התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב נגד נתבעת נשואה

המנהל המיוחד מציין כי עסקינן בחייבת ילידת 1972 נשואה ואם לארבעה ילדים, מתוכם שניים קטינים, המתגוררת בכפר קרע.

באותו עניין היה בעלה של החייבת נתבע מספר 20 והוגשה נגדו תביעה, בצוותא חדא עם אחרים, לפנות חלקים מחלקה 86 גוש 12119 מאדמות כפר קרע.

עניינו של אותו הליך הוא היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב שהוגשה, בין היתר ע"י בעל החייבת ואימו.

...

בעניין זה אין אלא להוסיף כי יש טעם של ממש בטענות המנהל המיוחד כי הדוחות הוגשו ללא אסמכתאות, על דרך הסתם ומתבקשת המסקנה כי החייבת פועלת להסתרת מידע אודותיה, מגלה אולי טפח ומכסה בוודאות שניים.

התוצאה היא שלא רק בניגוד לטענות החייבת בעלה לא עבד כשכיר לפחות בין השנים 2013 עד 2016, אלא ניהל בין ישירות ובין מאחורי הקלעים עסק.

גם אם אין מקום לקבל את טענת המנהל המיוחד כי בהיעדר תועלת לנושים, נוכח מצבת חובות החייבת, יש לבטל את ההליך, הרי שנוכח טענותיו האחרות והנוספות כבדות המשקל, דין בקשתו להתקבל.

המשיבה הגישה תביעה על סכום קצוב נגד המבקשת, לה הנפיקה המשיבה כרטיס אשראי והעמידה לה מסגרת אשראי בהתאם להסכם היתקשרות בין הצדדים.

מכל מקום, טוענת המבקשת, מיד כאשר נודע לה על הגשת התביעה לבצוע, פנתה אל ב"כ המשיבה והביעה בפניו תדהמתה על הגשת התביעה, שכן בשנת 2012 כבר הוגשה נגדה תביעה על ידי המשיבה בגין חוב אשראי (להלן: התביעה הקודמת) ואשר לא כללה את החוב הנתבע כעת.

דיון מהתעוד שבפניי - צלום תעודת הזהות שצרפה המבקשת עצמה להתנגדותה ומסמכי ביה"ח וקופה"ח, אשר פרטי המטופלים בהם נלקחים ממאגרי משרד הפנים ו/או מתעודת הזהות המוצגת בפניהם, עולה בסבירות גבוהה, כי על אף הכחשתה של המבקשת בדיון, היא לא שינתה במשרד הפנים את כתובתה מכתובת הוריה בפרדס חנה, שם התגוררה טרם נישואיה, לכתובתה בדירה השכורה בחדרה.

אשר להתנגדות גופא: לא מצאתי ממש בטענות המבקשת בדבר המצאה שלא כדין, ודאי שלא פברוק, של מכתב ההתראה, שכן מקובלת עליי טענת המשיבה, כי ההמצאה בוצעה בחודש אוגוסט, וכי ספרת החודש היא "8" ולא "2". יחד עם זאת, מכתב ההתראה לא כלל את העמלות ואת הריבית על קרן החוב, אשר בנסיבות העניין, ולאור הזמן הרב שחלף ממועד היווצרות החוב ועד למועד מכתב ההתראה, ובהמשך - התביעה עצמה, הנן מרכיבים משמעותיים בסכום התביעה; על כן ניתן להבין את מקור טענתה של המבקשת להעדר התאמה בין החוב הנקוב במכתב ההתראה ובין סכום התביעה.

...

אין בידי לקבל את טענת המבקשת, לפיה היה על המשיבה "לכתת את רגליה" ולאתר את כתובת המבקשת, כאשר המסירה בוצעה בכתובת הרשומה במשרד הפנים, ובמיוחד כאשר אחיה גיל אישר בפני המוסר כי היא מתגוררת בכתובת בפרדס חנה.

אשר להתנגדות גופא: לא מצאתי ממש בטענות המבקשת בדבר המצאה שלא כדין, ודאי שלא פברוק, של מכתב ההתראה, שכן מקובלת עליי טענת המשיבה, כי ההמצאה בוצעה בחודש אוגוסט, וכי ספרת החודש היא "8" ולא "2". יחד עם זאת, מכתב ההתראה לא כלל את העמלות ואת הריבית על קרן החוב, אשר בנסיבות העניין, ולאור הזמן הרב שחלף ממועד הווצרות החוב ועד למועד מכתב ההתראה, ובהמשך - התביעה עצמה, הינן מרכיבים משמעותיים בסכום התביעה; על כן ניתן להבין את מקור טענתה של המבקשת להעדר התאמה בין החוב הנקוב במכתב ההתראה ובין סכום התביעה.

לאור האמור לעיל אני קובעת, כי ההתנגדות תתקבל בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ על ידי המבקשת בקופת בית המשפט, וזאת לא יאוחר מיום 20.4.2020.

המסגרת הנורמאטיבית מקום שניתן צו עיקול בתיק הוצאה לפועל, והוגשה היתנגדות לבקשה לבצוע שטר (או היתנגדות לתביעה על סכום קצוב), אשר הדיון בה הועבר לבית המשפט, והוגשה בקשה לביטול העיקול שהוטל בתיק ההוצאה לפועל, הרי שיש לידון בה על פי אמות המידה שלפיהן דן בית המשפט בצו עיקול זמני שניתן על ידו מלכתחילה, בשינויים המחויבים (ראו- ע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ' אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ).

אין להטיל על הנתבע מעמסה של עיקול נכסיו כאשר קיים ספק, או ספק ניכר, אם אכן יצליח יריבו בתביעה כנגדו (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, הוצאת סיגא, בעמוד 570).

ועוד, העברת המניות בחברה בוצעה לפני מספר חודשים וכי נחתם שטר חוב חדש אשר צורף לבקשה זו. עוד טוען המבקש כי מדובר בעילה שטרית בלבד שבגינה ניתנה רשות להגן והמשיבה כלל לא תיקנה את עילת התביעה ועל כן אין להדרש לנושא כתב הערבות ולטענתה "אין נתבע בתיק" .

...

עילת תביעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבור כי ישנה עילת תביעה שכן אין במתן רשות להגן כדי לאיין את עילת התביעה.

לאחר ששקלתי את כל השיקולים ומאחר והמבקש לא הוכיח איתנות פיננסית השתכנעתי כי קיים חשש להכבדה בביצוע פסק הדין אולם לאחר ששקלת את מאזן הנוחיות הנזק שעלול להיגרם לכל אחד מהצדדים ואני סבור כי יש לבטל את כל העיקולים שהוטלו על חשבונות המבקש על מנת לאפשר לו המשך ניהול עסקי ולהותיר על כנו עיקול שהוטל על אחד מנכסי הנדל"ן לצורך הבטחת פסק הדין במידה ויינתן.

בפניי היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב, שהוגשה על סך של 23,627 ₪ נגד שני נתבעים, אשר היו נשואים זה לזו בתקופה הרלוואנטית.

...

לכן, ומכיוון שלא מצאתי שהייתה הטעיה מכל סוג שהוא, אני קובעת שהנתבעת ידעה היטב על מה היא חותמת וטענותיה בעניין זה נדחות.

אשר על כן, גם טענותיה של הנתבעת בדבר גובה החוב וזימון העדים – נדחות.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה במלואה.

לפני היתנגדות המבקשת לבצוע תביעה על סכום קצוב, ע"ס 5,155 ₪, שהגישה המשיבה ביום 22.3.15, כנגד המבקשת ובן זוגה, בגין חובות לרשות – עירית אשדוד, ובעיקרן חוב ארנונה לשנת 2009 (וחיובים מינוריים אחרים נוספים משנת 2013, ומקסימום עד ראשית שנת 2015).

בעניינינו, המדובר בתביעה המתייחסת לתקופת נשואי הנתבעים, אכן זמן רב קודם לפירוד הנטען ע"י המבקשת, וכאשר שני הנתבעים רשומים ברשות כמחזיקי הנכס, ולו בלבד מטעם זה, היה מקום לדחיית ההיתנגדות, נוכח החיוב הנובע מהיות המבקשת מחזיק רשום.

...

לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, ומכח סמכותי בהתאם להוראות תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, אני מורה על דחיית ההתנגדות, הן לגופה בהעדר טענת הגנה הצריכה להתברר, והן משום האיחור הכבד בהגשתה משכשלה המבקשת בהצגת נימוק ממשי לאיחור.

סבורני, כי אף ללא חקירת המבקשת, דין ההתנגדות להידחות לגופה באין טענת הגנה הראויה להתברר במשפט.

לאור כל האמור לעיל, ההתנגדות נדחית.