התנגדות לביצוע תביעה לסכום קצוב בגין חוב עבור שירותי סלולר

המבקש הגיש היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב, לשיטתו, ביום 28.8.20, הודיעה למשיבה כי מבטל את ההיתקשרות על פי החוק, לאחר תקופה של שירות גרוע, ניתוקים ותקלות רבות.

אלא, שעיון בהסכם ההיתקשרות בין הצדדים, מלמד כי המבקש שילם בעבור השירותים אותם קיבל מהמשיבה, באמצעות הוראות קבע ולא באמצעות כרטיס אשראי.

עיון בתנאי השמוש של אתר Netek מורה בסעיף 14 כדלקמן: "על מנת להשתמש בשירות, תידרש לספק לנתק את הפרטים המזהים על אודותיך, לרבות שמך, מספר הזהות שלך, פרטים המזהים את אמצעי התשלום שלך מול ספק השרות המתמשך, ומספר הטלפון הסלולארי שלך לצרכי זהוי. נתק ילקט פרטים אלה וימלא אותם בטפסים אשר הוכנו מראש לצורך בקשות הביטול" (הדגשות שלי-ר.ז.).

ככל שלא ישולם סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל, בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, ישופעלו הליכי ההוצאה לפועל בתיק מספר 505635-08-21.

...

בסעיף 20(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018, נקבע כי: "[...] 20.(א) נקבע בחוק ההוצאה לפועל שיש לראות הליך בבית המשפט כבקשת רשות להתגונן, לא יתגונן נתבע זולת אם ניתנה לכך רשות לפי בקשה שהגיש לפי חוק ההוצאה לפועל." בבחינה אם ליתן רשות להתגונן יש לבדוק אם קיימת הגנה אפשרית מפני טענות כתב התביעה ואפילו תהיה זו הגנה בדוחק, כך ראו , בין היתר, ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ [ניתן ביום 15.6.09]: "התביעה בסדר דין מקוצר הינה חריג להליכי התביעה הרגילים ובמסגרתו עשוי בית המשפט להכריע בתביעה, כולה או חלקה, על סמך האמור בכתב התביעה ובבקשה לרשות להתגונן, כמו גם על בסיס הדיון המתייחס לבקשה זו בלבד. בית המשפט יסרב להעניק לנתבע רשות להתגונן רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו [ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נב (1) 390, 400 (1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995) (להלן – זוסמן)]. החובה המוטלת על הנתבע במסגרת בקשת הרשות להתגונן הינה לאשר את טענתו בתצהיר; משעשה כן, על השופט הדן בבקשה להניח כי טענתו הינה טענת אמת, כך שאם מגלה התצהיר הגנה אפשרית, ולו בדוחק, תינתן לנתבע רשות להתגונן [ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3) 41, 46 (2004)]. כך הוא אף אם הטענה אותה מעלה הנתבע הינה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב [ראו: ע"א 1266/91 קרן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"מ מו (4) 193, 196 (1992); זוסמן, בעמוד 678]. מכאן, שבירור בקשת הרשות להתגונן לא ישמש תחליף לדיון בתביעה גופה והוא לא יכול לבוא במקום משפט בתיק...". על רקע האמור, יש להידרש לטענות המבקש ולברר האם אלה מגלות הגנה אפשרית בהנחה שהינן טענות אמת.

אשר לטענת המבקש כי לא קיבל את מכתבי ההתראה, הרי שאלו נשלחו לכתובת אותה מסר למשיבה, היא הכתובת הרשומה אף במסמכי ההתנגדות, על כן אני דוחה את הטענה, כי ההמצאה על דרך של הדבקה בוצעה שלא כדין.

בנסיבות האמורות, הרי שאיני מוצאת כי קיימת למבקש הגנה ולו בדוחק, ועל כן אני דוחה את ההתנגדות.

התובעת הגישה לבצוע כנגד הנתבעים תביעה לסכום קצוב ע"ס 12,360.44 ₪ בגין סכום החוב שהנתבעים נשארו חייבים לה לטענתה.

הנתבעים הגישו היתנגדות לבצוע התביעה כנגדם וניתנה להם רשות להגן.

במהלך תקופת ההיתקשרות ביצעו הנתבעים שימושים רבים בשרותי ובציוד התובעת והקפידו לשלם את החשבוניות השוטפות.

לפיכך, החשבוניות שהוצאו ע"י התובעות בגין החודשים 5/2013 ועד 9/2013 לא שולמו על ידי הנתבעים, והסכומים שהנתבעים נשארו חייבים לתובעת הסתכמו בסך 12,360 ₪, כאשר 4,273 ₪ מהסכום הנ"ל הנו עבור ציוד והיתרה עבור שירותים, הכל כמפורט בחשבוניות שצורפו לתצהיר גב' רביד.

מעדות הנתבע עולה כי הוא מודע שחברות הסלולאר לא נותנות צוותון ללקוח שיש לו פחות מעשרה מנויים ובמידה ואין תנאי זה היה הכרחי ומהותי עליו היה להעלותו על הכתב.

...

טענת הנתבעת שהיא חתמה על הסכמי ההתקשרות בתחנת האוטובוס מבלי לעיין בהם, ותוך מתן אימון בנתבע ובמר שמעון, דינה להידחות.

לא ראיתי לנכון לדון ולהכריע בטענות הנ"ל שדינן להידחות על הסף מאחר והן הועלו אך ורק על מנת להכביד על ההליך המשפטי.

סיכומו של דבר ולאור האמור לעיל, אני מקבל את התביעה במלואה ודוחה את ההתנגדות שהוגשה ע"י הנתבעים לגופה.

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע התביעה לסכום קצוב, שעיקרה בכך שהתובעת ניצלה תמימותה, עת ביקשה לחדש לה ולבעלה חבילת שירות ושדרוג שני מכשירי סלולאר שברשותם, וחויבה עבור שני מחשבי לוח (להלן "טאבלטים/ מחשבי לוח") שלטענתה לא נזדקקה להם.

על פי הסכמי ההיתקשרות התחייבה התובעת שכנגד לשלם עבור הציוד שרכשה ועבור השמוש בשירותים בהתאם לחשבונות התקופתיים תחת תיקיית הלקוח שלה (הסכמי ההיתקשרות צורפו כנספחים "א1-א2"), אך על אף התחייבות התובעת שכנגד ודרישות התשלום, הוראת הקבע לא כובדה בגין קרן החוב ועל כן ניפתח תיק ההוצאה לפועל.

...

לא שוכנעתי כי במקרה זה עלה בידיה להרים את הנטל וממילא שזו לא הניחה בפני ביהמ"ש ראיות מוצקות ופוזיטיביות לסתירת החזקה, כנדרש על פי ההלכה הפסוקה.

" סוף דבר התובעת שכנגד לא הציגה כל ראייה ו/או הוכחה של ממש, כנדרש במשפט האזרחי , להוכיח את התביעה שכנגד שהגישה.

ראשיתה של תביעה זו בתביעה על סכום קצוב בסך 28,183 ₪ שהגישה חברת סלקום כנגד הנתבע בלישכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, ושהדיון בה הועבר לבית משפט זה. לטענת התובעת, הנתבע התחייב לשלם לתובעת, בעבור שירותי רדיו טלפון ושירותים נלווים או עבור רכישת ערכת סלולארי וציוד נילווה.

הנתבע הגיש היתנגדות לבצוע התביעה, כאשר בתצהיר התמיכה בהתנגדות טען הנתבע כי נוצל על ידי אחד מעובדי התובעת אשר ניצל את העובדה כי אינו יודע קרוא את השפה העברית.

טענה זו היא כאשר "הנתבע מודה בכל העובדות אשר להן טען התובע ואשר הולידו את החוב, אך מדיח את התביעה, כביכול, על ידי הוספת עובדות אחרות אשר בגללן נפקע החוב" (א' הרנון, דיני ראיות (מהדורה חמישית, חלק א, תשל"ט), עמ' 201).

הוא נתבקש להסביר האם לא היה מחובתו לבדוק את הודעת הזיכוי בתור עורך דין, על כך השיב כי קיבל לידיו הודעת זכוי המכסה את כל החוב ולכן לא בדקו את החשבונית (שורה 10-13).

...

שוכנעתי מעדויות אלו, כי הנתבע הינו אדם תמים אשר רכש מכשירים בתום לב לאחר שהובטח לו עסקה בסכום מסוים, אך התחוור לו מאוחר יותר כי סכומי הכסף שנגבים ממנו הינם גבוהים יותר, ועל כן ביקש לבטל את העסקה ולהשיב את המכשירים.

בסיכומו של דבר, מצאתי כי הנתבע הצליח להרים את נטל השכנוע כי החזיר את המכשירים לידי התובעת וקיבל לידו הודעת זיכוי, התובעת לא הכחישה כי הוחזרו מכשירים או כי הודעת הזיכוי מזויפת, אלא טענה כי הודעת הזיכוי מקורה בטעות, הנטל להוכיח כי מדובר בטעות מוטל על התובעת, אשר לא הצליחה להוכיח טענתה זו. סוף דבר בשל כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט זה ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום, אחרת – יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום המלא בפועל.

לפני היתנגדות לבצוע תביעה על סכום קצוב וכן בקשה להארכת מועד ההיתנגדות.

תמצית התובענה ועיקרי טענות הצדדים במסגרת התביעה על סכום קצוב שהוגשה בהוצאה לפועל, נטען כי המבקשת היתקשרה בהסכם עם המשיבה לצורך קבלת שירותי טלפון סלולריים.

חרף האמור, לא ניפרעו חשבוניות המבקשת שסופקו לה עבור השרות שסופק לה, ומכאן ההיתנגדות והבקשה להארכת המועד.

כשנשאלה מדוע הגיעה לשם, השיבה כדלקמן: "כי אני כל כך הרבה שנים לא יוצאת מהארץ בגללכם, יש לי ילדים מתה לעשות איתם משהו ובגללכם אני לא יכולה, הגעתם לסכום ענק שהוא לא שלי ויש לי הוכחות, היום אני יודעת שיש עו"ד שיכול לעזור לי". המבקשת נישאלה מדוע הגיעה להוצאה לפועל והשיבה כדלקמן: "לסגור את החוב. זה החוב היחיד שתוקע לי את החיים, וזה לא חוב שלי זה הכי מצחיק פה". כל האמור לעיל, מצביע על כך כי המבקשת ידעה על קיומם של הליכי ההוצאה לפועל, שנים רבות לפני הגשת ההיתנגדות.

...

סבורני כי אילו המבקשת הייתה מאמינה בצדקתה לא הייתה משתהה זמן כה רב ולא סביר בהגשת ההתנגדות אפילו אם היא נעדרת יכולת כלכלית לשכור עורך דין.

מקובלת עליי טענת התובע כי במשך הזמן האמור, התובע איבד ראיות פוטנציאליות ולא בכדי לא הזמין את מוסר האזהרה לחקירה כמו גם שהגברת יהלומי אשר העלתה את העסקה איננה עובדת של המשיבה.

לפיכך, אני דוחה את ההתנגדות.