העסקה הייתה בין נתבעת 1 לעידן ח.י. כדי שהאחרונה תייצר לה חלונות אלומיניום ולא עם נתבעת 2 משעסקיה של עידן ח.י קרסו ופורקה על ידי בית המשפט, ומשלא סופקה הסחורה, נתבעת 1 נתנה הוראת ביטול לשיק עקב כשלון תמורה מלא.
יושם אל לב, כי בית המשפט נזהר במילותיו עת ציין "על פניו", "לכאורה". האם קביעה של יסוד סביר להרשעה בהליך מקדמי של בחינת ראיות לצורך הגשת כתב אישום ואף לצורך מעצר עד תום ההליכים משמעותם כי בית המשפט סבר כי הנאשם יורשע ולא יוכל לשנות את החלטתו במהלך דיון ההוכחות?
לכך יש להוסיף, כי לו זו גישתה של הנתבעת, כי אז מדוע רק בסיכומיה העלתה פרק שלם ביחס לחוקיות עסקת הנכיון – דבר שלא העלתה בתצהירה, ובכתב הגנתה העלתה רק טענת אי חוקיות ביחס למועד הגשת התביעה ולא למועד עסקת הנכיון, וזאת גם בהסתמך על כתב התביעה של התובעת שהוגש מאוחר יותר להחלטתי?
השיק שועבד לבנק לאומי ומשכך, לא ניתן היה להסב אותו מלכתחילה
איני נכנסת לשאלה בדבר משמעות שיעבוד שוטף בו מעניק הבנק אשראי ומשכך עסקינן בתמורה ואין צורך להראות תמורה ספציפית על מנת שבנק יהא אוחז כשורה (או לידון בשאלה אימתי השיעבוד התגבש) לבין מקרה בו השיקים נמסרים למשמרת ומשכך יכול וניתן לבצע עיסקאות עם השיק – משהבנק אינו צד להליך ואין חולק כי אף לא תבע בגין שיקים אלו, בשים לב לכך שהנתבעת 1 טוענת שמסרה את השיק לעידן תעשיות אלומיניום ח.י וזו פשטה את הרגל, או אז הבנק היה ניכנס לתמונה ותובע את הנתבעת 1 בהתמודדותו מול התובעת.
היא לא העלתה זאת כלל וכלל בתצהיר היתנגדותה ויש בכך משום הרחבת חזית גם בכתב ההגנה (אם כי רק ציינה שחל איסור על התובעת לעסוק בניכיון שיקים ולא המשמעות של הדבר ביחס לאחיזתה כשורה בשיק מבחינה שטרית, אולם התובעת לא היתנגדה לכך ואלו נסמכים על החומר שהציגה התובעת בכתב תביעתה כך שזו הייתה ההזדמנות הראשונה לבחון זאת, אם כי היה ראוי לבקש תיקון כתב הגנה).
...
אבהיר כבר עתה, כי איני מקבלת את טענת הנתבעת כי בית המשפט כבר דן ופסק שהתובעת אינה אוחזת כשורה.
אולם, בית המשפט החליט בבקשת רשות להתגונן בשלב מקדמי ביותר לאחר חקירה קצרה של נציג המבקשת ולא שמע את נציג התובעת כמו גם, מדובר בתיק שנפתח בהוצאה לפועל לביצוע שטר ולא היה כלל את גרסת התובעת ומשכך הטענה כי החלטתי ניתנה לאחר הגשת ראיות ותצהירים איננה נכונה.
העולה מהמקובץ, כי הנתבעת 1 לא הוכיחה כשלון תמורה מלא כטענתה בהנחה ומדובר בעידן תעשיות ח.י ולא בעידן תעשיות בע"מ, וכל שכן עת עידן תעשיות בע"מ כן הייתה פעילה אותה עת.
וכפי שקבע כב' השופט גולדברג בעניין מרכז פרץ לרשתות גם מקום בו קיבל את טענת המערערת כי המשיב לא היה אוחז כשורה אלא אוחז בעד ערך:
"אלא שכאן חוזרים אנו לדברים בהם פתחנו, דהיינו, כי המערערת לא נתנה כל פירוט הנוגע להגנתה בדבר כישלון התמורה, שהיא הטענה האחת והיחידה שנותרה לה לכך כי זכות הקניין בשיקים פגומה. ומטעם זה, שלא פירטה את מסכת העובדות השלמה והמפורטת הנוגעת לכישלון התמורה, דין הערעור להידחות. לפיכך הייתי דוחה את הערעור".
על כן, בנסיבות אלו, בהן התובעת אינה אוחזת כשורה בשל החשש בדבר אי חוקיות העסקה מכוחה הושג השטר עת הנטל עבר אליה להוכיח את כשרותה של עסקת הנכיון והיא לא עמדה בנטל זה ולכן התוצאה המתבקשת היא שהיא לא אוחזת כשורה – אולם אין בדבר לשלול את זכויותיה העודפות בדבר אוחזת בשטר בעד ערך (שהנתבעת 1 לא חלקה על כך) – ועל כן בבחינת היותה אוחזת בעד ערך אל מול טענת ההגנה של המושך, הרי שזכותה עדיפה משעולה ספק ביחס לקיומו של כשלון תמורה מלא ועל כן, על אף היות התובעת אוחזת בעד ערך, ונוכח אי הוכחת כשלון התמורה מצד הנתבעת 1, יש לקבל את התביעה.
