מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בגין הפרת הסכם שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

התובע ז"ל הגיש תביעת פינוי נגד הנתבעים בתא"ח 40764-05-14, בטענה שהפרו את הסכם השכירות עת ביצעו עבודות בניה ושיפוצים בנכס ללא אישורו וללא היתרי בנייה (להלן: "תביעת הפינוי").
הנתבעים מצידם, הגישו תביעה לפיצויים נגד התובע בגין הפרת הסכם השכירות בבית משפט השלום בטבריה בת.א. 19466-12-14 אשר נדונה בפני כבוד השופטת ברכה לכמן.
עוד, לטענת הנתבעים, תביעה על סכום קצוב הנה תביעה מכוח חוזה או התחייבות מפורשת שיש עליה ראיה בכתב, כך שתיקון כתב התביעה על ידי הוספת הנתבעים 2-3 שאינם צד להסכם השכירות אינה כדין ויש לדחות את התביעה נגדם.
לטענתם, העובדה שהתובע הגיש את תביעת הפינוי רק בשנת 2014, מלמדת על כך שלא הייתה לו היתנגדות לבצוע השפוץ, אחרת היה מגיש את התביעה כבר בשנת 2012 עם סיום השפוץ בנכס.
...
על כן, אינני מקבלת את הטענה בדבר חוסר אמיתות או אמינות רשימת הציוד.
אשר על כן, אינני מקבלת את טענות התובע לפיצוי בגין מערבל מקצועי, שני מקררי אמבטיה, קופות ממוחשבות וציודם, מכונת קרח וטבון שנטענן שהחוזר בלא מערכת גז. הנתבעים טענו כי המחיר שהתובע מבקש עבור הציוד החסר הינו בעבור ציוד חדש ולא ציוד משומש ולכן איננו משקף את ערך הציוד האמיתי אך הם לא המציאו הצעות מחיר עבור ציוד משומש או חוות דעת מתאימה, ובכך לא ביססו את טענתם.
סוף דבר הנתבעים 1 ו- 2 , ביחד ולחוד, ישלמו לתובע ז"ל באמצעות התובעת את הסכומים הבאים: 39,380 ₪ פיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2022 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

עוד טען המשיב כי עסקינן בתיק הוצאה לפועל אשר ניפתח ביום 31.08.2022 לבצוע שלוש שטרות המשוכים מחשבון בנק ע"ש המבקשת, הראשון ע"ס 20,000 ₪ שחולל מסיבת "חשבון מוגבל", השני ע"ס 5,850 ₪ שחולל מסיבת "חשבון מוגבל" והשלישי ע"ס 5,850 ₪ שחולל מסיבת "אי כסוי מספיק". הוא עוד טען שקבל את השיטריות הללו ממר סוויסה בגין שכירות חנות בשדרות הגעתון בעיר נהריה, כאשר הסכם השכירות החתום בין השניים הופר הפרות יסודיות וחמורות ובין היתר בעקבות חילולם של שני שיקים שניתנו.
עם זאת, כאשר מוגשת בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר / היתנגדות לבצוע תובענה על סכום קצוב, קיימת חשיבות לשלב בו מוגשת ההיתנגדות - במועד או באיחור - והדבר משליך על השאלה מיהי הערכאה המוסמכת להחליט בשאלת עיכוב ובטול ההליכים.
...
עוד טען המשיב כי טענת "פרעתי" הינה גם טענת הגנה לצדדים הקרובים לעסקה היסוד, לפיכך מאחר ועסקינן בצדדים רחוקים לעסקת היסוד אין עומדת למבקשת טענת הגנה זו. לבסוף, טען המשיב כי מהטעם שהבקשה הוגשה ללא תצהיר ואף כי אין בפי המבקשת כל טעם מספק לביטול העיקולים שהוטלו כדין וכל טענת הגנה ראויה בהתנגדות שהוגשה על ידה וכי הואיל ומדובר בניסיון התחמקות מתשלום החוב, יש לדחות את הבקשה על הסף תוך חיוב המבקשת בהוצאות הבקשה והוצאות שכ"ט עו"ד ומע"מ כדין וכן לדחות את ההתנגדות על הסף היות והיא הוגשה ללא תמיכה בתצהיר וללא בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.
מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי ש מקום להורות על ביטול העיקול על משכורת החייבת בכפוף להפקדת סך של המבקשת טענה בבקשתה כי החוב הנטען כוסה במלואו וזאת כאשר המשיב הפקיד את השיק ביטחון ע"ס 20,000 ₪ וכן את השיקים אשר מסר לו מר שרון אדרי.
בנסיבות העניין נראה כי האיזון הראוי הוא להותיר את צו העיקול על חשבונה של המבקשת ויתר ההגבלות המוטלות בתיק ההוצל"פ, עם זאת על מנת של אלחסום דרכו של המבקש אני מורה כי ההליכים יעוכבו כנגד הפקדת מלוא סכום חוב תיק ההוצל"פ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

שיקים המשוכים ע"י שוויקי חיסום שנמסרו על חשבון דמי השכירות הופקדו בחשבון בנק התובעת וחזרו מהסיבה "אין כסוי מספיק". התובעת הגישה תביעת פינוי כנגד שוויקי חיסום וכנגד הנתבע 3 בגין הפרת הסכם השכירות וביום 10.07.22 ניתן פסק דין של בית משפט השלום בירושלים לפינוי המושכר (תפ"מ 59425-05-22 עטרות סביריט בע"מ נגד שוויקי חיסום בע"מ ואח').
המסגרת הנורמאטיבית היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית המשפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר.
...
לאחר שעיינתי בהתנגדויות ובתגובת התובעת להן, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וחקירתם הנגדית של הנתבעים בפניי ועיינתי בסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן כפי שיפורט להלן.
במסגרת כתבי ההתנגדויות אשר הוגשו על ידי הנתבעים, נטען כי הם חתמו על ערבות להסכם שכירות אשר היה אמור להיחתם בין התובעת לבין שוויקי אקסיסוריס, אך בסופו של דבר ההסכם נחתם רק על ידי שוויקי אקסיסוריס ועל ידי הערבים, אולם לא נחתם על ידי התובעת עצמה.
רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות (ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.10.10)).

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בתום הפגישה, ולאחר שחתם על ההסכם, החליט המבקש שלא לשכור את שירותיהם המקצועיים של המשיבים, ועל פי עדותו, היתקשר לעו"ד ברקוביץ והודיע לו, בעל פה, על ביטול ההיתקשרות.
עו"ד צימרמן הגישה ללישכת ההוצאה לפועל תביעה לסכום קצוב, בסכום התשלום הראשון, העומד על סך 4,680 ש"ח, כולל מע"מ. המבקש הגיש היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב, בה טען כי עו"ד צימרמן אמרה לו שחתימתו על ההסכם נידרשת רק כהוכחה לרצינות כוונותיו במידה וייצגו אותו, וכי לקראת תום הפגישה, אשר אותה הגדיר כבעלת "אופי חברתי", ובפרט אחריה, החליט שלא להעזר בשירותיהם של המשיבים.
כמו כן, בית משפט השלום קבע כי לא הייתה למבקש עילה לביטול ההסכם, וכי הוא הפר את ההסכם באופן חד צדדי מטעמי כדאיות כלכלית, ולא שילם את התמורה אשר התחייב לשלם.
...
דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובות המשיבים.
מהטעמים שלעיל, דין הבקשה להידחות.
עם זאת, נוכח העובדה שמבחינה נומינלית ההוצאות שנפסקו בדנן אינן גבוהות במידה יוצא דופן, ובהינתן שבעניין סכום ההוצאות (להבדיל מעצם פסיקתן), לא נשמעה מפי המבקש כל טענה, לא מצאתי שיש באמור כדי להטות את הכף בעניננו, ובמסגרת "גלגול שלישי". סיכומו של דבר: הבקשה נדחית, משלא נתבקשה תשובה לא יעשה צו להוצאות.

בהליך ביצוע תביעה בהוצאה לפועל (ת"ת) שהוגש בשנת 2024 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהסכם לא הוגדרה תקופת אופציה אולם המבקשים היו נכונים להאריך את תקופת השכירות ובין הצדדים היתנהל משא ומתן בעיניין זה. תוך כדי ניהול המשא ומתן בחרה המשיבה לפנות לבית המשפט בתביעה לפינוי מושכר, וזאת למרות שהמבקשים לא הפרו את ההסכם וניהלו משא ומתן בתום לב להארכת תקופת השכירות.
דיון והכרעה סעיף 81א'1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר.
...
החלטתי זו ניתנת לאחר שהמשיבה הודיעה שאינה עומדת על חקירת המבקשים ובהתאם לסמכות לפי תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "התקנות").
מכל האמור לעיל עולה, כי אם תתקבלנה בסופו של דבר טענות המבקשים בדבר המשך תקופת השכירות, הרי שעליהם לשאת בשכר הדירה ובהוצאות אחזקת הדירה לרבות מסים בגין תקופה זו, לכל הפחות בגובה דמי השכירות עליהם הסכימו הצדדים בטיוטות התוספת, קרי 2,000 ₪ לחודש.
היות שהמבקשים לא הראו שבפועל פינו את הדירה לפני חודש מרץ 2023, אני סבורה שכתנאי למתן רשות להתגונן עליהם לבצע הפקדה לכל הפחות בגובה דמי השכירות ויתר ההוצאות לתקופה זו. סיכום כאמור לעיל, אני סבורה שיש למבקשים טענות הראויות להתברר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו