מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנגדות להכרזת פשיטת רגל בשל חוסר תום לב

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

יוער כי בכל מקום בפס"ד זה אשר יצויין כי ביהמ"ש בוחן האם ניתן להכריז על חייבים, בהכרח שהדבר יושלך לעניין מתן צו כנוס; דהיינו, במקרים בהם לא היה מקום להכריז על חייבים כפושטי רגל בשל חוסר תום לב ובנסיבות אחרות, קל וחומר שאין מקום לכניסתם להליך אם כבר בשלב זה ניתן לקבוע בבירור כי אין לחייבים מקום בהליך, שכן כל חקירה והצגת מסמכים ועדויות לא תועיל ולמעשה ביהמ"ש כבר סבור כי יש לעצור את ההליך בשלב זה ולא לאפשר לחייבים להכנס בשערי ההליך.
בית המשפט העליון היתייחס בעיניין בן דוד [ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרישמי] לאלמנט הזמן ולסוגיית תום הלב שעה שנדונה בקשת חייב להכריזו כפושט רגל, וקבע כדלקמן: "חוסר תום לב יכול אכן להביא לדחייה של בקשת חייב להכריזו פושט רגל. יחד עם זאת, חובה לזכור שחוסר תום לב הנו מושג רחב ביותר, ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים הנוגעים לחייב המסוים. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסוים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. אין להתייחס באותה אמת מידה לחייב שיצר חובות לפני שנים רבות ונוהלו נגדו הליכי הוצאה לפועל במשך שנים, תוך מימוש נכסיו, ואל חייב שיצר חובות רבים תוך תקופה קצרה ויוזם הליכי פשיטת רגל זמן קצר לאחר יצירת החובות ובלא שהתנהלו נגדו כלל הליכי הוצאה לפועל. אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המירשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת היתחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?! אין ללמוד מדברי כי חלוף השנים ירפא כל סוג של חוסר תום לב. די בכך שנאמר, כי גם הנתון בדבר חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של החייב. כמובן, שיש לברר בכל מקרה את הסיבות ליצירת החובות, אך לא ניתן להיתעלם מכך שקשה לידרוש מאדם להציג בפני הכונס הרישמי את כל המסמכים הנוגעים ליצירת החובות כאשר חלפו שנים רבות מעת יצירתם (השוו, רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרישמי הנ"ל)" (עניין בן דוד, פסקה 8 לפסק דינו של כב' השופט א' גרוניס).
כאמור בעיניין בנבנישתי, "ככל שהפעילות שהביאה ליצירת החובות הייתה בלתי חוקית, הרי שמתן הגנה לחייב במסגרת הפקודה מעוררת קושי. עיקרון היסוד שלפיו אין חוטא נשכר, ואין לעודד הפרת החוק על ידי החוק עצמו, מחייב לכאורה כי חייב שיצר חובות במהלך פעילות של עסק לא חוקי לא יצא נשכר ולא יוכל לחסות תחת כנפיה של הפקודה..." ובהמשך "בהקשר זה ניתן לבחון, בין היתר, את השאלה אם מדובר בעבירה פלילית אם לאו, את חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנידרש בה, ואם הורשע החייב בעבירה כאמור..." בעניינינו אומנם אין המדובר בפזור שיקים ובהתנהלות כלכלית גרידא שלא בתום לב, אך המדובר בחוב הנוצר עקב עבירה פלילית אשר ביצעו החייבים ואשר הורשעו על פי הודאתם, כאשר זהו החוב היחיד אשר בגינו מבקשים החייבים לחסות תחת ההליך והנושה היחיד מיתנגד לכך.
...
) - הבן הינו יליד שנת 1982 והאירוע היה בשנת 2000 כך שהבן היה כבן 17-18 ולא ניתן לייחס לו את המיוחס לחייב בפס"ד טנג'י. לסיכומו של דבר, למעשה לולא ביצעו החייבים את העבירות כאמור לעיל, לא היינו ככל הנראה נדרשים לפס"ד זה ולא היתה מוגשת בקשת החייבים לפשיטת רגל.
לא מצאתי כי חלוף הזמן, האשם התורם של הנושה, אי ריצוי עונש מאסר בפועל מביאים לכך כי יש לאפשר לחייבים לחסות תחת הפקודה ולאפשר להם להיכנס בשערי ההליך ועל כן לאחר ששקלתי את מלוא טיעוני הצדדים, לא שוכנעתי כי טיעוני החייבים מביאים לידי כך שניתן לגבור על חוסר תום הלב ביצירת החוב היחיד בתיק.
אשר על כן, אני נעתר לבקשת הכנ"ר לביטול צווי הכינוס כנגד החייבים, וממילא אני דוחה את בקשת החייבים להכריזם פושטי רגל.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לפניי בקשות, פורת תנורים וציוד בע"מ, באמצעות מר אמנון פורת (להלן: "הנושה") מהן עולה כי הוא עותר כדלקמן: לבטל את צו הכנוס שניתן לחייב; לבטל את הכרזת החייב כפושט רגל; להורות לחייב להשלים פרטים חסרים בבקשתו העיקרית; להורות לחייב להשיב לנושה הכספים שגבה ממס ערך מוסף במירמה בסך של 12,600 ₪.
לאור עמדת המנהלת המיוחדת ולאחר שהמחדלים הוסרו, ובהיעדר היתנגדות מטעם נושי החייב אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעיניינו של החייב, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל".
כמו כן, הבהיר בית המשפט בעיניין משקל, אמות מידה נוספות לשימוש מושכל בסמכות בית המשפט לעיון חוזר מכוח סעיף 181 לפקודה: "בהקשר זה מקובלת עליי האבחנה שנעשתה בפסיקה בין החלטות 'מתמשכות' לבין החלטות 'מכריעות'. הליך פשיטת הרגל עשוי להתמשך זמן רב, ובמהלכו ניתנות החלטות מסוגים שונים, חלקן 'מתמשכות' במובן זה שהן תלויות בנסיבות משתנות (כגון צו תשלומים) וחלקן 'מכריעות' במובן זה שהן מכריעות מחלוקת נקודתית או במובן זה שהן מסמנות תפנית משמעותית בהליך (כגון צו כנוס) (ראו: פש"ר (חיפה) 1099/06‏ בן נאים נ' כונס הנכסים הרישמי, [פורסם בנבו] בפיסקה 9 (23.7.2012); פש"ר (ת"א) 2086/01‏ ‏ עו"ד חיה אזולאי נאמנת נ' שחמורוב, [פורסם בנבו] בפסקות 27-26 (7.8.2002); והשוו גם לפש"ר (באר שבע) 9121-03 סימלמיץ נ' כונס נכסים רישמי באר שבע והדרום [פורסם בנבו] (21.9.2011)). מטבע הדברים, השמוש בסמכות לעיון מחדש מתאים יותר להחלטות 'מתמשכות' שמושפעות מנסיבות משתנות, ועיון מחדש בהחלטות 'מכריעות' טעון הצדקה מספקת שגוברת על השיקול של סופיות הדיון ועל הסתמכות הצדדים. לאור הבחנה זו, ומכיוון שמשקלה של ההסתמכות הולך גובר ככל שההליך מיתקדם, ברי כי עיון מחדש בהפטר חלוט הוא מהלך משמעותי שעליו להעשות בצמצום ובזהירות רבה, וגם עיון מחדש בהפטר מותנה אינו ראוי להעשות כדבר שבשיגרה, בפרט כשהשינוי מקשה על מצבו של פושט הרגל." ויודגש, בעיניין משקל, בעוד החייבת בהליך היא זכתה ברכוש נוסף עליו לא דיווה לבעלי התפקיד.
בעיניין שובל נקבע, כממצא עובדתי, שהחייב, בעודו בהליך, הסתיר מידע משמעותי, אודות מצבו הכלכלי ובכך נהג בחוסר תום לב. עוד ראו בשא(ת"א) 23613/07 קרן נ' ברק (פורסם במאגרים 1.12.2008) שם נקבע כך: "אמנם, לפי סעיף 181 לפקודה, רשאי בית המשפט לחזור ולעיין בכל צו שניתן על ידו, ובמסגרת זו לשנותו או לבטלו; לטעמי, לא היתקיימו במקרה זה "הטעמים המיוחדים" הדרושים לשינוי ההחלטה.
...
כידוע, ההלכה הפסוקה מורה שככלל אין מקום להליך של עיון מחדש בהחלטה והדבר נעשה רק במשורה ומחמת שינוי נסיבות, ושעה שבידי בעל הדין היתה מניעה אובייקטיבית להעלות את הטענות נשוא בקשת העיון מחדש בהחלטה" מכל האמור לעיל עולה, כי על אף שלבית המשפט של חדלות פירעון הסמכות לבטל הפטר חלוט ובוודאי הפטר מותנה, הרי שהדבר יעשה במשורה ובמקרים חריגים.
למעלה מן הצורך יצוין, כי דין בקשת הנושה להידחות לגופה.
אשר על כן, הבקשה לביטול ההפטר החלוט להידחות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

לאחר שהתקיימו שני דיונים בבית משפט קמא הודיע המנהל המיוחד שמונה בהליך, הוא המשיב 2 בהליך דנן, כי הוא מיתנגד להכרזה על המבקש כפושט רגל ומבקש מבית המשפט להורות על ביטול ההליכים בתיק פשיטת הרגל, נוכח היתנהלות בחוסר תום לב מצד המבקש, הבאה לידי ביטוי בהסתרת מידע הנוגע לנכסיו והצגת גרסאות בלתי מהימנות וסותרות בכל הנוגע לזכויותיו בהליך.
ביום 3.10.2019 החליט בית המשפט קמא על ביטול הליכי פשיטת הרגל של המבקש, וכן ביטל את צו הכנוס, זאת נוכח עמדת המנהל המיוחד והכונס הרישמי כי יש לבטל את ההליכים מחמת חוסר תום לב מצד המבקש.
...
לאחר שבחנתי את הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות ללא צורך בתגובה.
אשר על כן הבקשה נדחית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המנהל המיוחד במסגרת הדו"ח המסכם טען שדין בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל להדחות, זאת בשל חוסר תם לב מצד החייב שעה שמבקש לירתום את הליך פשיטת הרגל לתוך הסיכסוך הזוגי עם גרושתו; בנוסף, טען שנקיטת הליך פשיטת הרגל נועדה כמגן מפני הפעולות בהן נקטה גרושתו נגדו, מבלי שחל שינוי נסיבות מאז התחייבותו על פי הסכם גירושין ועד לפנייתו של החייב להליך באמצע שנת 2017.
הנושה, יפעת נחמני, גרושתו של החייב היתנגדה להכרזת החייב והגישה בקשה לביטול ההליך ובקשה לקציבת מזונות כאשר בתאריך 26.06.18 היתקיים דיון בבקשות השונות וניתנה החלטה שקצבה מזונות וניתנו הוראות לעניין המשך ניהול ההליך.
...
המנהל המיוחד במסגרת הדו"ח המסכם טען שדין בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל להידחות, זאת בשל חוסר תם לב מצד החייב שעה שמבקש לרתום את הליך פשיטת הרגל לתוך הסכסוך הזוגי עם גרושתו; בנוסף, טען שנקיטת הליך פשיטת הרגל נועדה כמגן מפני הפעולות בהן נקטה גרושתו נגדו, מבלי שחל שינוי נסיבות מאז התחייבותו על פי הסכם גירושין ועד לפנייתו של החייב להליך באמצע שנת 2017.
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את מלוא טיעוני הצדדים, אני דוחה את בקשתו של החייב להכרזתו כפושט רגל ולהלן הנמקתי: מסגרת נורמטיבית: מלשון הפקודה ומההלכה הפסוקה עולה כי החובה המוטלת על החייב לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל משתרעת על פני שתי תקופות – התקופה בה נוצרו חובותיו והתקופה בה מתנהל הליך פשיטת הרגל בעניינו (ראו: ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 14 והאסמכתאות שם (1.2.2011)).
יוצא אפוא כי הבעל ישלם סכום של כ 125,000 ₪ עבור החובות המשותפים בבנק יהב והאשראי החוץ בנקאי בישראכארט, והאישה תשלם סכום של 195,000 ₪ עבור החובות המשותפים בבנק אגוד ובנק הפועלים להלוואות עבור הרכב שהינן כנגד הרכב המשותף.
לעניין זה ראו: עא 3382/17 יעל צימבר נ' רועי סמט (פסקה 22) : "כידוע, הליך גירושין עלול לכלול התדיינויות משפטיות רבות בערכאות שונות בגדרן נדונים העניינים הרבים השנויים במחלוקת בין בני זוג המבקשים להיפרד. ניצול לרעה של הליכי פשיטת רגל לצורך קבלת יתרון זה או אחר בסכסוך הכללי אינו ראוי, ועלול להכביד על הליך הגירושין כולו ולהסלים אותו. משכך, אני סבורה כי יש לבחון באופן זהיר את תום לבם של אלו המבקשים להיכנס בשעריו של הליך פשיטת הרגל כשהחוב העיקרי הוא כלפי בן הזוג ונוצר במסגרת היחסים הזוגיים והליכי פירוקם." לנוכח האמור, ובנסיבות המקרה שלפנינו, יש לייחס חומרה יתרה לחוסר תום לבו של החייב, אשר נדמה כי ביקש לרתום את הליך פשיטת הרגל לליבוי הסכסוך הזוגי בינו לבין גרושתו.
לנוכח כל האמור, אני סבור כי מכלול הנסיבות מוביל למסקנה כי החייב פעל שלא בתום לב בפתיחה בהליכי פשיטת הרגל ,ככל הנראה, מתוך הנחה ש"ביום פקודה" יוכל לפנות להליך פשיטת רגל, באופן שיוביל לשמיטת חלקו בחוב המשותף והותרת הגרושה מול נושים אלו, ומטרת ההליך מבחינת החייב ונסיבותיו, אינה שיקומו, אלא השגת יתרון לא הוגן ולא צודק מול גרושתו, במאבק הגירושין שביניהם.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לקראת הדיון הגיש המנהל המיחד דו"ח מסכם, בו העלה היתנגדות להכרזת החייב כפושט רגל זאת לנוכח חוסר תום לב שדבק בהתנהלותו.
אכן, ההגנה המוקנית בהליך מאפשרת לחייבים מתאימים לפתוח דף חדש בחייהם, אך אין לאפשר לכל הבא לחסות תחת כנפי ההליך למצוא "מקלט בטוח" מפני הנושים, ושיקולים רבים משפיעים על זכאותו של חייב לחסות תחת הגנת ההליך, כאשר את הילוכו מתחיל בית המשפט בסעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו, על פי מבחן תום הלב, בקובעו: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרישמי, אחת מאלה:
...
אכן, ההגנה המוקנית בהליך מאפשרת לחייבים מתאימים לפתוח דף חדש בחייהם, אך אין לאפשר לכל הבא לחסות תחת כנפי ההליך למצוא "מקלט בטוח" מפני הנושים, ושיקולים רבים משפיעים על זכאותו של חייב לחסות תחת הגנת ההליך, כאשר את הילוכו מתחיל בית המשפט בסעיף 18ה' לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית המשפט להכריז על החייב פושט רגל או לדחות את בקשתו, על פי מבחן תום הלב, בקובעו: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
בעניין השיקול שבתקנת הציבור, המונע הכרזה על חייב כפשוט רגל בנסיבות תאימות ראו הדברים שנקבעו בע"א 3376/11 שרגא רוזנברג נ' הכנ"ר (6.10.2013) שבו הפנה בית המשפט העליון לדברים שנקבעו בפרשת בנבנישתי ובפרשת בלום הנ"ל וכך נקבע: " העיקרון לפיו אל יהא חוטא נשכר, עובר כחוט השני בכל תחומי המשפט, שכן "ההרמוניה החקיקתית של כלל דברי החקיקה מוליכה למסקנה שלפיה באופן עקרוני אין זה ראוי כי מפר החוק יהנה מפירות הפרת החוק על דרך של הנאה מזכויות שמוענקות לו על ידי החוק". (עניין בנבנישתי, עמ' 206 (הנשיא ברק)).
לאור האמור לעיל, החלטתי להורות על ביטול ההליך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו