התנגדות להסכם מתנה המעניק זכויות במשק חקלאי

העברת הזכויות לנתבעים נעשתה בידיעת כלל האחים, וללא כל היתנגדות מצד מי מבני המשפחה, כולל בנות המשפחה (הגם שאף לאחת מהן לא הוצע לקבל את הזכויות במשק), ולמעשה בברכתם.

( מחייבת התניה מפורשת, הגלויה גם למקבל המתנה (עמ' האם יש מקום להקשה מדיני הבן "הממשיך" הפסיקה הכירה בתנאי מכללא ביחס להענקת זכויות במתנה במשק חקלאי, שעניינו בטיפול במשק ותמיכה בהורים, שעה שמדובר בהענקה של מעמד "בן ממשיך", וב"כ התובעים טען כי יש להקיש מכך לגבי כל העברה של זכויות במשק מהורים לילדם, גם אם אינה במסגרת "בן ממשיך". לטעמי, אין מקום לגזור גזירה שווה לעניין הענקה של זכויות במשק חקלאי כאשר המוסד של "בן ממשיך" אינו רלבאנטי, כבמקרה דנן.

השאלה השלישית: בהנחה שניתן להשלים להסכם המתנה תנאי מכללא מתלה או מפסיק בעיניין מגורי הנתבעים במשק וסיוע להורי – האם יש בכך כדי להשליך על זכויות הנתבעים במשק בהנחה וטעיתי, ויש לקבל את טענות התובעים לענין קיום תנאי מכללא מתלה או מפסיק לעניין מגורי הנתבעים במשק ותמיכתם בהורים, עולה השאלה האם יש בכך כדי להביא לביטול המתנה.

...

הרושם המתקבל הוא כי הנתבעים "בלעו" ו"הכילו" לאורך זמן את התנהגות התובעים, עד שבסופו של דבר, החליטו שאין מקום להסמיך מגוריהם ליד ההורים, בהתאם לתכנית המקורית, שכן "בית זה לא רק אבנים", כלשון הנתבעת בעדותה לפני (עמ' 188 בש' 26 ), בצדק רב. אציין כי הנתבעים העידו על ניסיונות פיוס מול התובעים גם לאחר שנפלה ההחלטה לא לעבור לבית שבנו והחרפת הסכסוך.

סיכומו של דבר, גם לו היה מקום לקרוא תנאי מכללא מתלה או מפסיק לעסקת המתנה, שעניינו במגורים במשק וסיוע להורים בזקנתם, הרי שבשל התנהגותם הרעה של ההורים, אשר היא זו שגרמה לאי התקיימות התנאי מכללא המתלה או שגרמו להתקיימות התנאי מכללא המפסיק, ההורים לא יכולים להיבנות מאי קיומו של התנאי מכללא המתלה או מקיומו של התנאי מכללא המפסיק.

בחינת חומר הראיות בתיק וניתוח השאלות המשפטיות מביאים לטעמי למסקנה מובהקת אחת והיא כי דין התביעה להידחות, וכך אני קובעת.

מאחר והאב היה כבר בעל זכויות במשק חקלאי אחר, לא ניתן היה להעביר את הזכויות במשק זה על שמו, ובעצה אחת עם האשה הוסכם בהסכם המתנה שהאשה תקבל לכאורה את הזכויות במשק, תתגורר בו וזאת בכפוף לתנאים של שמירה על זכותו של הדוד ואי העברת זכויותיה לאיש.

עקב תנאי שהציבה הסוכנות היהודית, אשר היתנגדה לרישום הזכויות במשק על שם האשה בלבד, בהיותה נשואה אותה עת לאיש, ולאחר שכל הפניות בעיניין זה לא הועילו, תוקנו מיסמכי ההעברה גם על שמו של האיש, תוך שהאיש יודע שאין ולא יהיו לו זכויות אמת במשק וכי בין הצדדים עצמם המשק היה ונותר של האשה בלבד.

...

שוכנעתי שבמישור הפנים משפחתי, זכותו של הדוד התמצתה בזכות מגורים בלתי הדירה וכי אין הלימה בין זכות זו לבין הזכות אשר עשויה להתקבל בידיו של הדוד, במקרה של פיצול המשק.

לסיכום תביעתו של הדוד נדחית על כל חלקיה, לצד הקביעה שבמערכת היחסים הפנים משפחתית נוצרה לדוד זכות מגורים בלתי הדירה במשק למשך כל ימי חייו.

תביעתו של האב נדחית על כל חלקיה, תוך שנקבע כי לפני הסכם מתנה שהסתיים ברישום ולפיו הוקנו מלוא הזכויות במשק לאיש והאישה בחלקים שווים ביניהם, זכויות הכפופות להסכמות הפנים משפחתיות בדבר זכותו הבלתי הדירה של הדוד למגורים במשק למשך כל ימי חייו, כך שהם אינם רשאים לפנותו.

ביום 21.12.81 נשלח מכתב מטעם המדור לקליטה בהתיישבות לאגף החוזים והבטחונות 6 X בסוכנות היהודית בו נכתב כי המדור לקליטה מטפל באישור בן ממשיך במושב **** במשק למתיישב **** עבור הבן פלוני, הנתבע, ונשאל האם יש למדור החוזים היתנגדות לאישור הנתבע כבן ממשיך.

(713,722( פ"ד מב( כאמור, במרכזה של התובענה עומד הסכם מתנה בו העניק המנוח לנכדתו המבקשת 1 את זכויותיו במשק, והאם יש לקבוע כי ההסכם בטל מחמת פגמים ברצון והיעדר גמירות דעת מצד המנוח.

((1991) 481 ,477 ( ולנסיבותיו (ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי פ"ד מה( ראשית, מקום בו לא העניק המנוח לרבקה זכויות בעלות כלשהן בנחלה, אלא אך צווה כי תוכל להוסיף ולהתגורר בבית הקטן עד אחרית ימיה, אין חולק כי לא ייעשה כל פיצול בנחלה ולא יפגעו התכלית והמטרה העומדות בבסיס הוראות ההסכם הדו שלבי- לשמור על כושרן החקלאי ועל המבנה המשפחתי של אגודות שיתופיות (וראו לעניין זה סע' 21 לפסק דין פלוני).

...

סוף דבר התביעה לביטול מינוי הנתבע כבן ממשיך נדחית.

תביעת הנתבע לסילוק ידה של התובעת נדחית.

ההתנגדויות שהוגשו לצוואות ההורים נדחות.

השאלות המרכזית: האם יש לקבל תביעה של בת לפסק דין המצהיר כי המשק של אמה הועבר אליה באמצעות מינוי בת ממשיכה או התחייבות בלתי חוזרת אחרת בעל פה? אם התשובה הנה שלילית, מה יהיו זכויותיה ומעמדה של התובעת שגרה במשק 42 שנים, מקום 6 שאמה העבירה בפועל ובכתב את הזכויות במשק, באמצעות הסכם מתנה לבת אחרת משנת (שבנתיים נפטרה ובתה ירשה אותה)? ההליכים: בפניי מספר תובענות שהוגשו בין בעלות הדין שבכותרת והנוגעות לשאלת הזכויות והשמוש במשק חקלאי *** בכפר *** (להלן: "המשק"), כאשר התובעת המתגוררת בדירה במשק עותרת לפסק דין שיצהיר עליה כבעלים עתידיים של המשק לאחר שאמה הנתבעת תלך לעולמה בשיבה טובה ואילו הנתבעות מבקשות לסלק ידה מהמשק ללא כל פיצוי.

מהאמור לעיל, גם בהתאם לקבוע בפסיקה וגם בהתאם הסכם הדו צדדי הקיים במושב, וגם עמדות עדיה של התובעת, ברי כי טענת "בן ממשיך" אין לה במה להאחז וביחס למושב כפר *** אין אפשרות להעביר זכויות לאחר פטירה באמצעות המוסד "מינוי בן ממשיך" ולפחות לא עלה בידי התובעת להוכיח כי ניתן ו/או כי הועברו בעבר זכויות במשקים חקלאיים במושב כפר *** באמצעות מינוי בן ממשיך.

כידוע, יצירת הרישיון אינה דורשת חוזה מפורש, אלא יכולה להילמד מכללא גם מהיתנהגות בעל המקרקעין או משתיקתו ואי היתנגדותו לשימוש, אשר מלמדים על הסכמה לשימוש במקרקעין ויצירת השתק (ראו: ע"א .

...

לפיכך ולאחר בחינה מעמיקה של הטענות ההדדיות, הראיות והמעמד המשפטי של הצדדים וזכויותיהם אני מורה כדלהלן: 81.1.

אני קובע כי לתובעת זכות שימוש אישית בלתי הדירה בדירה שבה היא גרה במשק ** בכפר ***.

אילו התובעת הייתה עומדת על סעד של שימוש בלתי הדיר בדירה או על אפשרות פיצול המגרש בלבד הייתי נעתר לבקשתה לפסוק הוצאות משפט.

למעלה מן הצורך יאמר, כי גם לו הייתה מתקבלת המסקנה שעניין לנו בהתחייבות ליתן מתנה ולא במתנה שהקנייתה הושלמה, לא מצאתי, שבנסיבות המקרה דנא רשאית האם לחזור בה מהתחייבותה, מן הטעמים שיובאו להלן: · אין חולק, כי בד בבד עם החתימה על ההסכם חתמה האם על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות ביתרת המשק לבני הזוג ס..

בד בבד עם זאת, כאמור, בשל שינוי הנסיבות, הוסרה עננת החששות שריחפה מעל ראש האם, הוצאת ההסכם מן הכוח אל הפועל הייתה כרוכה בפנוי חלק מן המבנים שזכתה להתנגדות מצד האם נוכח משמעותו הכלכלית מבחינתה, ובניה נתנו לה רוח גבית, שלא לומר עודדו אותה לבטל את ההסכם משחשו מופלים לרעה – תופעה מוכרת וידועה בכגון דא (בשים לב להוראות הדין ולאפשרות העומדת בפני בני רשות במשק חקלאי להעברת זכויותיהם בו רק לאחד מילדיהם).

...

לא שוכנעתי, כי הופעלה על האם השפעה בלתי הוגנת ו/או כי בעת החתימה על ההסכם הייתה במצוקה כזו או אחרת שפגעה בכושרה להתקשר בו. אין חולק, כי בעת החתימה על ההסכם הייתה האם כבת 78 שנים, כי היא שורדת שואה, אשר במהלך חייה שני בני זוג שהיו לה (בתקופות שונות) הלכו לעולמם, וכי מסכת חייה אינה פשוטה כלל והיא נושאת עמה חוויות קשות ומקבלת טיפול פסיכולוגי.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל בהרחבה, מצאתי לדחות תביעות הצדדים האחד כנגד משנהו בכל הנוגע לסעדים הכספיים שנתבעו על ידם.

אני ממנה בזאת ב"כ בני הזוג ס. ככונס נכסים על זכויות האם במשק באופן בו הוא יוסמך לחתום בשמה ובמקומה, ככל שלא תעשה כן, על כל מסמך שיידרש בהתאם למפורט בס"ק ג' לעיל.

תביעת האם נדחית.