התנגדות לביצוע שטרות עקב ניכיון שיקים דחויים

לטענת התובע, בשלב מסוים הוא החזיק שיקים דחויים של החברה בסכום של 700,000 ₪ והם חוללו.

הערבים היתנגדו לבצוע השיטריות עקב ההתניה הקיימת בהם ("בכפוף להסכם מיום 24.7.08") וקיבלו רשות להיתגונן (ת"ט 3812/09 ו – 58140-01-11 שנדונה ביחד עם 58164-01-11 של הנתבע 3 אצל כב' הש' מיכל וולפסון).

הנתבע 3 לא הביא אף ראיות לעניין חריגותם של תנאי הסכם הפשרה מן התנאים המקובלים בשוק הרלוואנטי, כשאין מחלוקת כי הסכם הפשרה הוא המשך לעיסקאות ניכיון שטרות ועל כן מן הסתם אמור להיות בתנאים "גרועים" לא פחות ואולי אף יותר מתנאי הניכיון של השיקים שחוללו.

...

המחלוקות בין הצדדים טענתם העיקרית של הנתבעים הייתה כי הסכם הפשרה נועד להסדיר את החוב בתיק ההוצל"פ ועל כן לאחר שתיק ההוצל"פ נסגר, אין קיום להסכם הפשרה ועל כן דין התביעה להידחות.

אני סבורה כי לגבי ערבותו האישית של הנתבע 3 לשיקים, אכן יש ספק.

סוף דבר נוכח דחיית טענות הנתבעים אני מקבלת את התביעה של התובע, אולם במגבלות החוב שהתובע טוען לו בסיכומיו, שכן תכלית הסכם הפשרה הייתה לשלם חוב זה ואין מקום לחייב את הנתבעים בסכומים שמעבר לחוב זה וכמובן הנתבעים 1 ו – 2 חבים לפי גובה ערבותם.

הנתבעים ישלמו את הסכומים לעיל תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ההליך לפניי תביעה שראשיתה בקשה לבצוע שטר שהגיש התובע, בגין 13 שיקים בסך כולל של 122,586 ₪, שנמשכו מחשבונו של הנתבע בבנקים שונים ולא כובדו, ואשר פרטיהם להלן.

התובע הכחיש מתן הלוואה וטען כי הוא ניכה שיקים דחויים עבור הנתבע באמצעות מר דדון שהיה העובד של הנתבע.

לפיכך ובהנתן כי מדובר בעסקת ניכיון, אזי התובע לא נידרש לצרף לבקשת הבצוע הסכם בגין הנכיון, שכן המדובר בשיקים שמועדי פרעונם במהלך שנת 2017, כשמועד הפרעון המאוחר ביותר הוא 26.10.17, דהיינו עובר לכניסת תיקון לחוק אשראי הוגן לתוקף.

הפרוט העובדתי אכן ניתן לראשונה בתצהיר העדות הראשית מטעם התובע, אולם מאחר שמדובר בבצוע שיקים, ומאחר שהשיקים עומדים בפני עצמם בין אם החליפו שיקים אחרים ובין אם לאו, הרי שעילת התביעה הרלבנטית פורטה בבקשת הבצוע והטענה בדבר החלפת שיקים אחרים בשיקים המבוצעים אינה אלא רקע ומענה לגירסת הנתבע כפי שפורטה בהתנגדות.

...

לפיכך ומשחלף המועד להגשתם על אף הארכה שניתנה, ניתן פסק דין זה. טענות הצדדים הנתבע טען כי התובענה הוגשה ללא הפירוט הנדרש בחוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות ועל כן דינה להימחק או להידחות על הסף.

על מנת להגביל סחירות וטהירות השיקים אין די בציון "שלמו ל.." אלא היה צריך להוסיף הגבלה כגון "למוטב בלבד" אולם זאת לא נעשה (ראו: ע"א 1560/90‏ ציטיאט‎ ‎נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פ''ד מח(4) 498 (1994)) על כן הטענה נדחית.

סוף דבר לאחר שנדחו כל טענות ההגנה של הנתבע כנגד השיקים מושא הליך זה, התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪, אשר יתווסף לשכר הטרחה בתיק ההוצאה לפועל.

לטענת התובע, הוא ביקש מרג'וב לשלוח לו צלום של השיק בווטספ, ולאחר שרגו'ב עשה כן, הוא ביקש ממנו להגיע יחד עם הנתבע לצורך ניכיון השיק.

הנתבע טען כי הוא ביצע עבודות שלד עבור חברת טנוס והיה זכאי לקבלת תשלום בסך של 801,000 ש"ח. לפי הטענה, חברת טנוס העבירה לו חמישה שיקים דחויים לתאריכים שונים.

כידוע, "ניכיון שיקים הנו עסקת מכר בה הממכר הוא שיק... משמעות הדבר היא, כי העוסק בניכיון שיקים רוכש שיק מאת בעליו. על פי רוב המכירה היא בתמורה לסכום הנקוב בשיק בנכוי סכום כלשהוא. הסכום שנוכה משקף את עלות הפרעון המוקדם של השיק ואת הסיכון של אי גבייתו מהמושך. משבוצע הניכיון, שוב אין בעל השיק יכול לחזור בו ולדרוש את תמורתו מזה ממנו רכש את השיק. מאידך, אם חולל השיק אין לקונה, הוא העוסק בניכיון שיקים, תביעה חוזית אלא עילה שטרית בלבד" (בג"ץ 5305/10 דוד אביגדור ניהול בע"מ נ' שר האוצר - הממונה על אגף שוק ההון, פסקה 6 לפסק הדין (5.12.2010)).

גירסתו הראשונה, במסגרת תצהיר ההיתנגדות לבצוע שטר, הייתה כי הוא מסר את השיק לחברת טנוס בצרוף בקשה למסור שיק חלופי עם מועד פרעון מוקדם יותר.

...

על כן, גם בהנחה שתתקבל הטענה כי התובע עוסק בניכיון שיקים, אין בכך כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי, ולמעשה, אפשר שאף יש בכך כדי לחזק אותה.

התוצאה התוצאה מן האמור לעיל היא שדין התביעה כנגד נתבע 2 להתקבל.

על כן, הנתבע ישלם לתובע את סכום השיק, בניכוי סך של 5,000 ש"ח אשר הנתבע שילם לתובע (כתנאי להסרת העיקולים).

הנפרע ששמו רשום על השיק היא "מ.ע. אתרוג בניה ויזמות בע"מ". המשיבה עוסקת בין היתר במתן שירותי ניכיון שקים דחויים בעיקר לעסקים.

כאמור, בשלב זה השאלה היחידה שעל בית משפט הדן בהתנגדות לבצוע שטר להציב לעצמו הנה אם התצהיר מגלה הגנה אפשרית.

...

עם זאת, ונוכח הטענה לשימוש בשטרות ללא הרשאתו, וטענת זיוף החתימות, אין מנוס מהכרעה במחלוקת בין הצדדים לאחר הליך שמיעת ראיות כדין.

סבורני, כי יש לברר שאלה זו עובדתית ולקבוע האם החתימה על השיק נשוא תיק זה הינה החתימה של המבקש.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, מצאתי כי ראוי ומוצדק לתת רשות להתגונן.

כן טענה, שקודם לבצוע עסקת הניכיון, מנהל המשיבה (מני גיא) פנה למנהל המערערת (יניב ארביב, להלן: ארביב) וקיבל מהאחרון אישור שהשיקים נימסרו לדיל והתקבלה תמורה בעדם.

כן טענה כי המשיבה גבתה בגין ניכיון השיקים ריבית בלתי חוקית, וגם בכך הפרה את הוראות החוק.

בבקשת הרשות להיתגונן שהגישה המערערת, היא טענה שהשיקים נימסרו לנציג דיל בחודש 7/17 (סעיף 13 לתצהיר התומך בהתנגדות לבצוע שטר) עבור עבודה שדיל אמורה הייתה לבצע (סעיף 20 לתצהיר התומך בהתנגדות לבצוע שטר), וכדי להבטיח את ביצוע העבודה, השיקים היו לתאריך דחוי.

...

בית המשפט מצא שעדותו של ארביב בנושא עסקת היסוד והפרתה הייתה כללית וחסרת פירוט (כגון: מתי דיל אמורה הייתה לספק את העובדים, כמה עובדים, תמיכה לכך שהעובדים בסופו של דבר לא סופקו) ונעדרת אסמכתאות (כגון ההסכם).

דיון והכרעה דין הערעור להידחות.

סיכום מהטעמים שנמנו לעיל, הערעור נדחה.