התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בטופס

הנתבעים הגישו היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב בלישכת ההוצאה לפועל, וההליך הובא בפניי.

ביום 30.6.2021 נשלחה לנתבעים התראה בטרם הגשת תביעה לסכום קצוב בגין דמי ארנונה בסך 1468.5 ₪, עבור התקופה שמיום 25.11.2020 ועד ליום 31.12.2020 (כפי שעולה מטופס מצב חשבון שהונפק על ידי הערייה וצורף לכתב התביעה).

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים ושקלתי את נסיבות העניין, השתכנעתי כי יש להעדיף את עמדת הנתבעים על פני עמדת העירייה, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את טענות הנתבעים ולהורות על דחיית התביעה.

הדיון בפניי בדיון שהתקיים בפניי ביום 7 בפברואר 2023 העיד מר יוסף קרייתי, מנהל המבקשת, בין היתר, כי המבקשת מעולם לא הייתה בפרוק, כי החברה פעילה והוא בעל השליטה בה; כי הוא יודע אודות החוב משנת 2007 או 2008 אך לדבריו לא ידע שיש חוב אלא רק דרישה לתשלום ארנונה על חנייה שלא קיימת; כי הוא היה ער לדרישה הכספית וידע שעורך הדין טיפל בעיניין; כי הוא יודע שצריך לשלם ארנונה כאשר מקבלים טופס 4 אך לטענתו זאת רק במידה והדרישה חוקית; כי הוא מודע שקיים הליך של השגה אך מאחר ועורך דינו טיפל בזה הוא לא יודע האם הוגשה השגה והוא גם לא יודע האם הוגשה דרישה במועד.

ההיתנגדות גופה סעיף 81א'1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב המועברת לבית המשפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.

...

משכך, איני סבורה שהמבקשת הראתה טעם כלשהו להארכת המועד, ולכן כבר מסיבה זו ושל האיחור המשמעותי בהגשה, דין ההתנגדות להידחות.

עם זאת, היות שהגעתי למסקנה כי הסמכות העניינית לא מסורה לבית משפט זה, ממילא לא ניתן לדון בטענות לגופן כאן.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות, הן מפאת האיחור בהגשתה והן לגופה.

בפני היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב שהוגשה ע"י המשיב ע"ס של 2,181.74 ₪ מכוח ההסכם אשר נחתם בין הצדדים בגין השירותים אשר סופקו לו ע"י המשיב (להלן: "ההסכם").

עוד טען המבקש בחקירתו על התצהיר כדלקמן (שורות 19-27 מעמ' 1 ושורות 1-9 מעמ' 2 מפרוטוקול הדיון בהתנגדות): "ת. בפעם הראשונה שעשה לי החזר, אני שלמתי לו 20% מהסכום שניכנס אליי, אחר כך הוא היתקשר אלי ואמר לי חסר לך 550 ₪ פלוס מע"מ עבור פתיחת תיק. עשיתי לו עוד העברה שעל זה הוא לא הוציא לי חשבונית. ואז נשאר 215.5 ₪ שאני חייב, ביקשתי ממנו שישלח לי חשבונית שאני אראה על מה שלמתי הוא לא שלח לי בכלל. אחרי תקופה הוא היתקשר אליי שוב ובקש ממני טופס 106 מארקס אבטחה עבור שנת 2020. הוא היתקשר אלי ואמרתי לו עשית את העבודה שלך אני שלמתי לך. הוא ביקש ממני לשלוח לו לוואטסאפ את הטופס 106 אני שלא שלחתי לו. זה אחרי הפעם הראשונה. הפעם השניה אני הפכתי להיות עצמאי ויש לי רואה חשבון שאני משלם לו. אז בשביל ה שאני אצטרך אותו? הוא פשוט אמר לי טוב וסגר. אחרי תקופה פיתאום ניכנס לי עוד כסף ממס הכנסה לחשבון בנק, יום למחרת האדם שתבע אותי מתקשר אלי הוא אמר שהוא רוצה 1,900 ₪, שאלתי אותו עבור מה, הוא אמר לי 1400 ומשהו עבור 20% מהסכום שניכנס ועוד 550 ₪ פתיחת תיק. ואז אמרתי לו שכבר שלמתי פתיחת תיק ואף אחד לא ביקש שתעבוד שוב. אחר כך הוא שלח לי הודעת ווטספ שאעביר לו 1,400 ₪ לחשבון כך וכך. כמה פעמים הוא היתקשר אליי, ואחרי שדיבר הרבה אני לא הבנתי מי עבד. בשיחה טלפונית כדי להיפטר ממנו אמרתי לו 1,000 ₪ ונסיים את זה והעברתי לו 1,000 ₪ לחשבונו בבנק הפועלים.

...

עם זאת, סבורני כי על מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש, ולנוכח טענות ההגנה הנטענות, אף מבלי לקבל את טענת המבקש בדבר אי תחולת ההסכם לשנת המס 2020, ולנוכח השלב בו אנו מצויים בו נבחן קיומה של הגנה לכאורה בלבד, יש מקום ליתן רשות להגן, אך בכפוף לתנאים הבאים, כפי שיפורט להלן.

ראשיתו של ההליך שבפניי בהתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב.

נתנאל נחקר והעיד, בין היתר, כי ההתנהלות הראשונה מול התובעת היה דרך מורדי; כי עם הגשת התביעה נגד הנתבע, פנה נתנאל לב"כ התובעת וטען שמדובר בחוב שלו; כי ביקש מהמצהיר מטעם התובעת לשנות את השם על החשבוניות לשמו שלו, במקום שם הנתבע; אישר שהתקזז במע"מ על החשבוניות נשוא התביעה; טען שאינו זוכר בדיוק מתי העביר את השליטה בעסק לנתבע, אך טען כי הדבר ארע לאחר שהוא עצמו הסתבך כלכלית; כי קיבל מהנתבע תמורת העסק סך של 50,000 ₪ וסגר בכסף זה חובות אחרים; כי מספרי הטלפון בטפסי ההזמנה של בס"ד אלומיניום הם של הנתבע ושלו עצמו; כי הוא זה שהתנהל גם מול התובעת, וכי הנתבע מעולם לא עבד אצלו, אלא היה שכיר במקום אחר ולא קשור לעסק אך עזר לו עם מק"טים; כי אישר לנתבע לחתום על חשבוניות, והדגיש כי אינו מיתכחש לחובו לתובעת.

...

זאת, בין היתר, משום שלא נחה דעתי ברמה הנדרשת במשפט האזרחי כי היה נסיון פעיל מצד הנתבע ליצור מצג כזה או אחר על מנת להונות או לרמות את התובעת, וגם אם אכן אמר למצהיר מטעם התובעת שהוא עצמו "בעל הבית" – וכאמור הדברים לא הוכחו - אין בכך כדי להפחית מחובת התובעת לוודא את הדברים באופן ראוי, בטרם נתנה אשראי וסיפקה סחורה.

סיכום ומסקנות לאור כל האמור לעיל, שעה שלא שוכנעתי כי הנתבע חייב או התחייב באופן אישי בתשלום עבור הסחורה שסופקה לבס"ד אלומיניום טרם היה הנתבע הבעלים שלה, אני מוצאת שדין התביעה להידחות.

הפקדונות המצויים בתיק על פירותיהם יוחזרו לנתבע באמצעות ב"כ. התובעת תשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ₪.

לפניי היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב על סך של כ-7,000 ₪ (קרן) שהוגשה בלישכת ההוצאה לפועל.

כמו כן, טוען המבקש שהתובעת לא מילאה כראוי את טופס בקשת ביצוע וזאת בכוונה להטעות את הנתבע ואת בית המשפט ולא ציינה בנגוד לסעיף 8 לחוק כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ולאחר שהנתבע נחקר לפניי חקירה קצרה, נחה דעתי כי דין ההתנגדות להידחות.

לאור כל האמור, ההתנגדות נדחית והתיק מוחזר ללשכת ההוצאה לפועל.