המבקש הגיש היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב, לשיטתו, ביום 28.8.20, הודיעה למשיבה כי מבטל את ההיתקשרות על פי החוק, לאחר תקופה של שירות גרוע, ניתוקים ותקלות רבות.
אלא, שעיון בהסכם ההיתקשרות בין הצדדים, מלמד כי המבקש שילם בעבור השירותים אותם קיבל מהמשיבה, באמצעות הוראות קבע ולא באמצעות כרטיס אשראי.
עיון בתנאי השמוש של אתר Netek מורה בסעיף 14 כדלקמן:
"על מנת להשתמש בשירות, תידרש לספק לנתק את הפרטים המזהים על אודותיך, לרבות שמך, מספר הזהות שלך, פרטים המזהים את אמצעי התשלום שלך מול ספק השרות המתמשך, ומספר הטלפון הסלולארי שלך לצרכי זהוי. נתק ילקט פרטים אלה וימלא אותם בטפסים אשר הוכנו מראש לצורך בקשות הביטול" (הדגשות שלי-ר.ז.).
ככל שלא ישולם סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, ישופעלו הליכי ההוצאה לפועל בתיק מספר 505635-08-21.
...
בסעיף 20(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018, נקבע כי:
"[...] 20.(א) נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל."
בבחינה אם ליתן רשות להתגונן יש לבדוק אם קיימת הגנה אפשרית מפני טענות כתב התביעה ואפילו תהיה זו הגנה בדוחק, כך ראו , בין היתר, ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [ניתן ביום 15.6.09]:
"התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתו עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד. בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו [ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב (1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן – זוסמן)]. החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2004)]. כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו (4) 193, 196 (1992); זוסמן, בעמוד 678]. מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק...".
על רקע האמור, יש להידרש לטענות המבקש ולברר האם אלה מגלות הגנה אפשרית בהנחה שהינן טענות אמת.
אשר לטענת המבקש כי לא קיבל את מכתבי ההתראה, הרי שאלו נשלחו לכתובת אותה מסר למשיבה, היא הכתובת הרשומה אף במסמכי ההתנגדות, על כן אני דוחה את הטענה, כי ההמצאה על דרך של הדבקה בוצעה שלא כדין.
בנסיבות האמורות, הרי שאיני מוצאת כי קיימת למבקש הגנה ולו בדוחק, ועל כן אני דוחה את ההתנגדות.