התנגדות להחלפת נציג ציבור ובקשה לדיון הוכחות נוסף

התובע הסכים לבקשת הנתבע למתן צוים ביחס לתקופה הרלוואנטית לתביעה וכן ביקש לתקן את התביעה כך שרכיב פיצוי בגין תלושים יהיה 5,000 ₪ לתלוש לפי שיקול דעת בית הדין ללא הגבלת הסכום כפי שצוין בתביעה וזאת לאור הערת בית הדין בישיבת ההוכחות הראשונה שסכום התביעה מוגבל לסכום שכומת בה. הנתבע היתנגד לבקשה.

מאחר והצדדים לא הביעו היתנגדות, בהחלטה מיום 24.2.2022 הוחלף מר רביץ בנציג ציבור עובדים מר שלם אשר ישב בישיבת ההוכחות ביום 12.4.2022.

דיון והכרעה מעיון בטענות הצדדים התרשמנו כי בין התובע ובין הנתבע היתקיימו יחסי עבודה, תוך מתן דגש על הפרוט העובדתי בדבר מסגרת העסקתו של התובע שתיאר הנתבע במעמד ישיבת ההוכחות.

נוסף לכך, טען הנתבע, כי חרף הנטען על ידי התובע כי שוחח עם הנתבע ברמה יום יומית, במעמד ישיבת ההוכחות העלה גרסה שונה –ממנה עולה כי היתקשרות לא הייתה יום יומית אלא מזדמנת ולפי הצורך[footnoteRef:35].

...

יחד עם זאת קיים תצהירו של התובע המאומת על ידי בא כוחו ביום 10.7.2019, ומצאנו לקבל זאת שכן חזקה כי בא כוחו אימת נאמנה את תצהירו של התובע.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת בחלקה כך שהנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים: חלף הפרשות לפנסיה בסך 10,042 ₪.

לאחר שעיינו בכלל טענות הצדדים ובאופן התנהלותם לאורך ההליך כפי שמשתקף מהחומר המצוי בתיק, מצאנו לקבוע כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 1,000 ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

בתאריך 24/3/21 היתקיימה ישיבת הוכחות שלאחריה הגישו הצדדים את סיכומיהם.

בתאריך 11/11/21, הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה במסגרתה הבהיר מדוע הוא מיתנגד לבקשה למעט ביחס לאחת השאלות.

בתאריך 9/3/22, לאחר ארכה שהתבקשה וניתנה, הגיש התובע את סיכומיו, במסגרתם חזר ובקש כי בית הדין ימנה מומחה אחר נוסף, תוך שציין, במסגרת סעיף 7 לסיכומיו כי:"הנימוקים שלהלן כוללים את הנימוקים אשר הוגשו בבקשה למינוי מומחה אחר/נוסף ונימוקים נוספים לאחר עיון בהחלטת בית הדין". בתאריך 23/3/22, מימש הנתבע את ההזדמנות שניתנה לו עת הגיש סיכומים מטעמו ולכן בתאריך 29/3/22 ניתן פסק דין במסגרתו נדחתה התביעה.

בתאריך 2/2/23, והיות והצדדים לא התייחסו להחלטה מיום 24/1/23, הוחלף נציג ציבור המעסיקים (ממר אביבי למר ג'טאס) ומונה המומחה.

דיון והכרעה מעיון בחוות דעתו המפורטת של המומחה עולה כי העובדות שנקבעו בהחלטת מינויו היו לנגד עיניו וכן עולה כי הוא עיין במסמכיו הרפואיים של התובע.

...

על יסוד האמור לעיל ובשים לב גם לטעמים שפירט התובע בתגובתו, לא מצאנו לנכון למנות מומחה נוסף או אחר בתיק.

בהתאם לכך ולאחר שעיינו בחוות דעתו של המומחה, בבקשה ובתגובה וכן באותה שאלה אשר היתה אחת הסיבות העיקריות למינוי המומחה, היא השאלה עליה החליט בית הדין הארצי:"האם נסיעה איטית בכלים חקלאיים על דרך כורכר גורמת לרטט אצל הנוהג? וככל שתשובתך חיובית - האם במידה העשויה לפגוע בעמוד השדרה של הנוהג על דרך המיקרוטראומה", עליה לא מצאנו כי המומחה נתן מענה, החלטנו ולו מטעמי זהירות ולמרות שמקריאת חוות דעתו של המומחה כמכלול, ספק אם יש משמעות לשאלה הנ"ל - שכן להעביר אל המומחה שאלות הבהרה אשר במסגרתן הוא יתבקש להתמודד עם הסוגיה הנ"ל. למען הסר ספק נבהיר כי לנוכח האמור לעיל ובשים לב לחוות דעתו המפורטת מאוד של המומחה, לא מצאנו לנכון להעביר אליו את שאלות ההבהרה שביקש הנתבע.

סוף דבר - בקשת התובע למינוי מומחה נוסף או אחר נדחית ובקשתו להפניית שאלות הבהרה מתקבלת רק ביחס לסוגיה שעניינה הנסיעה האיטית בכלים חקלאיים, כאשר ביחס לענין זה יתבקש המומחה להשיב (בהחלטה שתינתן בנפרד), על השאלות הבאות: הואיל ולא מצאנו בחוות דעתך, תשובה מפורשת לאחת מהשאלות שהופנו אליך במסגרת החלטת מינוייך הינך מתבקש להשיב על אותה שאלה, שהיא: האם נסיעה איטית בכלים חקלאיים על דרך כורכר גורמת לרטט אצל הנוהג? וככל שתשובתך חיובית - האם במידה העשויה לפגוע בעמוד השדרה של הנוהג על דרך המיקרוטראומה? ככל שנסיעה איטית בכלים חקלאיים על דרך כורכר לא גורמת לרטט במידה העשויה לפגוע בעמוד השדרה של הנוהג, על דרך המיקורטראומה - האם, בהינתן העובדות שפורטו בהחלטת מינוייך, יש בכך כדי לשנות את קביעתך בנוגע לקשר הסיבתי שמצאת בין עבודת התובע לבין הליקוי בגבו? אנא נמק.

בית הדין פירט איפוא, את השיקולים שנקבעו בפסיקה שבהם יש להיתחשב לצורך קבלת החלטה על אופן המשך ניהול ההליך במותב החדש, וקבע כי לנוכח השלב אליו הגיע התיק, ובהיתחשב בעובדה כי שני הצדדים לא ביקשו כי תשמענה ההוכחות מתחילתן, הרי שחרף היתנגדות המבקש יש להורות על החלפת נציג ציבור (מעסיקים) והמשך ההליך מהנקודה אליו הגיע.

טענות המבקש בבקשה במסגרת הבקשה טען המבקש כדלקמן: · ההסכמה שנתן בדיון ההוכחות להיעדרו של נציג ציבור עובדים לאו הסכמה היא, שכן "אין לייחס לה חשיבות" משניתנה אך ורק נוכח המלצת בית הדין והבנת המבקש את "משמעות הדחיה של מועד הוכחות נוסף"..

...

בסופו של דבר המבקש הסכים לכך שפסק הדין יינתן במותב חסר, קרי "ללא חתימה של מר שלמה לס או חתימה של כל מאן דהוא שאמור להחליפו" ובמילים אחרות, שפסק הדין יינתן בדן יחיד.

נוכח הטענות דלעיל עתר המבקש למתן פסק דין בדן יחיד ולחלופין לשתף במותב גם נציג ציבור (עובדים) חדש, נוסף על מר אברהם, אשר "יקרא את כל התיק וכל החקירות בדיוק כפי שמייעד בית הדין את תפקיד זה למר אברהם נתן". הכרעה לאחר עיון בבקשה, בנספחיה ובחומר הנוגע לעניין מתיק בית הדין האזורי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

סוף דבר בקשת רשות הערעור נדחית.

דיון ההוכחות הראשון היתקיים ביום 19.07.2022, נציג ציבור העובדים לא התייצב, והתקבלה החלטה לקיים הדיון בהעדרו.

לבקשת הנתבע לשמיעת עדותו בפני נציג ציבור נדחה הדיון למועד אחר.

הנתבע היתנגד להגשת המסמך כראיה נוספת בתיק.

בדיון ההוכחות עצמו 04.04.2023, ניתנה החלטה כי טענות הנתבע בנוגע להחלפת המעטפות תוכרע בפסק הדין (עמ' 81, ש' 21-16).

זאת בעיקר בשל שנעתרנו לסעדים נוספים שנתבעו; נוכח תקופת העבודה המשמעותית שעבד, שברובה לא היו תלונות על היתנהלותו; וכן בשל אי ציון הסכומים שמבקשים לשלול מהנתבע איננו יכולים למעשה, בשל החוסר בנתון זה, לכמת את גובה ה'עונש' הכספי שבסופו של פסק הדין, יושת על הנתבע.

...

אכן לא הוצג חשבון שכר טרחתה של באת כוח התובעת בהליך זה. הדרישה לפסיקת הוצאות ריאליות נדחית.

בהתחשב בכל האמור, אנו קובעים את סכום ההוצאות על סך של 12,000 ₪.

לסיכום, על הנתבע לשלם לתובעת – אנו שוללים זכאות הנתבע לפיצויי פיטורים בשיעור 65% ומלוא דמי ההודעה המוקדמת.

" ביום 1.1.23 היתקיים דיון מסכם בהליך בפני ראש המותב במסגרתו הודיע התובע כדלקמן (ר' עמ' 15 שו' 23): "התובע מסכים שהמותב יתן פס"ד בתיק ומבלי להדרש לכל הליך נוסף" בתום הדיון הוחלט בין היתר כדלקמן: "ב"כ הנתבעים יגיש עמדתו ביחס לסוגיית המשך ניהול ההליך על ידי מותב זה וכן בנוגע להצעת הפשרה שהועלתה בדיון היום..." ביום 3.5.23 הודיעו הנתבעים בין היתר כדלקמן: "מטעמים פראקטיים ובמטרה לחסוך בהוצאות ובזמן שפוטי יקר, מבקשים הנתבעים להודיע לכב' ביה"ד כי הם אינם מתנגדים להמשך ההליכים מהשלב בו נפסקו על ידי המותב הקודם." ביום 10.7.23 היתקיים בהליך דיון מסכם נוסף, במסגרתו נבחנה האפשרות להביא את הצדדים לפשרה, ואולם הדבר לא צלח למרבה הצער על רקע פערים מהותיים בין הצדדים, והתיק נקבע למתן פסק דין.

הנתבעים לא הגישו כל היתייחסות מטעמם ומשכך, התיק הועבר לכבוד הנשיא פרנקל לשם מתן החלטה בעיניין החלפת נציגת הציבור, בהתאם לסעיף 14 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969.

בהחלטת כב' הנשיא מיום 23.11.23 נקבע כי "נציגת הציבור גב' בת שבע זיידמן סיימה את כהונתה בחודש אוגוסט 2023. על פי סעיף 14 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט-1969 נציג ציבור שהחל בדיון ותקופת מיניו לכהונה הסתיימה יהיה מוסמך לסיים את הדיון בתוך שישה חודשים מיום סיום הכהונה, אלא אם כן הוא הועבר או הושעה מתפקידו. לאור זאת, המותב יעשה מאמץ לכתוב את פסק הדין בתוך התקופה." בשל הסמיכות לתום שישה חודשים מיום סיום הכהונה של הגב' זיידמן ובשל "גילו המתקדם" של התיק, ניתנת עדיפות למתן פסק הדין על פני תיקים אחרים הממתינים לפסק דין.

זה המקום לציין, כי תצהירו של נציג חב' התימלול מר איציק מרקל הוגש לתיק ביום 25.11.21 כאמור, ודיון ההוכחות בהליך היתקיים רק ביום 5.4.22, כך שהיה בידי הנתבעים האפשרות לפנות בבקשה לזמן לחקירה את מר מרקל, כמו גם את המתמללות מטעם נציג החברה.

...

בנסיבות אלה, ועל מנת שלא לפגוע בתובע יותר מהנדרש, לפנים משורת הדין נעתר לבקשת התובע לפיה יידחה הדיון, ותינתן לו האפשרות להמציא את שלא המציא עד היום.

לא מצאנו לקבל לגרסת התובע לפיה הסיבה שעזב היא כי מאס בכך שתלושי השכר שהופקו לו לא היו תואמים את משכורתו בפועל.

לאור האמור ולסיכום חלק זה: התובע אינו זכאי להשלמת פיצויי פיטורים, ובגין עזיבתו את מקום העבודה ללא התראה מוקדמת זכאית הנתבעת לחלף דמי הודעה מוקדמת בשל התפטרות התובע בגובה 2,796 ₪ (כפי הערך אותו תבעה בסעיף 44 לתצהירה ובסעיף 66 לסיכומיה).

סוף דבר: על הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע את הסכומים הבאים כדלקמן: אי מסירת הודעה לעובד: 5,000 ₪ פיצוי בהתאם לחוק הגנת השכר: 10,000 ₪ גמול שעות נוספות והפרשי שכר: 36,370 ₪ דמי נסיעות: 1,725 ₪ דמי חגים: 10,040 ₪ דמי חופשה: 13,350 ₪ דמי הבראה: 9,742 ₪ חודש שכר 02/2019: 4,480 ₪.