התנגדות לביצוע שיק בגין חוב קודם של בעלים קודמים

בפניי היתנגדות לבצוע שיק על סך של 5,365 ₪, שנמשך ע"י המבקשת לפקודת המשיבה וחולל באי פירעון מחמת אי התאמה בין הסכום במילים לבין הסכום בספרות.

ב"כ המבקשת השיבה בקצרה, כי החשבוניות שהוצגו לחן בחקירתו הן קודמות לעיסקת העגלות, וכי התשלומים שכבר שולמו מתייחסים לחוב בגין אותן חשבוניות קודמות.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט בת"ט (שלום רח') 25038-02-17 סמי סלמן נ' מרדכי מרקו ביטון [03.12.2017]: "במהלך השנים, לאחר חקיקת חוקי היסוד, המגמה בפסיקה כיום היא להקל בבחינת קיומם של טעמים מיוחדים, כדי לאפשר לצדדים ללבן את המחלוקת ביניהם, לגופו של ענין, בבית המשפט ולהמנע ככל האפשר ממתן הכרעה בהחלטות או בפסקי דין על יסוד מחדלים דיוניים אלו ואחרים של מי מבעלי הדין. מגמה זו בפסיקה שמה לנגד עיניה את העקרון הנעלה של זכות הגישה לערכאות שהפכה עם השנים לזכות חוקתית." במקרה דנא, ובשים לב להלכה הפסוקה דלעיל, סבורתני כי טענות ההגנה של המבקשת עולות כדי "טעם מיוחד" למתן ארכה, כנדרש על פי הוראות סעיף 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א).

...

גם אם נראה את טענת המבקשת לפגם בארגזי העגלות כטענה לפגם במימכר או באי התאמה של המימכר למוסכם, קרי, טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אזי סבורתני, כי לאור מגמה זו בפסיקה, המקובלת עליי בכל הכבוד, יש לקבוע גם כאן, כי טענה זו יפה כטענת הגנה גם בתביעה שטרית, בהיות הצדדים צדדים קרובים לשטר, ולאור הקביעה כי "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה" (עניין צמח נ' שלשבסקי לעיל); לחלופין ניתן לראות בטענתה משום טענת קיזוז, אשר לגביה נפסק במפורש כי ניתן להעלותה גם בתביעה שטרית בין צדדים קרובים (עניין Norland הנ"ל).

סוף דבר: ההתנגדות מתקבלת.

התובעת תשלם את הפרשי האגרה הנובעים מהעברת התיק לבית המשפט, ככל שקיימים.

היתנגדות לבצוע שטר על סך 17,000 ש"ח. השיק מושא תיק זה, 17,000 ש"ח סכומו, נמשך מחשבונה של המבקשת (בוארון ובניו שירותים לוגיסטיים בע"מ) לפקודתה של חברת ויקטורי מ. שיווק בע"מ (להלן:"ויקטורי").

סחרותו של השיק לא הוגבלה ועל השיק הוספה חתימתו של מנהל המבקשת ובעל השליטה בה, מר שלומי בוארון (להלן: "מר בוארון"), כערב בערבות בון אוול.

משנשאל מר בוארון בחקירתו מדוע לא צרפה המבקשת להתנגדותה את השיקים שנתנה לטענתה ליקטורי כנגד השיק מושא תיק זה, טען: "מה זאת אומרת? היא לא נתנה לי המחאה כנגד. הוא לקוח שלי שנים השם שלו ויטלי, הוא עובד איתי שנים, הוא עבד יש לי עבודה שוטפת איתו, הוא נתן לי שיקים על חשבון עבודה, לפני שהשיקים הגיעו למועד פרעון הוא בא אליי והתחנן אליי שהשיקים לא ייפרעו אם לא אעזור לו ואתן לו שיקים כנגד ואחרי זה אני ואתה ניסתדר. הוא ביקש את השיקים ואמר לי שאם לא תיתן לי שיקים כנגד ואם השיקים לא ייפרעו אז גם אני וגם אתה ניפגע". הטענה כי מסרה שיקים לצורך הלוואה שנועדה לפרוע חוב קודם לא אוזכרה כלל בהתנגדות (בה נטען כי עסקינן בעיסקה בה החליפו הצדדים ביניהם שיקים ("גילגול שיקים") מבלי לציין קיומו של חוב קודם.

...

על אף האמור, לא מצאתי לקבוע (בשלב זה) כי עסקינן ב"הגנת בדים" ולנעול בפני המבקשת את דלתו של בית המשפט, הגם שיש שיקולים לקבוע כן. עם זאת, אני סבור שלאור האמור למבקשת "כמעט אין הגנה" (ראו רע"א 2075/05 שחר יוסף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (5.6.05)) ועל כן מצאתי להתנות את מתן הרשות להגן בהפקדת מלוא סכום השיק (17,000 ש"ח) בקופת בית המשפט.

סוף דבר לאור האמור ניתנת בזה הרשות להתגונן, בטענות המפורטות בהתנגדות שהגישה המבקשת בלבד ובתנאי שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט עד ליום 26.7.20 סך של 17,000 ש"ח, או ערבות בנקאית אוטונומית על סכום זה. בהעדר הפקדה של הסך האמור במועד, ההתנגדות תידחה ללא צורך במתן החלטה נוספת ותיק ההוצל"פ ישופעל.

כן נקבע כי החברה תחתום על שטר על סך של 100,000 ₪, חלף שטר החוב הקודם שהופקד בידי המשיבה, ומנהלי החברה יהיו ערבים לשטר החוב, חלף הבעלים הקודמים של החברה.

עוד נאמר במכתב כי קיים חוב משמעותי של מאות אלפי שקלים עקב חילול שיקים שנמסרו בגין דמי שכירות, אשר המשיבה התריעה עליו בפגישה שנערכה ביום 25.3.18, וכן במסמך העקרונות שנחתם ביום 28.3.18 (נספח 5 להתנגדות).

לפיכך לא חלה על המשיבה כל חובה לשלוח למבקש הודעה מוקדמת בגין החוב.

המשיבה טענה כי עומדת לה הזכות להגיש שטר חוב זה לבצוע, שעה שבפועל החוב עולה על סכומו של השטר, כעולה מהשיקים שניתנו בגין דמי שכירות שסכומם עומד על 241,605 ₪, אשר לא כובדו החל מחודש יוני 2017.

...

סוף דבר לאור האמור, ניתנת הרשות להתגונן, למעט בשתי הטענות שפורטו לעיל.

התובעת הגישה כנגד הנתבע בלישכת ההוצאה לפועל בקשה לבצוע שטר חוב על סך 20,000 ₪ כאשר התובעת תבעה סך של 9,830 ₪ מסכום זה. הנתבע התגונן והכחיש החוב הנטען בהתנגדות לבצוע שטר שהגיש למעט סך של 2,475.42 ₪ ולפיכך, ניתנה רשות להיתגונן בגין יתרת החוב בסך 7,355 ₪.

הנתבע התגונן וטען עוד בתצהיר התומך בהתנגדות שהגיש, כי שילם לתובעת סך של 11,623 ₪ בשלושה שקים שמועד פרעונם נדחה ובכך פרע את חלקו הארי של החוב בגין רכישת הגז על ידו.

לפיכך השקים שמסר הנתבע באו לסגור את החוב קודם של בעל הדוכן הקודם בסך 2,179.62 ₪ והיתרה היא חובו של הנתבע החל מינואר עד וכולל פברואר 2018 והכל בסך 11,623 ₪.

...

בעקבות השיחה – סוכם כי הנתבע ישלם את חובו של מר דהן.

סוף דבר הוא כי גרסת הנתבע מתקבלת והתביעה לתשלום בגין יתרת החוב נדחית אף היא.

מאחר וחלקה הארי של התביעה נדחה וחלקה האחר שולם כבר בתחילת ההליך, הנני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 4,000 ₪.

לכתב התביעה צורפו הסכמי ההיתקשרות; התכתבויות בין הצדדים; צלומי ההמחאות שלא כובדו; ותמונות של המושכר.

השוכרים נשאו בעלויות החיבור לחשמל בסך כל 80 ש"ח וכן נדרשו לשלם סך של 30-40 ש"ח בשל חוב קודם; התקינו מקלחת בעלות כוללת של 450 ש"ח; והתקינו דלת חלופית בעלות של 200 ש"ח. נוסף על כך נדרשו השוכרים לרכוש כיריים חשמליים בעלות של 250 ש"ח מאחר והתובע סירב לשלם לחברת הגז על חיבור.

התובע העיד, כי הבהיר לשוכרים שהם מחויבים עד תום תקופת השכירות המוארכת אבל ככל וימצאו שוכר אחר שיהיה מקובל עליו לא תהיה לו היתנגדות לפינוי מוקדם של הדירה; אולם לא נמצא שוכר חלופי (עמ' 1, ש' 19-12).

אם כן, לאור תקופת השכירות המוארכת המוסכמת; מאחר ופינוי הדירה לפני תום תקופת ההסכם היתה מותנית במציאת שוכרים חלופיים; היות ולא נימצאו שוכרים חלופיים ועבודות התיקונים בוצעו עד לסוף חודש ינואר 2020, אני קובעת, כי התובע זכאי לתשלום דמי השכירות עד לתום תקופת ההסכם בסך כולל של 5,600 ש"ח. טענת התובע לזכותו לפצוי בסך של 450 ש"ח בגין חוב דמי וועד הבית שלא שולם על ידי השוכרים.

...

על כן טענות אלה נדחות.

לבסוף, אני דוחה את טענות הנתבעים/ התובעים שכנגד לפיצוי בגין התקלה במזגן שכן מההתכתבות עולה נכונות של התובע לפעול לתיקונו בסמוך לאחר שהתבצעה פניה לגבי ענין זה. על כן אני דוחה את טענות התובעים בהקשר זה. סוף דבר: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את הראיות שהוצגו לתמיכה בטענות ואת עדויות הצדדים, ובהתאם לניתוח הדברים כאמור, אני קובעת, כדלקמן: אני מקבלת את התביעה באופן חלקי ומחייבת את הנתבעים/תובעים שכנגד, יחד לחוד, לשלם לתובע סך כולל של 6,050 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

אני דוחה את התביעה שכנגד .