דין הבקשה להדחות, והטעם הוא, שהגם שניתן – על פי הפסיקה הנוהגת היום – להעלות טענת קזוז בלתי קצוב נגד תביעה שטרית המתנהלת בין צדדים קרובים לעיסקת היסוד, הרי שהמבקשת לא השכילה להעלות טענת קזוז ראויה, וטענותיה אינן מגיעות ליותר מאשר טענת כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אשר היא, בנגוד לחברתה טענת הקזוז, טרם הוכרה בפסיקה.
לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תדון היתנגדות לבצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להיתגונן.
לשון אחרת, כדי שההיתנגדות תספיק לשם מתן רשות להיתגונן בטענת קזוז, עליה לא רק לפרט את הנזקים שגרמה המשיבה, או הליקויים שנפלו בעבודתה, אלא גם לבסס את תשתית הנתונים ההופכת נזקים או ליקויים אלה לשקולים – גם בלא קציבה – לסכום שמבוקש לקזז.
...
דין הבקשה להידחות, והטעם הוא, שהגם שניתן – על פי הפסיקה הנוהגת היום – להעלות טענת קיזוז בלתי קצוב נגד תביעה שטרית המתנהלת בין צדדים קרובים לעסקת היסוד, הרי שהמבקשת לא השכילה להעלות טענת קיזוז ראויה, וטענותיה אינן מגיעות ליותר מאשר טענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אשר היא, בניגוד לחברתה טענת הקיזוז, טרם הוכרה בפסיקה.
קיצורו של דבר, שטענות המבקשת אינן מובילות למסקנה אחרת מאשר כי בתמורה שניתנה לה נפלו פגמים, שאין חולק שאינם ניתנים לקציבה, ועל כן טענתה אינה יותר מאשר לכשלון תמורה חלקי בלתי קצוב.
התוצאה היא, שאת השיק צריכה המבקשת לשלם – וזכותה לתבוע את המשיבה על נזקיה, ככל שהיא סבורה שנגרמו לה כאלה (וללא קשר לסכום השיק).
ההתנגדות נדחית בזה, אפוא.