התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בגין שכר טרחת עו"ד

לטענת המבקש, הבנק פתח בהליכים כנגדו למרות ששיתף עמו פעולה, וזאת על מנת להנות משכר טירחת עו"ד ולחייבו בהוצאות מיותרות.

דיון והכרעה כידוע, היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב כמוה כבקשת רשות להיתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר, כאשר על פי הפסיקה, יש ליתן לנתבע רשות להיתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה.

...

בקשה זו התקבלה וניתן בסיום הדיון פסק דין, בו נקבע כי בשל אי התייצבות המבקש ההתנגדות לביצוע תובענה נדחית.

לאור המקובץ, אני סבורה כי המבקש לא ביסס ולו ראשית הגנה באשר להתנגדותו.

התוצאה מן האמור לעיל היא כי התנגדות המבקש נדחית.

ביום 27.6.2016 הועברה לבית המשפט היתנגדות הנתבעת לבצוע תביעה על סכום קצוב שהגישה נגדה התובעת בלישכת ההוצאה לפועל.

מדובר בהזנחה ארוכה ומכוונת מצד עולמי להשקעות ואין מקום להעתר לבקשתה בנסיבות אלה, כאשר אם בכל זאת תעתר הבקשה, יש להשית עליה הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד ראוי וראלי נוכח ההוצאות שנגרמו לצדדים בעטייה של היתנהלותה.

...

מדובר בהזנחה ארוכה ומכוונת מצד עולמי להשקעות ואין מקום להיעתר לבקשתה בנסיבות אלה, כאשר אם בכל זאת תיעתר הבקשה, יש להשית עליה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד ראוי וריאלי נוכח ההוצאות שנגרמו לצדדים בעטייה של התנהלותה.

אין בידי לקבל טענה זו. אנמק.

לסיכום, בכפוף להפקדת סך של 44,999 ₪, המהווה את סכום פסק הדין בצירוף ההוצאות שנפסקו בהחלטה זו, עד ליום 2.6.2019 יבוטל פסק הדין.

התובעת, חברה העוסקת באספקת חומרי בנייה, הגישה בלישכת ההוצל"פ בקשה לבצוע תביעה על סכום קצוב על סך 65,312 ש"ח. הנתבעים הם שלושה: חברת בית הכוכב בע"מ מר ישראל פוליטי מר זלוטולוב משה בפועל , בשלב זה וכמפורט להלן, הסתיימו ההליכים נגד נתבעים 2ו -3.

הוגשה היתנגדות וניתנה רשות להגן.

הדבר נובע מיתרת חוב בתיק ההוצל"פ בגין ריבית ושכר טירחת עו"ד. הנתבעת טענה שתי טענות עיקריות: נכון למועד הדיון לא קיים חוב והחוב נפרע במלואו.

...

לשון זו תואמת את הרקע להסכם אשר בא "לאור הקשיים הכלכליים של יזמ סחר ואי יכולתה לעבוד בפרויקטים נוספים / חדשים ביקשו מנהליה פוליטי וזלוטולוב להעביר את הפעילות לחברה אחרת, י.ז.מ מפעלי בניה בע"מ...שהינה חברת בת של חברת בית הכוכב בע"מ (פס' 4 לסיכומי התובעת)". והנה סעיף 3 להסכם קובע כי "הספק יספק חומרי בניה בהתאם להזמנות י.ז.מ לפרויקטים של בניה אותם היא מבצעת", וסעיף 5 קובע כי "בנוסף לתשלום השוטף, י.ז.מ ו/או ישראל ו/או משה יעיברו תשלום בגובה של 10% מערך ההזמנה (לפני מע"מ) כדי להקטין את גובה החוב הקיים, ע"פ תנאי התשלום המוסכמים בסעיף 4 לעיל, כל זאת בנוסף להסדר הנושים שיגובש בעתיד הקרוב". בנוסף, קובע סעיף 6 להסכם תשלום מינימלי לפיו "מוסכם כי סכום התשלום החודשי ע"ח החוב הקיים לא יפחת מסך של 500 ש"ח לחודש...". כלומר ההסכם קובע את המנגנון לפיו בנוסף על התשלום השוטף מכל אספקת חומרים, יתווסף תשלום של 10% מערך ההזמנה באופן שהתשלום החודשי המינימלי לא יפחת מ-500 ש"ח. על רקע האמור בא סעיף 10 וקובע כי "הכוכב ערבה לכל התחייבויות י.ז.מ והערבים בהסכם זה". ודוק, הכוכב ערבה להתחייבות י.ז.מ והערבים פוליטי וזלוטולוב בהסכם זה בלבד, ולא מהסכם או התחייבות אחרת.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת 5,000 ש"ח הוצאות משפט ושכ"ט בתום 30 יום מיום זה. זכות ערעור כדין ניתן היום, ח' סיוון תשפ"ב, 07 יוני 2022, בהעדר הצדדים.

הנתבעים הגישו היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב בלישכת ההוצאה לפועל, וההליך הובא בפניי.

עוד הסכימו הצדדים באופן הדדי לוותר על תשלום שכר טירחת עו"ד. בהמשך לאמור, יובהר כי אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לנסיבות המקרה.

ביום 30.6.2021 נשלחה לנתבעים התראה בטרם הגשת תביעה לסכום קצוב בגין דמי ארנונה בסך 1468.5 ₪, עבור התקופה שמיום 25.11.2020 ועד ליום 31.12.2020 (כפי שעולה מטופס מצב חשבון שהונפק על ידי הערייה וצורף לכתב התביעה).

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהוגשו על ידי הצדדים ושקלתי את נסיבות העניין, השתכנעתי כי יש להעדיף את עמדת הנתבעים על פני עמדת העירייה, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את טענות הנתבעים ולהורות על דחיית התביעה.

רקע וטענות הצדדים בתמצית ראשיתו של ההליך לפניי בתביעה על סכום קצוב על סך 31,594 ₪, שהוגשה על ידי התובע ללישכת ההוצאה לפועל בנצרת, בגין חוב שכר טירחה נטען.

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע התביעה על סכום קצוב, אשר התקבלה ביום 19.08.2021.

לטענת התובע, לאחר הגשת התביעה לבצוע פסק דין כספי, נפסק בתיק שכ"ט עו"ד כלהלן: ביום 27.05.2018 נפסק סכום של 15,608 ₪ כפתיחת קרן שכ"ט עו"ד בפתיחת תיק, וביום 4.07.2018 נפסק סכום נוסף של 15,985 ₪ כהגדלת קרן שכ"ט עו"ד. נטען כי התובע פעל באופן נמרץ לגבות את החוב, הטיל עיקולים והגבלות על החייב.

עם זאת, אין כל ספק כי התובע זכאי לשכר ראוי בעבור פעולותיו שעשה, הן בפתיחת תיק ההוצאה לפועל והן בפעולות שננקטו על ידו, זאת בהתאם לעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו שאם לא כן יימצא מקבל השרות מתעשר שלא כדין (ראה: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל-עורכי דין נ' דניה סיבוב חברה לבנין בע"מ, (פורסם בנבו)).

...

בנסיבות אלו, אני סבור כי הדרך הנכונה היא פסיקת שכר ראוי ואני קובע כי השכר הראוי שיש לשלם לתובע בעבור פעולותיו הינו 6,500 ₪.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,778 ₪ בלבד, כן תישא הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪ בלבד.