עניינה של תביעה זו, בתמצית
התובע רכש מחברה קבלנית שני קוטג'ים. לימים, החליט להגיש תביעה משפטית כנגד החברה הקבלנית בגין ליקויי בנייה שהתגלו, לטענתו, בקוטג'ים. לצורך תמיכה בתביעתו, שכר התובע את שירותי הנתבעים כמומחים בתחום זה, על מנת שאלו האחרונים יעריכו את גובה הליקויים, ועל יסוד חוות דעת זו הגיש התובע את תביעתו.
הנזקים הנטענים במסגרת כתב התביעה כוללים את הוצאות התיק בהרצליה (שכר הטירחה לנתבעים; שכר הטירחה לעורכי הדין; שכר טירחת המגשר; שכר טירחת מומחה בית המשפט; שכר טירחת חוקר פרטי; שמאות; שליחויות), וזאת בסכום כולל ומשוערך של 120,000 ₪; בנוסף דורש התובע תשלום בסך של 100,000 ₪, הוא ההפרש בין הצעת הפשרה שניתנה לו לטענתו על ידי החברה הקבלנית בטרם הוגשו חוות הדעת מטעמה ומטעם בית המשפט (הצעה בסך של 200,000 ₪) לבין סכום הפשרה הסופי; וכן סך של 50,000 ₪ בגין הימנעותו מהלהתגורר הקוטג'ים ו/או להשכירם, כל עוד הדיון המשפטי מיתנהל.
לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ניתנה החלטתי ביום 19/11/12 כדלקמן: " נשארה במחלוקת שאלת זמונו של מר אירני, אשר היה מומחה מטעם בית המשפט בתיק בהרצליה. הנתבע לא היתנגד להגיש את חוות דעתו של אירני כראיה בהליך זה, אך היתנגד לזימונו בטענה כי מדובר בשינוי והרחבת חזית. לאחר שקבלתי את תגובות הצדדים, קבעתי כי שאלת הזימון תדון היום בישיבת קדם המשפט. לאחר ששמעתי את הצדדים, סבורני שאין מקום לזמן את אירני כעד בהליך זה. כפי שציינתי גם בפני ב"כ התובע, נראה כי הבקשה לזימון עד נועדה להתגבר על מיכשול אי הגשת חוות דעת מומחה הקובעת כי עבודתו של הנתבע הייתה רשלנית. למעשה, מבקש התובע לחקור את אירני בשאלה זו ולקבל את דעתו האם חוות הדעת שנתן הנתבע סבירה בנסיבות העניין. אירני אינו מומחה מטעם בית המשפט בתיק זה, אירני אינו מומחה מטעם התובע בתיק זה, לא ניתן "להשתמש" בו בהליך הנידון כדי להשיג מטרות שהייתה אפשרות להשיגן בדרכים אחרות.
בפרק הסיכום ציין פריידלין כדלקמן: "אומדן העלויות הנקוב חוו"ד בן חורין עולה פי 9 מזה שנקבע על ידי המומחה מטעם בימ"ש. אומדן זה הנו מוגזם עד כדי מופרך גם בהשוואה לאומדן של עלויות הבנייה המקוריות. אשר על כן אין מנוס בפני מסקנה חד משמעית, כי חוו"ד בן חורין היא חוו"ד מנופחת במידה שהדעת אינה סובלת וכתוצאה מכך היא אינה עומדת במבחן הסבירות הראוי לחוו"ד של מומחה, המהוה אף עדות ראשית בפני כב' בימ"ש ושכידוע היא אמורה להיות האמת לאמיתה".
במסגרת סיכומיו שב התובע על טענותיו כפי שפורטו בכתב התביעה ובתצהיר; הפנה לפערים העצומים בין חוות הדעת וכן הפנה לחוות הדעת של פריידלין, אשר נותרה, לטענתו, ללא חוות דעת נגדית מטעמו של הנתבע.
...
איני מקבלת תיזה זו.
בנוסף, מעדותו של פריידלין עלה כי יש לו "בטן מלאה" על הנתבע (עמ' 13 שו' 4-19), דבר שיש לקחת בחשבון בעת קביעת המשקל שיש לתת לחוות דעתו.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 50,000 ₪, וזאת בהתחשב בין היתר בסכום התביעה (לצורך חישוב שכר טרחת עורך דין) ובהוצאות שהיו כרוכות בניהולה, ובכלל זה הגעת הנתבע לארץ לצורך מתן עדות.