התנגדות לביצוע שטרות - בחינת האפשרות להיעתר להתנגדות

ביום 21.1.2020 הגיש המבקש את בקשתו, כי בית-משפט קמא יורה על ביטול כל הליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו כנגדו, בשים לב לכך שבהחלטתה מיום 19.1.2020 קבעה כב' הרשמת הבכירה ע. דינרמן, שלא ניתן לקבוע בודאות שהאזהרה נימסרה למבקש ולכן נעתרה לבקשה להארכת מועד, וכן קיבלה את ההיתנגדות ואיפשרה למבקש להיתגונן (בטענת הזיוף) ללא תנאים.

לעצם העניין מציין בית-משפט קמא, שההליכים בתיק ההוצאה לפועל עוכבו, ואולם ביטולו של הליך כזה או אחר מצריך בחינה קונקרטית, ולא בחינה כללית מן הסוג המבוקש על ידי המבקש בבקשתו זו. הפסיקה אליה הפנה המבקש, כך צוין, אינה רלוואנטית למצב הדברים.

לפיכך טוען המבקש, שלא היה באפשרותו של ב"כ המשיבה לסתור את נכונות תצהירו של המבקש בדבר אי-ביצוע מסירת האזהרה.

לעצם העניין, מקובלת עליי טענת המשיבה, כפי שהועלתה בפני בית-משפט קמא, ולפיה מקום בו ניתנת הרשות להיתגונן מפני בקשה לבצוע שטר, הופכים העיקולים שהספיק הזוכה להטיל במסגרת לישכת ההוצאה לפועל, לעיקולים זמניים, ונוכח עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עקב הגשת ההיתנגדות, אין לממש עיקולים אלה עד שיסתיים בירור ההליך בבית המשפט.

...

יובהר, שבבוא העת, ובהתאם לתוצאות הדיון בערעור הנ"ל, יוכל המבקש, במידת הצורך, לכלכל את מהלכיו מחדש, ולהגיש כל בקשה שתהא רלוונטית, לנוכח התוצאה שבערעור הנ"ל. יודגש, שבפניי, בבקשת רשות ערעור זו, עומדת לדיון נכון לעת הזו, אך ורק החלטת בית-משפט קמא מיום 11.2.20, אשר באופן ברור מאוד לא חסמה את הדרך בפני המבקש בנוגע לבקשתו לביטול הליכי ההוצאה לפועל, שהרי צוין בהחלטה זו, במפורש, שאין בית-משפט קמא יכול להיעתר לבקשה כפי שנוסחה והוגשה, וככל שיעתור המבקש לביטול הליך ספציפי, ויפרט את הנסיבות המצדיקות את ביטולו של אותו הליך, יהא בית-משפט קמא נכון לשוב ולבחון את הבקשה.

לעצם העניין, מקובלת עליי טענת המשיבה, כפי שהועלתה בפני בית-משפט קמא, ולפיה מקום בו ניתנת הרשות להתגונן מפני בקשה לביצוע שטר, הופכים העיקולים שהספיק הזוכה להטיל במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, לעיקולים זמניים, ונוכח עיכוב הליכי ההוצאה לפועל עקב הגשת ההתנגדות, אין לממש עיקולים אלה עד שיסתיים בירור ההליך בבית המשפט.

לא שוכנעתי אפוא כי נפלה שגגה בהחלטת בית-משפט קמא מיום 11.2.2020, ולפיכך אני דוחה את בקשת רשות הערעור.

הנטייה בפסיקת בית המשפט היא ככלל לתת רשות להיתגונן, כל אימת שטענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינה בדרך של בירור התובענה לגופה (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (9.12.200); ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו (3) 518 (1982)).

לצד זאת, הודגש כי אין באמור כדי להסתפק בטענות כלליות, ועל המבקש לפרט בתצהירו את העובדות המבססות את התשתית עליה נשענת הגנתו האפשרית (רע"א 8123/18 נעמי זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (11.12.18)).

ולמקרה שלנו - לאחר עיון ושקילה, אני נעתרת להתנגדות באופן חלקי בלבד, באופן בו ההיתנגדות תנתן רק בגין הטענה הרביעית, ולפיה נקיטת הליכי הוצאה לפועל במקרה שמדובר בשני פיגורים, לכל היותר, כאשר המבקשים עמדו בחובותיהם על פני משך ההיתקשרות החוזית בין השנים 2015-2019, ולאחר שמילאו אחר חובתם בדבר ביצוע מרבית התשלומים על פי הסכמי ההלוואה, מהוה בנסיבות העניין הפעלת זכות דיונית שלא בתום לב, זאת בהיתחשב בהתנהלות הצדדים בעבר ולפיה עת חזרו תשלומים, הגיעו הצדדים להסכמות, חרף הפגור.

בהתייחס לטענה הראשונה - חוסר תום לב בהגדלת סכום החוב, ללא הצדקה בגין אגרות ושכ"ט; הטענה שנייה אי ביצוע הקטנות של החוב; הטענה השלישית -הפסקת משא ומתן שהתנהל בין הצדדים, ללא הצדקה וסרוב המשיבה להצעה המביאה לסילוק החוב ע"י צד שלישי; והטענה השישית -השיטריות אינם שלמים והושלמו שלא כדין), אין בידי לקבל את ההיתנגדות בגינן טענות אלו, משהן אינן עומדות ברמת הפרוט המינימאלית הדרושה בהתנגדות לבצוע שטר.

...

בהתייחס לטענה הראשונה - חוסר תום לב בהגדלת סכום החוב, ללא הצדקה בגין אגרות ושכ"ט; הטענה שנייה אי ביצוע הקטנות של החוב; הטענה השלישית -הפסקת משא ומתן שהתנהל בין הצדדים, ללא הצדקה וסירוב המשיבה להצעה המביאה לסילוק החוב ע"י צד שלישי; והטענה השישית -השטרות אינם שלמים והושלמו שלא כדין), אין בידי לקבל את ההתנגדות בגינן טענות אלו, משהן אינן עומדות ברמת הפירוט המינימלית הדרושה בהתנגדות לביצוע שטר.

סוף דבר - אני נעתרת להתנגדות באופן חלקי בלבד, כמפורט למעלה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, נוכח טיבן של הטענות ועוצמת ההגנה, אני מוצאת לנכון להתנות את ההתנגדות ולחייב את המבקשים בהפקדת כספים בקופת בית המשפט בשיעור מלוא החוב בתיק ההוצאה לפועל, וזאת עד ליום 21.3.21.

כידוע, בשלב ההיתנגדות לבצוע שטר, שכמוה כבקשת רשות להיתגונן, די בכך שהנתבע יצביע על הגנה אפשרית כדי שתנתן רשות להיתגונן מפני התביעה, מבלי שבית המשפט נידרש לבחינה של שאלות מהימנות, או להערכת טיב הראיות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי יש להעתר לבקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר ולקבל את ההיתנגדות שהגיש המבקש, ואולם יש מקום לפסוק הוצאות לחובת המבקש ביחס לאיחור בהגשת הבקשה.

...

חככתי בדעתי האם בנסיבות אלו, בהן הצהרתו של המשיב מוטלת בספק לנוכח עדותו, אין מנוס מדחיית הבקשה להארכת מועד.

לפיכך אני סבורה כי בנסיבות העניין יש מקום לקבל את ההתנגדות ולאפשר למבקש להתגונן מפני התביעה, ובלבד שיעמוד בתשלום ההוצאות שייפסקו כתנאי לקבלת הארכה המבוקשת.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ולקבל את ההתנגדות שהגיש המבקש, ואולם יש מקום לפסוק הוצאות לחובת המבקש ביחס לאיחור בהגשת הבקשה.

המשיבה הגישה היתנגדות לבצוע שטר בה טענה לזיוף, הן לעניין החתימות על גבי השטר והן ביחס לשטר עצמו.

השיקולים המנחים את בית המשפט בעת בחינת בקשה לתיקון כתב טענות – בעידן הישן ובעידן החדש כפי שציינתי בהחלטה דומה שניתנה על ידי בת.א. 66343-02-19 טויטו נ' צברי (פורסם בנבו, 22.10.21) (להלן - ההחלטה בעיניין טויטו) הרי שעפ"י הפסיקה ותקנות סדר הדין האזרחי – התשמ"ד – 1984 (להלן - התקנות הישנות) בית המשפט היה מצוה לנקוט גישה ליברלית ומרחיבה בכל הנוגע לעתירת בעלי דין לתיקון כתבי טענות על מנת להעמיד את המחלוקת האמיתית והמלאה להכרעה ולייעל את ההליך השפוטי.

כב' השופט עמית היתייחס להבדלים ולשינויים אלה בע"א 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 4.4.21) וקבע כי : "לאורך השנים השתרשה בפסיקה גישה ליברלית בנוגע לפרשנות תקנה 92, ונטייתם של בתי המשפט הייתה להעתר ברוחב לב לבקשת בעל דין לתקן את כתב טענותיו (ראו, מבין רבים, רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998)). עם זאת, הנטייה להעתר לבקשות תיקון אינה אוטומאטית, ומדובר בהחלטה שהיא פרי של איזונים בין שורה של שיקולים, ובכללם; האנטרס של מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית אל מול אינטרס המשיב שיריעת הדיון לא תורחב שלא לצורך; השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה; שהוי אפשרי מצדו של מבקש התיקון בהגשת הבקשה; אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שפוטי יקר שלא לצורך; והאפשרות כי העתרות לבקשה תכביד על ההליך ותוביל לסרבולו והארכתו (רע"א 3162/14 גזוזטהייט נ' איזנברג, [פורסם בנבו] פסקה 5 והאסמכתאות שם (12.10.2014) (להלן: עניין גזונטהייט) רע"א 7615/13 מובילי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל – מנהל מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 4 והאסמכתאות שם (30.1.14) (להלן: עניין מובילי עטיה)). מובן כי שיקולים אלה משמשים יחדיו בערבוביה 'ואף לא אחד [...] אינו מוחלט ואינו קונקלוסיבי (שלמה לוין תורת הפרוצידורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד 139 (מהדורה שנייה, 2008)).

כל טענות הצדדים לגופו של עניין ייבחנו במסגרת ההליך העקרי על פי כתבי הטענות הקיימים והעילה השטרית כפי שהוצגה על ידי המבקשת במועד פתיחת ההליך, ללא אפשרות להרחבה או שינוי חזית.

...

יישום השיקולים שהותוו לעיל בראי השינוי המשמעותי והמהותי המבוקש בבקשה נשוא החלטה זו, השיהוי הרב בהגשת הבקשה והשלב בו מצוי ההליך מובילים למסקנה כי דין הבקשה:דחייה.

השיהוי בהגשת הבקשה שלא הונח לו שום הסבר: גם מועד פתיחת ההליך והשלב אליו הגיע מובילים למסקנה דומה.

סוף דבר הבקשה לתיקון כתב התביעה - נדחית.

בהתאם לסעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, "לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההיתנגדות כבקשת רשות להיתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין". הלכה היא, כי לצורך בחינת האפשרות להעתר להתנגדות לבצוע שטר, הרי שבדומה לבקשת רשות להגן מפני תביעה בסדר דין מקוצר (על פי התקנות הישנות), די לנתבע להראות הגנה אפשרית מפני התביעה, ולו בדוחק, בלא לבחון כיצד יוכיח את טענותיו או מהו טיב ראיותיו.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ולא ללא התלבטות, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה וליתן רשות להתגונן, אולם זאת בכפוף להפקדת ערובה כמפורט להלן.

באותו עניין, הגיעה כב' השופטת אסיף למסקנה שטענות הנתבע הן בבחינת "הגנת בדים", ודחתה את ההתנגדות.

לסיכום, בנסיבות העניין סבורני כאמור שיש להכפיף את הרשות להתגונן בהפקדה, ולטעמי על זו להיות משמעותית יחסית בשים לב לטענות ההגנה של הנתבע.