בקשה זו לתיקון כתב התביעה נדחתה מהטעמים שפורטו בהחלטה מיום 1.8.23, ועיקרם – מועד הגשת הבקשה, ארבע שנים לאחר הגשת כתב התביעה, לאחר שכבר הוגש תצהיר עדות ראשית, ולאחר שביהמ"ש העיר כי לכאורה הנסיבות שפורטו בכתב התביעה ובתצהיר אינן מהוות תאונת דרכים כהגדרתה בחוק; ובהיעדר הסבר משכנע מדוע לא פרס התובע את טענתו העובדתית לעניין נסיבות התאונה בעת שהגיש את כתב התביעה ובעת שהגיש תצהיר עדות ראשית, כאשר אלו הוגשו שעה שהתובע היה מיוצג על ידי עורך-דין (יוער, כי מאז הגשת כתב התביעה ועד היום הוחלף הייצוג פעמיים).
ב"כ הנתבעת היתנגד לשינוי חזית או להרחבת חזית, ולפיכך – טענת התובע בעדותו, כי התאונה אירעה לאחר שהזיז את המשאית ממקום למקום, וכביכול עשה בה שימוש תחבורתי, היא בבחינת שינוי חזית אסור, לאחר שבכתב התביעה עצמו נטען, כי התאונה אירעה לאחר שהתובע ניקה את תא הנהיגה.
...
לעניין הנזק אציין בקצרה, כי התובע סבל פגיעה באפו, שהותירה, בסופו של דבר, נכות בשיעור של 5% בלבד, ובגין צלקת בלבד; נכות שאין לה כל השפעה תפקודית.
התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 5,850 ₪ (בגין שכר המומחה שבו נשאה הנתבעת) וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.
