, וכי "גם על סמך קביעת המוסד לביטוח לאומי במסמכו, הרי שהערכים בבדיקה שנעשתה – מחשידים ל CTS". כמו כן לעניין שאלה 2, מקובלת עליי טענת התובעת שלפיה עצם העובדה שהתובעת עברה ניתוח לשחרור התעלה הקרפלית וכי במהלך הניתוח שוחררה התעלה, מעידה על כך שהתובעת סבלה מתסמונת התעלה הקרפלית (לעניין זה ראו גם תשובה 3 לתשובות ההבהרה) שם מציין המומחה כי "הניתוח עזר לבסוף". לעניין שאלה 3, לא מצאתי מקום להתיר את הפניית השאלה למומחה שכן, המדובר בשחזור של שאלת הבהרה 4 לשאלות ההבהרה שהועברו למומחה ביום 18.6.20.

] סוף דבר שאלות 4.1 ו-4.3 לעיל יועברו למומחה כנוסחן.

הבקשה להפניית יתר השאלות למומחה – נדחית.

לאור התוצאה אליה הגעתי, לא ראיתי לנכון להיעתר לבקשת התובעת לזימון רופא הנתבע לחקירה בבית הדין ביחס לעמדתו הרפואית העומדת מאחורי בקשת הנתבע דנן.

המל"ל היתנגד להפניית שאלות ההבהרה למומחית, מאחר שחוות הדעת מפורטת, קוהרנטית וחד משמעית, מאחר שהשאלות לא נומקו ומאחר שהמומחית השיבה לשאלות במסגרת חוות הדעת.

...

נוכח האמור יש לדחות את התביעה, לרבות את הטענה להחמרה זמנית, מאחר שהאירוע החריג חל לאחר הופעת התסמינים וללא קשר אליהם.

לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות דעתה של המומחית ד"ר ורבר, מתקבלת חוות דעתה ואני קובע כי אירוע האוטם המוחי בו לקה התובע לא נגרם ולא הוחמר כתוצאה מהאירוע החריג שהתרחש ביום 13.5.2018, ואינו מהווה "פגיעה בעבודה". מאחר שקיבלתי את חוות דעת המומחית, ממילא לא מצאתי לנכון למנות מומחה אחר או נוסף.

אשר על כן, התביעה נדחית.

הנתבע לא היתנגד להפניית שאלות ההבהרה מטעם התובע, למעט שאלה 2, שכן לטענתו על המומחה להשיב תחילה על השאלה לעניין קיומו של קשר סיבתי בשיעור של 50% ורק לאחר מכן לידון בשאלת ההשפעה של 20% לפחות.

...

לאחר שבחנתי את שאלות ההבהרה שביקשו הצדדים להפנות למומחה והטענות שעלו בעניינן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להתקבל, והשאלות יועברו למומחה בניסוח כפי שיפורט להלן (סעיפים 10-12).

האם נוכח כל האמור לעיל, חל שינוי במסקנתך? ברכיים המומחה ישיב על שאלות ההבהרה מטעם התובע: בחוות דעתך כתבת כי מתיאור אופי עבודתו של התובע לא קיים מרכיב של kneeling ממושך.

האם יש בכך כדי לקבוע קיומו של קשר סיבתי לעבודת התובע ביחס לפגיעת הברכיים? שאלה נוספת מטעם התובע לעניין מחלת מקצוע: בהתאם לפריט 26 בחלק א של רשימת מחלות המקצוע ופריטים 13 לחלק ב, האם עבודת התובע מתאימה לפריטי מחלות מקצוע אלו? לסיכום הבקשות מתקבלות.

בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי ביה"ד יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה את שאלת ההבהרה לה הסכים הנתבע, בתוספת המילים שבקש וכן עוד שאלות שבקש התובע אך בנסוח קצת שונה וזאת בהיתחשב בהתנגדות הנתבע וכן בהיתחשב באמור בחוות הדעת.

...

בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי ביה"ד יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה את שאלת ההבהרה לה הסכים הנתבע, בתוספת המילים שביקש וכן עוד שאלות שביקש התובע אך בניסוח קצת שונה וזאת בהתחשב בהתנגדות הנתבע וכן בהתחשב באמור בחוות הדעת.