התנגדות לבצוע תביעה על התחייבות אישית לתשלום סחורה

בהתאם להסכם, וכבטחון לקיום התחייבויותיה, חתם הנתבע על ערבות אישית, וכן המציא שטר חוב, פתוח, חתום ע"י החברה, תוך שהנתבע ערב לכל התחייבות החברה, וללא הגבלת סכום.

אולם השיקים חוללו מסיבות נ.ה.ב ו- א.כ.מ. נטען כי ב 11/15 נימסרה הודעה לנתבע כי השיקים לא כובדו, בתגובה ביקש הנתבע לא להפקיד את השיקים ולהחליפם בשיקים אחרים עם מועדי פרעון מאוחרים יותר, ומשום שחוות סנבאדס לא שילמה לו עבור הסחורה שסופקה לה. בהמשך נודע לתובעת, כי סנבאדס נקלעה לקשיים, והותירה חובות גדולים גם לספקים אחרים, וכי החברה חדלה מפעילות והיא חדלת פרעון, ובנסיבות אלו הוגש שטר החוב לבצוע בהוצל"פ. לטענת הנתבע, החברה עסקה במשך כ-7 שנים, במתן ייעוץ לחברת "סאנבדס", חווה חקלאית בקניה, המפעילה חווה בגודל של כ- 700,000 דונם לגידול פרחים .

נטען כי החברה וסאנבדס נערכו לפעול, לפי לוחות תשלום שסאנבדס צריכה לשלם באופן מסוים, ושינוי תנאי התשלום באופן חד צדדי ע"י התובעת לא תאם את ההיערכות הנ"ל. דיון והכרעה ראשיתה של התביעה בהתנגדות לבצוע שטר שהגיש הנתבע .

...

אמינות הטענות לעדות שאינה אמת, מטעם עד התובעת, ושיש בה להביא בשל כך בלבד לדחיית התביעה, נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות הדיון בעניין בסך 20,000 ₪, צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

לאחר שהוגשו טיעונים המשפטיים מטעם הנתבעים ותגובת התובעת לטיעוני הנתבעים, דחה בית המשפט ביום 16.4.2020 את הבקשה לדחיית התביעה על הסף והתיק נקבע להוכחות לאחר הגשת כתבי טענות מותאמים לסדר דין מהיר.

מיה לא הגישה היתנגדות פורמלית מטעמה לבצוע השטר נגדה אולם עשתה תצהיר לתמיכה בהתנגדותה של קורין (ואף עליו לא נחקרה.

ביום 11.5.2018 התגבש חוב בגין סחורה שספקה התובעת לבית ראובן ואשר לגביה לא העבירה בית ראובן תשלום.

עם החתימה על התוספת להסכם, פקע תוקפו של שטר החוב מושא הליך זה. למוריס ידוע כי אבי נתן התחייבות אישית עבור חובות של בית ראובן ובכללם חובות כלפי התובעת וככל שהתובעת טוענת לחוב של בית ראובן, עליה לפנות לאבי.

קובע סעיף 5.4 להסכם: בכל מקרה שהקונה, שקד והחברה לא יצליחו לשחרר את המוכרים ו/או ה"ה מוריס יוסף ו/או אמנון בן דרור ו/או טלי מהתחייבויותיהם ו/או ערבויותיהם כמפורט בסעיפים 5.1 ו-5.2 לעיל הרי שמבלי לגרוע מכל סעד אחר העומד לזכות המוכרים מוריס יוסף, אמנון בן דרור וטלי הם ישפו את המוכרים ביחד ולחוד ו/או ה"ה מוריס יוסף ו/או אמנון בן דרור ו/או טלי על כל תשלום שידרשו לשלם מכח אותן התחייבויות ו/או ערבויות וזאת מיד לפי דרישתם הראשונה.

במחדלו רב השנים של אי גילוי לאבי לגבי קיומו של שטר החוב ואי דרישה מאבי להביא לשחרורו מערבותו לחיובי בית ראובן (מאז חתימת ההסכם ועד ההליך דנן - משך יותר מחמש שנים), מוריס מנע מאבי כל אפשרות לבצע את התחייבותו לשחרר את מוריס מערבותו.

...

דין התביעה נגד קורין הוא אפוא דחיה.

התוצאה התביעה נגד הנתבעת (קורין בודנב) 1 - נדחית.

ההודעה של הנתבע 2 (מוריס יוסף) נגד צד ג' (אבי שקד) - נדחית.

משהוגשה ההיתנגדות לבית המשפט וניתנה רשות להגן רואים את בקשת הבצוע ככתב תביעה ואת תצהיר ההיתנגדות ככתב הגנה , ראה תקנה 20(ה') לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הנתבע 2 ציין כי הנתבעת 1 שילמה כספים לחברת סטאטוס, ולכן מנהל חברת סטאטוס נכח גם הוא במועד ההיתקשרות עם התובעת בחודש פברואר 2018, "כדי להסדיר את התשלומים עבור הסחורה שאמורה הייתה להיות מוזמנת ולהשלים את הבניינים" (סעיפים 8-9 לתצהיר שצורף להתנגדות).

מנגד התובעת צרפה מיסמך מיום 15.2.2018, בו מתחייב הנתבע 2 לחתום על ערבות אישית על שיקים בסך 126,126 ₪ בגין קבלה מספר 3795 לטובת התובעת, "ברגע שהחלונות מגיעים לשטח" (קבלה מספר 3795 צורפה כנספח "ד" לתצהיר עדות ראשית תובעת).

ראה ע"א 3912/90 eximin S.A תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, מז(4) 064 (1993), הקובע: "אם שניים גרמו סיבתית לנזק, אין להעדיף אחד על רעהו, אלא יש לחלק את האחריות ביניהם באופן שכל צד יישא בחלקו בנזק". כן ראה ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' רחל צוברי (15.12.2015) לפיו: "בנסיבות שכאלה, בהן שני הצדדים נושאים בצוותא באשמה לחוסר ההבנה שנוצרה והנזק שניגרם כתוצאה מכך, ראוי ליישם את דוקטרינת האשם התורם ולהורות על חלוקה של האחריות לנזק בין הצדדים". לאור האמור לעיל, ולאחר שעיינתי במסמכים ובחוזים שהוצגו, בתצהירי הצדדים, בעדותם בהליכים המקדמיים וכן בנוסח ההיתחייבות (ערבות) של הנתבע על גב השיק; ולאחר שעיינתי בסיכומים שהוגשו על ידי הצדדים מקבל התביעה באפן חלקי וקובע כי לסילוק סופי ומלא של התובענה ישלמו הנתבעים, ביחד ו/או לחוד ,לתובעת סך של 69,500 ₪ (כולל מע"מ) כמפורט להלן.

...

בסופו של דבר, ולאחר שהופקדו על ידו בקופת בית המשפט סך מצטבר של 11,000 ₪, ניתנה ביום 3.11.2019 רשות להתגונן.

ראה ע"א 3912/90 eximin S.A תאגיד בלגי נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פראררי בע"מ, מז(4) 064 (1993), הקובע: "אם שניים גרמו סיבתית לנזק, אין להעדיף אחד על רעהו, אלא יש לחלק את האחריות ביניהם באופן שכל צד יישא בחלקו בנזק". כן ראה ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' רחל צוברי (15.12.2015) לפיו: "בנסיבות שכאלה, בהן שני הצדדים נושאים בצוותא באשמה לחוסר ההבנה שנוצרה והנזק שנגרם כתוצאה מכך, ראוי ליישם את דוקטרינת האשם התורם ולהורות על חלוקה של האחריות לנזק בין הצדדים". לאור האמור לעיל, ולאחר שעיינתי במסמכים ובחוזים שהוצגו, בתצהירי הצדדים, בעדותם בהליכים המקדמיים וכן בנוסח ההתחייבות (ערבות) של הנתבע על גב השיק; ולאחר שעיינתי בסיכומים שהוגשו על ידי הצדדים מקבל התביעה באפן חלקי וקובע כי לסילוק סופי ומלא של התובענה ישלמו הנתבעים, ביחד ו/או לחוד ,לתובעת סך של 69,500 ₪ (כולל מע"מ) כמפורט להלן.

מונחת לפניי היתנגדות לבצוע שטר בגין 4 שטרות שחוללו כשערך כל אחד מהם הוא 7572 ₪ (סך כולל של 30288 ₪).

הוצגו לו 2 הקלטות מיום 24.7.20 כנגד זאת ועל כך השיב "עבדנו הרבה ביחד אולי זה צ'קים אחרים אולי זה הקלטה ממזמן זה לא פעם ראשונה שאני מדבר איתה בטלפון". הוא הסביר שלא אמר שלא קיבל סחורה אלא כי קשה לו מבחינת הכסף, כפי שנשמע בהקלטה, כיוון ש"היא יודעת שלא קבלתי את הסחורה משום שהיה נהוג שאני נותן קודם את הצ'קים אחר כך מקבל את הסחורה" וכי "יכול להיות שהייתי חייב משהו קטן והייתי צריך לשלם לה אבל לא על הצ'קים האלה שבוטלו כי לא קבילת(י) סחורה". הוא עומת עם כך שאמר שהוא ישלם כסף באופן אישי והשיב שבאופן אישי הוא לא התחייב אף פעם.

לשאלת בית המשפט את ב"כ המשיבה האם הערבות האישית נובעת מהחתימות שיש מאחורי השיקים אותן מכחיש המבקש או מהתחייבות האישית לכאורה בשיחה טלפונית שזו התחייבות חוזית ולא שטרית והשיב כי התביעה ניפתחה בהוצאה לפועל על בסיס העילות השטריות בדבר חתימות המבקש והאמירות בטלפון רק מחזקות ומהוות אינדיקאציה נוספת להתחייבות השטרית האישית שלו בגב השיק שניתנה כערבות אואל והתחייבות אישית לפירעונו.

אין אינדיקאציה לגבי מועד הפנייה לנפרעת בבקשה להשבת השיקים, אם בכלל נתבקשה – משאם בוטלה העסקה, מדוע לא נתבקשו השיקים בחזרה? אף לא ברור מה מתוך העסקה כולה ניתן לייחס ככישלון תמורה משהשיקים נימסרו כחלוקה לתשלומים של עסקה גדולה יותר ולא פר לפי כמות סחורה כך שאין כישלון תמורה מלא אלא חלקי בלתי קצוב וטענה זו אפשרית כקיזוז בהיבט החוזי בין צדדים קרובים אולם עדיין יש לפרט כיצד בוצע הקזוז ולא לטעון טענות בעלמא.

מובן כי מדובר בהתרשמות חזותית בלבד מן המסמכים אשר הוגשו כראיה בתיק; ייתכן, כי בחוות דעת מומחה ניתן היה להסביר הבדלים אלה ולהראות, כי אין הם שוללים מסקנה בדבר אמתות החתימה"! ובמקום אחר נפסק :" כך, שהשוני בצורת החתימות אינו מלמד, מניה וביה, על זיוף חתימת הנתבע על מסמכים ההיתקשרות עם התובעת" (תאמ (חי') 25613-09-13‏ ‏ הוט מובייל בע"מ נ' א.י.ס. טרייד אין ישראל ושות' בע"מ (29/03/2015)).

...

זאת, על מנת שבית המשפט לא יידרש לקיים הוכחות ולאחר מכן להגיע למסקנה אשר יגיע עת מלכתחילה יכול היה להפעיל את שיקול דעתו האם יש מקום לנהל הליך שלם אם לאו מש"זמנו של בית המשפט הינו מוגבל, ותור המתדיינים ארוך" ואין מקום להאריך את ההליך לריק על דרך שמיעת ראיות (ראו והשוו: ע"א 3801/06 שרית עובדיה נ' עיריית הרצליה (18.2.2018)).

מובן כי בכך אין כדי להעביר לגרפולוג את כוח ההכרעה לעניין אמיתות החתימה, ובכל מקרה בית המשפט הוא זה המחליט אם לתת אמון בחוות דעתו של המומחה, איזה משקל – אם בכלל – יש לייחס לה, ומה המסקנה הסופית העולה משקלול חוות דעת זו עם שאר הראיות שבתיק .

מובן כי מדובר בהתרשמות חזותית בלבד מן המסמכים אשר הוגשו כראיה בתיק; ייתכן, כי בחוות דעת מומחה ניתן היה להסביר הבדלים אלה ולהראות, כי אין הם שוללים מסקנה בדבר אמיתות החתימה"! ובמקום אחר נפסק :" כך, שהשוני בצורת החתימות אינו מלמד, מניה וביה, על זיוף חתימת הנתבע על מסמכים ההתקשרות עם התובעת" (תאמ (חי') 25613-09-13‏ ‏ הוט מובייל בע"מ נ' א.י.ס. טרייד אין ישראל ושות' בע"מ (29/03/2015)).

ראשיתו של ההליך שבפניי בהתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב.

ההליכים בפניי לאחר שהתובעת לא הגיבה להתנגדות כפי שנדרשה, הועבר התיק לבירור בהליך של דיון מהיר, והוריתי לצדדים להתאים את כתבי הטענות להליך זה, כאשר ראשית היה על התובעת לעשות כן ולאחר מכן היה על הנתבע לעשות כן. בתצהיר מטעם התובעת טען מנהל השיווק מר ערפאן גנאים (להלן – "המצהיר מטעם התובעת"), בין היתר, כי יחסי המסחר היתקיימו עם הנתבע בלבד ובאופן אישי; כי לצורך פתיחת כרטיס לקוח, הנתבע מסר לו בטלפון את מספר הזהות הרשום בכרטסת ובמסמכים שהופקו במערכת; כי הנתבע ביצע הזמנות מהתובעת באמצעות דפי לוגו של העסק "בס"ד עבודות אלומיניום" כשבכותרת נרשם גם מספר הנייד של הנתבע; כי ההזמנות נשלחו ממחשבו של הנתבע והוא אישר אותן במסרונים מהטלפון הנייד שלו או בחתימת ידו בגוף החשבונית, ובחלק מהמקרים אדם בשם אמין (להלן – "אמין") חתם באישור הנתבע; כי בפעמים שהמצהיר מטעם התובעת ביקר בעסק המצוי ברחוב הסדנא 6, הוא דיבר רק עם הנתבע שנתן הוראות לעובדים, וכי המצהיר מטעם התובעת לא מכיר את נתנאל; כי משיחות עם אמין הוא למד שאמין מבצע עבור הנתבע את עבודות הייצור בחומרי הגלם, כאשר הנתבע דואג להביא את חומרי הגלם לעסקו של אמין ולפעמים אמין גם מעניק לו שירותי הרכבה; כי הנתבע התחייב שישלם את החוב ברגע שיקבל כספים; כי התובעת תמיד סיפקה לנתבע את המוצרים במועד והנתבע תמיד היה מרוצה מהחומר ומלוחות הזמנים ורק כעת הוא טוען שמישהו זייף את חתימתו ושאין לו קשר לעסק; כי נתנאל הוא חדל פרעון ככל הנראה הנתבע לקח ממנו את העסק ומפעיל אותו בעצמו.

סיכום ומסקנות לאור כל האמור לעיל, שעה שלא שוכנעתי כי הנתבע חייב או התחייב באופן אישי בתשלום עבור הסחורה שסופקה לבס"ד אלומיניום טרם היה הנתבע הבעלים שלה, אני מוצאת שדין התביעה להדחות.

...

זאת, בין היתר, משום שלא נחה דעתי ברמה הנדרשת במשפט האזרחי כי היה נסיון פעיל מצד הנתבע ליצור מצג כזה או אחר על מנת להונות או לרמות את התובעת, וגם אם אכן אמר למצהיר מטעם התובעת שהוא עצמו "בעל הבית" – וכאמור הדברים לא הוכחו - אין בכך כדי להפחית מחובת התובעת לוודא את הדברים באופן ראוי, בטרם נתנה אשראי וסיפקה סחורה.

סיכום ומסקנות לאור כל האמור לעיל, שעה שלא שוכנעתי כי הנתבע חייב או התחייב באופן אישי בתשלום עבור הסחורה שסופקה לבס"ד אלומיניום טרם היה הנתבע הבעלים שלה, אני מוצאת שדין התביעה להידחות.

הפקדונות המצויים בתיק על פירותיהם יוחזרו לנתבע באמצעות ב"כ. התובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.