התנגדות להסדר נושים של אור מבואות ירושלים בע"מ (בפירוק)

התובע מיתנגד לבקשה נחרצות.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 24(א1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969 קובע את הדברים הבאים: "(א1) האמור בסעיף קטן (א) אינו בא לגרוע מהוראות כל דין לענין השיפוט בהליכי פשיטת רגל, פירוק חברה או פירוק אגודה שיתופית" סעיף זה מהוה ביטוי ל "סביבה המשפטית המוגנת" המוענקת לחברה בפרוק, אשר בגינה נסוגה סמכותו של בית הדין לעבודה מפני הסדרי השיפוט הייחודיים בהליכי פירוק (ע"ע (ארצי) 694/05 חסון נגד אגודת מימי מבואות ירושלים (בפרוק) (28/5/06)).

בנוסף, בית המשפט ייתן דעתו לדחיפות שבהקפאת ההליכים האישית, בבחינת הסדר הנושים בעלי הערבויות האישיות" בע"ע (ארצי) 9912-04-14 אולגה פטרמן נגד רידמן בע"מ (29/9/16) (להלן: "פרשת פטרמן"), אשר ניתן לאחרונה ע"י בית הדין הארצי, נקבע כדלקמן: "ככלל, מתן צו פירוק כנגד החברה אין בו כדי להגן על בעלי מניותיה של החברה אשר ערבו לחובותיה, אלא בנסיבות חריגות בלבד [רע"א 550/12 מודל הנדסה חברה לבניין בע"מ נ' אביב שקד [פורסם בנבו] (21.7.2013); פש"ר (ת"א) 1734/02 הנסון ישראל בע"מ נ' מיאב חברה קבלנית לבניין בע"מ [פורסם בנבו] (24.2.2003); בש"א (כ"ס) 3548/02 גבי ק. עבודות הנדסה ותשתית בע"מ נ' מיאב חברה קבלנית לבניין בע"מ [פורסם בנבו] (3.10.2002)]". מן הכלל אל הפרט כאמור, בעניינינו עולות כנגד הנתבע הן טענות מכוח עילת הרמת מסך והן טענות מכוח דוקטרינת האחריות האישית.

בפרשת פטרמן עמד בית הדין הארצי על האבחנה בין עילת הרמת מסך לבין ייחוס אחריות אישית לאורגן של החברה, תוך שהוא מפנה בענין זה לפסיקת בית המשפט העליון בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ. קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5), 661 ומצטט, כדלקמן: "אחריות אישית הנה תופעה נורמאטיבית שונה בתכלית מהרמת מסך ההיתאגדות של החברה. אחריות אישית פירושה הטלת חבות על האורגן עצמו, באופן אישי, בשל פעולותיו. ענייננו באחריות אישית בדיני הנזיקין. פירושה בעניינינו הוא אפוא הטלת אחריות אישית על אורגן בגין עוולה אותה הוא ביצע. הרמת מסך היא תרופה. מהותה של התרופה - היתעלמות מהאישיות המשפטית של החברה ויצירת קשר משפטי ישיר בין צד שלישי לבין בעלי המניות בחברה. למשל, בנסיבות קיצוניות עשוי בית המשפט לקבוע כי נושה של החברה יכול להפרע במישרין מבעלי מניותיה. ודוק: האחריות האישית מוטלת על אורגן. לעיתים אורגן הוא בעל מניות. לעיתים אורגן בחברה איננו בעל מניות. התרופה של הרמת המסך מחייבת את בעלי המניות של החברה. בעלי המניות, בדרך כלל, אינם אורגאנים בחברה. עם זאת, לא פעם האורגן אשר יחוב בחבות אישית נזיקית הוא בעל מניות השליטה בחברה. אילו היה מורם מסך ההיתאגדות, הוא אשר היה נושא בעיקר הנטל כלפי הצד השלישי." שאלת עיכוב ההליכים בעילות המייחסות אחריות אישית לנתבע בפתח הדברים יובהר כי הטענות שנטענות כלפי הנתבע, במסגרת דוקטרינת האחריות האישית, מצויות בסמכות בית הדין.

...

כך או כך, סבורני כי נסיבות ענייננו והשאלות המתעוררות בבקשה דנן שונות מהשאלה שהתעוררה בפרשת שופרסל האמורה, וכן בפסיקה נוספת אליה מפנה הנתבע במסגרת הבקשה.

סוף דבר נוכח צו הקפאת ההליכים שניתן כלפי הנתבעת 1 - ההליכים נגד הנתבעת 1 מעוכבים.

מהטעמים המפורטים בהחלטה לעיל – ההליכים כנגד הנתבע 2 יימשכו בבית הדין כסדרם.

לפניי בקשה לאישור הסדר נושים של אור מבואות ירושלים בע"מ (בפרוק) (להלן: "החברה").

העומד על הפרק הוא היתנגדות עמותת תושבי שכונת ההרחבה במושב מבוא בית"ר להסדר, בגדרה נטען כי יש להורות על ביצוע עבודות פיתוח בהקף רחב יותר מזה שנקבע בהסדר.

...

יחד עם זאת ועל אף כל האמור לעיל, החלטתי שלא להתעלם מהטענות לגופו של עניין מטעם העמותה והוועד.

בסעיף 87 לכתב התביעה שהוגש לבית משפט זה מטעם העמותה והוועד המקומי, נכתב כדלקמן: "87. בסופו של דבר, ולאחר ההסכם המשולש מיום 30.11.06, נקבע סכום הפיתוח לכל מגרש על הסך של כ- 100 אלף ₪ (בערכי חודש מרץ 2004) במכפלת 145 מגרשים שטרם בוצעה לגביהם העבודה. זאת אומרת, שסכום הפיתוח הכולל הועמד לכאורה על הסך של כ- 14,500,000 ₪ (בערכי חודש מרץ 2004). אלא, שבשלב זה נותרו לשיווק רק 74 מגרשים של משתכנים משלמים ולפיכך נעשתה מניפולציה פסולה וחמורה שבמסגרתה הוסכם בין הצדדים להסכם המשולש, באישור הרשות, כי מלוא הסכום הדרוש לפיתוח יושת רק על 74 רוכשי המגרשים במכרז הרשות ולפיכך, חויב כל רוכש לשלם סכום כפול (בערך) מן הסכום האמיתי שהיה נדרש לשלם אילולי בוצעה המניפולציה האמורה". אותה טענה הופיעה גם בבקשת רשות הערעור שהגישו העמותה והוועד לבית משפט העליון, על פיה, תקציב העבודות הועמד על סך של 14.5 מיליון ₪ כולל מע"מ. מדובר בתקציב שקבעה המועצה האזורית מטה יהודה בהסתמך על דוח חברת אב-אל ניהול וייעוץ הנדסי בע"מ, חברת ייעוץ ופיקוח מטעם המועצה, אשר צורף כנספח 7 לתצהירו של מר לולו.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת המפרקים לאישור הסדר הנושים מתקבלת וניתן להסדר הנושים תוקף של פסק דין, בכפוף להגדלת הסכום שיוקפא בקופת הפירוק לטובת השלמת העבודות לסך של 7.5 מיליון ₪ בתוספת מע"מ וכן בכפוף לכך שהשלמת העבודות תבוצע על ידי קבלן שייבחר על ידי המפרקים באמצעות פרסום מכרז, כאמור לעיל.