התנגדות לביצוע שטר: שיק כבטוחה להקמת חברה

עוד טען כי לא ניתן לקבל את טענת החברה כי השיק שנימסר נועד לכסוי חוב קיים בחשבונות של עאטף שכן אין הגיון בכך שהחברה תסכים להחליף שיק קיים בסכום גבוה יותר של 262,000 ש"ח בשיק נשוא התביעה שהנו בסכום נמוך יותר של 237,700 ש"ח. אציין כי טענת ההגנה העיקרית שנטלה חלק נכבד במהלך ניהול ההליך, החל משלב ההיתנגדות לבקשה לבצוע שטר ושלב הגשת תצהיר עדות ראשית הנה כי השיק נשוא התביעה הוא שיק בטחון אשר ניתן כנגד ביצוע שתי עיסקאות אשר הלכה למעשה נמחקו ממערכת המסחר על ידי החברה .בשל כך לא היתקיים התנאי המקנה לחברה את הזכות להפרע מהשיק.

לאמור כי השיק נימסר לבטחון על פי התנאי הנטען וכי בפועל לא היתקיים התנאי המקים לחברה זכות להפרע מהשיק.

אעיר כי בשל העובדה שלקוחות החברה סוחרים באמצעות מינוף (עאטף השיב בתצהיר מענה לשאלון כי הוא סחר ברמות מינוף של 1:500 עד 1:1000), הרי שדי בהפקדת סכום מינימלי כדי לבצע עיסקאות בהקף של מיליוני דולר ארה"ב. דפנה העידה כי כאשר הקף הבטוחות בחשבון הלקוח למול העיסקאות הפתוחות, מתקרב לשיערוך אפס, אזי נעשית פניה ללקוח על מנת שיגדיל את שווי הבטוחות בחשבונו או לחילופין תאלץ החברה להפקיד את השיק שנימצא ברשותה (תמליל שיחתה של דפנה עם עאטף שהתקיימה בנסיבות דומות ביום 6/6/10 צורפה כנספח ג'1 לתצהירו של רפי כהן).

...

גם לא שוכנעתי כי שתי העסקאות שבמחלוקת בוצעו על ידי הנתבע ונמחקו.

למעשה מסקנתי הפועה- שוכנעתי כי השיק ניתן לפירעון חובו של עאטף בחשבונו אצל התובעת ולמקרה ולא יצליח לסלקו בפרק הזמן למן מסירת השיק ועד זמן פרעונו ממקורות אחרים לרבות מעסקאות שתכננן לבצע בחשבון על שם בנו.

התוצאה היא שמקבלת את התביעה במלואה.

במסגרת בנייה של מיתחם מגורים חדש בשכונת רחובות הצעירה, היה על הערייה לבצע עבודות פיתוח בשטח צבורי פתוח (שצ"פ) ברחוב חזון איש בעיר רחובות, לרבות הקמת גן משחקים.

האם הייתה לנתבעת זכות לבטל את ההסכם? הגם שלא נחתם הסכם מסודר בין התובעת לנתבעת, ברור כי היתחייבותה של התובעת היא לספק מתקנים תקינים ולבצע עבודת התקנה ראויה ובטוחה.

אין די בהשתהות של הנפגע מלממש את זכותו לבטל את החוזה או בדיבורים כלליים על הבעיות בבצוע החוזה (ראו, ע"א 464/81 מפעלי ברוך שמיר חברה לבנין ולהשקעות בע"מ נ' הוך, פ"ד לז(3) 393 (1983); ע"א 283/81 ג'קוב קומפני (ישראל) בע"מ נ' החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ, פ"ד לז(3) 658 (1983); דויטש, עמ' 253-251; גבריאלה שלו ויהודה אדר דיני חוזים – התרופות 610-608 (2009) ("שלו ואדר")).

סוף דבר ההיתנגדות לבצוע שטר נדחית, ותיק ההוצאה לפועל ישופעל, בכפוף לשינויים הבאים: הריבית בה תחויב הנתבעת תהיה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, החל ממועד הגשת השיק לבצוע, ושכר טירחת עורך דין יהיה רק שכר הטירחה שנפסק בפסק דין זה. הנתבעת תישא בשכר טירחת עורך דין לזכות התובעת בסך 35,000 ש"ח. הצד השלישי ישפה את הנתבעת עבור כל הסכומים שתשלם לתובעת בהתאם לפסק דין זה (לרבות הוצאות), וכן ישלם לנתבעת את אגרת הודעת הצד השלישי כפי ששולמה ושכר טירחת עורך דין בסך 12,000 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

...

בענייננו, אני סבור כי נטל זה לא כולל ציפייה מהתובעת כי תפרק את המתקנים אותם התקינה ותפעל למכירתם לצד שלישי, שעה שמדובר במתקנים שנוצרו לפי הזמנה (tailor made), אשר אין זה ברור אם יש להם כלל שוק כמתקנים משומשים (היינו, כאלו שכבר הותקנו ונעקרו).

עם זאת, לאור האמור אני סבור כי רצוי היה שהתובעת תגיש תביעה, תחת הגשת השטר לביצוע.

סוף דבר ההתנגדות לביצוע שטר נדחית, ותיק ההוצאה לפועל ישופעל, בכפוף לשינויים הבאים: הריבית בה תחויב הנתבעת תהיה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, החל ממועד הגשת השיק לביצוע, ושכר טרחת עורך דין יהיה רק שכר הטרחה שנפסק בפסק דין זה. הנתבעת תישא בשכר טרחת עורך דין לזכות התובעת בסך 35,000 ש"ח. הצד השלישי ישפה את הנתבעת עבור כל הסכומים שתשלם לתובעת בהתאם לפסק דין זה (לרבות הוצאות), וכן ישלם לנתבעת את אגרת הודעת הצד השלישי כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך 12,000 ש"ח. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום.

בנוסף טוענת התובעת לחוב בסך של 90,000 ₪ שחברת נופש קזזה שלא כדין ולכך שאבישר וחברת נופש נימנעו מהעמדת הבטוחות שהתחייבו בהסכם.

היא נסמכת בעיניין זה על הפרוטוקולים של דיוני היתנגדות לבצוע שטרות של שני השיקים הראשונים שחזרו ולעוד תעוד הקשור בכך.

הנתונים השגויים שהוצגו הנם - מצג לפיו המשיבה 1 הנה חברת שהוקמה לאחרונה , מצג לפיו אבישר ובתיה כץ בעלת המניות במשיבה 2 בני זוג, מצג לפיו חברות אחרות בבעלות אבישר חידלות פירעון והוצאת דבריו של אבישר מהקשרם באשר לדיון שהתקיים בהתנגדות לבצוע שטר.

...

אופן הפעילות העסקית שבגינו הגעתי למסקנה לפיה קיימת עילת תביעה לכאורית של הרמת מסך גם בה טמונה מסקנתי בדבר ניסיון להבריח נכסים.

לאחר כל אלה סבורני שעדיין מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת אך כפי שציינתי לעיל הבחינה נעשית על רקע המכלול שהינו גם יתר הנכסים שנתפסו במסגרת העיקולים שהוטלו גם בהליכים מקבילים ואחרים שבין הצדדים.

לאור כל האמור אני מוצאת לנכון להותיר את החלטתי בדבר העיקול הזמני על כנו, תוך צימצומו לסך של 666,712 ₪.

לטענת הנתבע בהתנגדות לבצוע שטר שהגיש, מסר הנתבע את השיק לידי התובע כבטוחה במסגרת הליכים עיסקיים להקמת חברה שאמורה הייתה להפעיל בית קפה בירושלים.

...

אני קובע, אפוא, כי הנתבע הוכיח כי מדובר בשיק שניתן על תנאי במסירה.

אלא שלנוכח האמור לעיל, התובע לא היה רשאי לנהוג כך. הפועל היוצא הוא שהתביעה נדחית במלואה.

אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 01-03648-53-6 ועל ביטול כל הליכי ההוצאה שננקטו במסגרתו.

בהקשר זה משיב הבנק לאמור בתצהיר שצורף להתנגדות לבצוע שטר (להלן: תצהיר ההיתנגדות), כי הבנק לא היה חלק מהעסקה שבוצעה בין הנתבע לבין בני הזוג בן שושן, לא תואמה עימו כל פגישה בעיניינה, השיקים לא נימסרו בנוכחות מי מטעם הבנק, מעולם לא נתקבלה אצל הבנק הודעה על ביטול העסקה או על מעשה תרמית וכן לא נתקבלה דרישה להשבת השיק.

השיקים שועבדו לטובת הבנק אשר השתמש בהם כבטוחה, והוא מחזיק בהם כנושה מובטח על פי סעיף 26 ג' לפקודה ובעל זכות עכבון כנגדם.

בין הנתבע לבין בני הזוג בן שושן התגבש הסכם לפיו הוא יקבל 50% מהזכויות בחברת הדר סנטר, וביחד עם הבעלים תוקם חברה חדשה בשם: "הדר יוקרה  לבית, למשרד ולגינה בע"מ". על אף שהחתימה על ההסכם התעכבה, הסכים הנתבע להתחיל בפעילות המשותפת עם הדר סנטר על סמך הבנות בעל פה. הפעילות המשותפת, כך לטענתו, היתמקדה בשני תנאים עקריים אשר הצדדים נטלו על עצמם: בשלב ראשון התחייב הנתבע לרכוש מחברת הדר סנטר ריהוט אבזרי מקלחת בשווי כולל של 162,300 ₪, כמפורט בחשבונית שצורפה לתצהיר התומך בהתנגדותו לבצוע השטר.

...

במצב דברים זה, הרי שלא מצאתי שיש בעובדה שחשבונם של בני הזוג בן שושן, אליו הופקד השיק, היה בחריגה, כדי לחייב מסקנה אצל הבנק כי הנפרעת הייתה במצב כלכלי קשה אשר ימנע ממנה לקיים את התחייבויותיה כלפי צדדים שלישיים.

משהגעתי למסקנה כי התובע נתן תמורה בעד השיק והיה תם לב בעת סיחורו אליו, הרי שהינו בעל מעמד של אוחז כשורה בהתאם להוראות סעיף 28 לפקודה.

ראה בעניין זה גם הוראת סע' 26 ג' לפקודה ולפיה "אוחז שיש לו עכבון על השטר מכוח חוזה או מכלל דין, רואים אותו כאוחז בעד ערך כדי הסכום שיש לו עכבון כנגדו". על יסוד האמור ממילא שוב אין משמעות למצב החשבון ביום חילול השיק ולעובדה כי החשבון חויב בסכום הנקוב בו. לסיכום, על יסוד כל האמור לעיל התביעה נדחית.