מבוא
עניינו של פסק דין זה הנו בהכרעת מחלוקת כספית, הנסובה אודות שאלת חבותו של הנתבע לפרוע חוב נטען לתובעת בגין שכר טירחה, וזאת מכח חמישה שיקים שהוגשו לבצוע בהוצאה לפועל.
הנתבע הגיש היתנגדות לבצוע השיקים.
הנתבע טוען, כי התובעת עידכנה אותו, שהחוב בגין שכר טירחתה נכון לאותו מועד עומד על סך 14,701 ₪, וכי היא מעריכה, שהסך הכולל של שכר טירחתה עבור הטיפול המשפטי, שיבוצע על ידה בהמשך בהתאם לסיכום שבין הצדדים, יעמוד על סך של כ-60,000 ₪ נוספים כולל מע"מ. עוד טענה התובעת בפני הנתבע, כך לדברי הנתבע, כי היא צריכה, שיהיו בידיה שיקים לבטחון בלבד על הסכומים הנ"ל, כשבהמשך, לאחר מכירת הבית, תערך היתחשבנות סופית בין הצדדים לגבי מלוא הסכום לו תהיה זכאית.
...
הנתבע טוען, כי התובעת עדכנה אותו, שהחוב בגין שכר טרחתה נכון לאותו מועד עומד על סך 14,701 ₪, וכי היא מעריכה, שהסך הכולל של שכר טרחתה עבור הטיפול המשפטי, שיבוצע על ידה בהמשך בהתאם לסיכום שבין הצדדים, יעמוד על סך של כ-60,000 ₪ נוספים כולל מע"מ. עוד טענה התובעת בפני הנתבע, כך לדברי הנתבע, כי היא צריכה, שיהיו בידיה שיקים לביטחון בלבד על הסכומים הנ"ל, כשבהמשך, לאחר מכירת הבית, תיערך התחשבנות סופית בין הצדדים לגבי מלוא הסכום לו תהיה זכאית.
לעניין זה – בין השאר - ע"א 7456/11, בר נוי נ' מלחי אמנון, ניתן ביום 11/4/13, בסעיף 15 לפסה"ד.
כל האמור לעיל מביא אותי למסקנה, ולפיה לא עלה בידי הנתבע להרים את הנטל הנדרש להוכחת טענות ההגנה, אותן העלה הנתבע נגד עסקת היסוד, כמפורט לעיל.
יחד עם זאת, סבורני כי אין בכך כדי לשנות דבר.
סוף – דבר:
לאור כל האמור, התביעה מתקבלת במלואה.
