התנגדות לביצוע שיקים בגין רכישת רכב ואי תשלום שכר

לעניין שכר טירחת בא-כוחו, טוען המבקש כי בין הצדדים סוכם שהוא ישולם כאשר יתאפשר הדבר ולאחר שיתקבל עירעורו.

המשיב, המתנגד לבקשה, טוען כי היחסים בינו לבין המבקש החלו כאשר המבקש הזמין ממנו עבודות שיפוצים לעסק פאב בעיר התחתית בחיפה ומתוך עסקה בסום של כ-80,000 ₪, נותר שיק אחרון שלא כובד ע"י המבקש ולכן הוגש לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל בחיפה.

מוסיף המשיב כי המבקש טרם שילם את ההוצאות שהוטלו עליו במסגרת פסק הדין בסך של 1,500 ₪ ולכן לא יהיה למשיב מהיכן לגבות את הוצאותיו בהליך העירעור הנוכחי, אם תיתקבל בקשה זו. מוסיף המשיב כי מעיון בדפי החשבון שצרף המבקש עולה כי הוא בעל יכולת להפקדת סכומים להבטחת הוצאות המשיב ואף כספים לסילוק החוב בתיק ההוצאה לפועל ועוד עולה כי הכנסותיו מקצבאות הביטוח הלאומי עולות על 15,000 ₪, ובנוסף קנה רכב חדש בעלות של מאות אלפי שקלים.

...

כאמור, שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של המבקש קשה, אך מאחר שהשיקולים בבקשה לפטור מערובה שונים, כמפורט לעיל, לא מצאתי מקום לפטור את המבקש לחלוטין מהפקדת ערובה.

במקרה שלפניי, בהתחשב בכל האמור לעיל, אין מקום למתן פטור מלא מהפקדת ערובה, אלא פטור חלקי בלבד.

החלטתי זו ניתנה בסמכותי כרשמת.

עוד טענה הנתבעת כי השטר נשוא התביעה שונה ע"י אחיה שלא בהתאם להנחיותיה שכן השטר היה מיועד לשכר דירה והיה אמור להימסר בתיאום עמה ועל סכום שלא יעלה על 500 ₪ (בהתנגדות ובדיונים שנערכו טענה הנתבעת כי המדובר בטעות סופר והכוונה הייתה ל5,000 ₪) ובפועל מולא השיק ע"י אחיה ע"ס 45,000 ₪ ונימסר לטובת רכישת רכב אצל התובעת.

בהחלטות כבוד רשמת ההוצל"פ צוין מפורשות כי הבקשה לצוו תשלומים אינה מחליפה היתנגדות לבצוע השטר וככל והנתבעת מבקשת להגיש היתנגדות כזו, עליה לעשות כן. בסופו של יום נדחתה בקשת הנתבעת לצוו תשלומים מופחת וגם בקשה נוספת שהגישה נדחתה תוך שגם שם מובהר לה כי היא רשאית להגיש היתנגדות ככל והנה כופרת בחובה ע"פ השטר.

...

לאחר קבלת עמדת התובעת שהתנגדה לבקשה, נעתר ביהמ"ש והתיר לנתבעת להגיש כתב הגנה מתוקן ולתובעת להגיש כתב תשובה המתייחס לטענות הנתבעת החדשות.

כל אלה מובילים למסקנה כי גירסת הנתבעת כפי שהוצגה לפני אינה גירסת אמת, ובהתאמה, דינה של התביעה כנגדה להתקבל במלואה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על קבלת התביעה.

עניין לנו בתביעה כספית שראשיתה בהתנגדות לבצוע שיק לתשלום דמי תיווך בגין עסקת מכר דירה במסגרתה רכש הנתבע דירה בעיר קריית אתא (להלן: "הדירה").

לאחר משא ומתן אינטנסיבי עם בעלי הדירה, הוסכם כי הדירה תמכר תמורת סך של 400,000 ₪, ובילבד שהמוכרים לא ישלמו דמי תיווך.

מאחר שבמועד החתימה על הסכם המכר לא היה בידי הנתבע כסף כדי לשלם את דמי התיווך, הוא מסר שיק דחוי אחד ל - ולרי על סך 10,000 ₪ כשמועד פרעונו הוא ביום 10.03.2020 (היום שבו הנתבע היה אמור לקבל משכורת) כאשר סוכם כי שיק זה לא יופקד, ולאחר שהנתבע יקבל משכורתו הוא ימסור תמורתו כסף במזומן ל - ולרי.

כן הודה התובע כי הדמות המרכזית שהובילה לשכלולה של עסקת רכישת הדירה היא ולרי, כשתפקידו של התובע הסתכם בכך שהציע ל-ולרי את הדירה ושימש כנהגו כדי להציג לנתבע את הדירה, מאחר שלולרי אין רישיון נהיגה ורכב, ובתמורה לכך סוכם בינו ובין ולרי כי יקבל נתח מדמי התיווך שישולמו בגין רכישת הדירה (עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 8-9 וכן עמ' 4, שורות 2-3).

...

סיכום אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבע סך של 5,000 ₪ עבור הוצאות ההליך הכוללות שכר טרחת עורך דין אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד קבלת פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

כן אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל, מושא ההליך, וביטול כל ההגבלות שהוטלו על הנתבע בגינו.

בשלב זה, כאשר הבין התובע שאין בכוונת הנתבעת לשלם לו את מלוא שכרו, החליט להחזיק את התריס החשמלי עד לקבלת מלוא התשלום המגיע לו. יצחק ביקש מהתובע מספר פעמים להחזיר את התריס החשמלי אך התובע ביקש ממנו ליידע את מנהל הנתבעת שהוא ישיב אותו רק בתמורה לקבלת מלוא התשלום המגיע לו. כן נטען שמנהל הנתבעת סרב לשלם לתובע את יתרת התשלום ואף איים על התובע.

הצעת מחיר שקבלה הנתבעת בגין רכישת תריס חשמלי ופאנלים חדשים עמדה על סך של 12,800 ₪ בתוספת מע"מ עבור התריס החשמלי וסך של 12 ₪ בתוספת מע"מ עבור פנל בודד.

הוכח שהתובע לא היה רשאי ליטול את ציוד הנתבעת מהמחסן יצחק העיד שהוא הנחה את התובע לפרק את התריס החשמלי ואת קירות הגבס ולהוביל אותם למחסן הנתבעת בחולון, זאת לאחר שהתובע הודיע לו שהוא מגיע למחסן עם רכב גדול של אביו.

ודוק, תצהיר יצחק צורף להתנגדות, טרם קבלתה והעברת התובענה הראשונה לפסים של סדר דין מהיר ואף טרם הגשת התביעה השנייה, כך שעמדה לתובע האפשרות לצרף ראיות נוספות שלפי הנטען עשויות להשליך על שאלת מהימנות יצחק, אך התובע לא עשה כן. לא התעלמתי מתצהיר יצחק שצורף להתנגדות לבצוע שטר, שלפיו הוא שב למחסן לאחר פירוקו על מנת לאסוף את הציוד, באופן שאינו מתיישב עם עדותו בדבר ההובלה שנידרש התובע לבצע למחסן הנתבעת בחולון.

התרשמתי שהתנהלות פסולה זו היא שיצרה את הסיכסוך בין הצדדים, שכן חרף ההפחתה שביצעה הנתבעת שלא כדין מהתמורה, מסירת ההמחאות מלמדת על הכוונה לשלם לתובע, כפי ששולמה התמורה הקודמת.

...

כאמור, התובע לא היה רשאי לעשות כן וטענתו בדבר ההוראה שקיבל מיצחק נדחית על ידי.

על כן, אני קובעת על דרך האומדנה שהנתבעת רשאית להפחית משווי העבודות סך של 500 ₪ בגין הפנלים.

סוף דבר הנתבעת נותרה חייבת לתובע בגין העבודות את מלוא התמורה בסך 19,305 ₪.

לטענת התובעים יש לחייב הנתבעת בסך של 20,580 ₪ שלא שולמו על ידה והן תמורת ההמחאות שנמסרו לתובעים ובוטלו ע"י הנתבעת.

לסכום זה מבוקש להוסיף סך של 2,925 ₪ בגין העידר תשלום עבור הציוד הנוסף שנרכש, הוצאות ושכר טירחת עורך דין.

הפניה המוקדמת הנה מיום 13.5.18, קרי 4 חודשים לאחר ההזמנה השניה, ובה נטען כי העלאת מחפרון על הנגרר השני גורם לרעידה "ונותנת תחושה לנהג שכל מרכב ההייבר זז בצורה שמסכנת אותו וגם את משתמשי הכביש". נטען גם, כי "צורת הגלגלים לאחר ההעמסה נראית כאילו עומדת לקרוס" ולכן התבקשו התובעים "לבוא לקחת את העגלה ולהחזיר את הכסף ולהפרד כידידים". כנספח ג' צורפו מסרונים מיום 12.1.18 ועד ליום 8.11.18 ובהם מתועדים, לטענת הנתבעת, נסיבות ביטול השיקים והאינדיקציה לנסיבות ביטול העסקה שנטען בהתנגדות כי הוסכמה.

בפרט ולאור המשך ההתכתבות בין הצדדים, העומדת בסתירה לטענה להסכמת הצדדים בדבר בטלות העיסקה, או אף להנחת הנתבעת כי העסקה בטלה- מכל האמור, משלא הוכיחה הנתבעת אי-התאמה במובנו של סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 ואף לא הוכיחה הטעייה מצד התובעים או ביטול מוסכם כנטען על ידה בבר"ל, הרי שממילא, לא הוכיחה כישלון תמורה כנגד ביצוע השיקים מושא הליך זה. למעלה מן הצורך, שעה שלא הוכחה טענת הגניבה גם לא ניתן להזקק לטענת נפקות העברת הבעלות בנגרר 11 חודשים לאחר הזמנת הנגרר השני לבקשת הנתבעת.

לכן הנתבעת תשלם לתובעים סך של 20,580 ₪ בגין השיקים שבוטלו וסך של 2,925 ₪ בגין תמורת עסקה הסקטים.

...

" מכל האמור, טענה לא מוכחת לפיה העדר ההתאמה הנטענת בין המשקלים מהווה למעשה כשלון תמורה מלא ומזכה את הנתבעת בהגנה מטעם זה נדחית, בהעדר הוכחה.

הנתבעת תשלם איפוא את יתרת התמורה בגין הנגרר השני שהוזמן על ידה ואשר סופק לה, לסכום זה תיווסף עלות הסקטים, שלא נטענה כל טענה בגינם.

לכן הנתבעת תשלם לתובעים סך של 20,580 ₪ בגין השיקים שבוטלו וסך של 2,925 ₪ בגין תמורת עסקה הסקטים.