התנגדות לביצוע שטרות עקב מסירתם בנסיבות פסולות

לפניי היתנגדות לבצוע שטר, שהוגשה בעקבות בקשה לבצוע שטר שהגישה המשיבה ללישכת ההוצאה לפועל בנוגע לשתי המחאות שנמסרו לה על ידי המבקש: המחאה על סך ע"ס 10,000 ₪ שזמן פרעונה 25.5.2020.

מכיוון שהנטל הוא על המבקש, עליו למסור פרטים מלאים לגבי נסיבות כישלון התמורה.

גם בית משפט שלום פסל את הנושא של המוגבלות בחשבון.

...

לאור כל האמור לעיל, הרי שעסקינן בטענת כשלון תמורה חלקי בלתי קצוב, אשר כלל לא הוכחה, ולו בראשית ראיה.

לא מצאתי לנכון להעתר לבקשה נוכח העדר ראיות כלשהן או אף ראשית ראיה באשר לטענת ההגנה שהועלתה.

לאור האמור, ההתנגדות לביצוע שטר נדחית.

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע שטר והתיק עבר לבית משפט השלום בנתניה.

התובעת היא חברה העוסקת בפסולת מתכתית ואל-מתכתית למחזור, אשר הגישה תביעה שטרית נגד הנתבעת, שהיא אשתו של מר מחמוד המאם (להלן "מחמוד"), בעקבות מסירת שיקים שחוללו באי פירעון.

נטען, כי בנגוד לטענת התובעת כי מדובר בשיקים שניתנו בתמורה ובמהלך היתנהלות עסקית, מדובר בשיקים שנמסרו לתובעת בדרכים פסולות וכי הנתבעת אינה חתומה על השיקים, אשר נגנבו מרכבה, ובשל כך הוגשה תלונה במישטרה שכן הוגשה לבית המשפט.

סיכומה של נקודה זו, היא שהתזה שהציגה הנתבעת, איפוא, אינה מסתברת, ואינה עולה בקנה אחד עם ניסיון החיים ועם הנסיבות של המקרה, ועל כן אינה משכנעת ואין בכוחה לסתור את חזקת המסירה התקינה שבסעיף 20(ג) לפקודת השיטריות הנזכר, ואין בכוחה אף להעביר אל התובעת את נטל הבאת הראיות להוכיח כי לא הייתה גניבה.

...

תמצית טענות הצדדים על-פי כתבי הטענות: לטענת התובעת, יש לקבל את התביעה במלואה ולחייב את הנתבעת בהוצאות משפט.

לאור זאת, אני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בהתאם לחוב הנקוב בתיק ההוצאה לפועל מס' 510660-04-18.

כמו כן, כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום גלובאלי של 5,000 ₪.

אני מורה לגזברות על חילוט הערבון המופקד בתיק והעברתו על פירותיו לב"כ התובעת.

דיון והכרעה בשים לב לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, וכפי שנקבע בע"א 146/85 ציון גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3) 746, "הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". כמו כן, על פי תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משניתנה רשות להיתגונן, התצהיר שצורף לבקשת ההיתנגדות ישמש ככתב הגנה.

ראה לעניין זה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה, טז 1000, וכן ראה סעיף 29(א) לפקודת השיטריות, לפיו: "כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה לו צד בעל ערך". אם כן, טענות הנתבעים הן: שימוש פסול ושלא כדין בשטר החוב, העדר תמורה וכן שהסחורה שסופקה הייתה פגומה.

השיקים נימסרו בגין סחורה כמפורט בחשבוניות.

בנסיבות העניין, קובע כי הנתבעים לא הוכיחו שהסחורה הייתה פגומה ולכן דוחה טענה זו; ומקבל עמדת התובעת באשר לכך ששטר החוב צופה פני עתיד במובן זה שבמועד בו הוא נעשה - עדיין לא היה קיים חוב, וזה התגבש כלפי התובעת רק לאחר עשיית השטר, עם חזרתם של ארבעת השיקים.

...

עושה השטר הוא סופר סטוק תל אביב בע"מ. התמורה שצוינה בשטר עניינה רכישת סחורות, מר ליאור לוי הנתבע חתום כערב לשטר (כל האמור לעיל, להלן "השטר").

הנתבעים ציינו כי דין הבקשה להידחות גם מאחר "שעסקינן בצדדים קרובים ומשכך, דין השטרות כדין חוזה וטענות הגנה חוזיות עומדות לנו כנגד חבות נגד שטר שניתן להבטחת החיוב החוזי" (ראה סעיף 25 לתצהיר ההתנגדות).

סוף דבר כפועל יוצא, מורה קבלת התובענה.

בפניי בקשה שהוגשה ע"י המבקשת, לפסילתי מלהמשיך ולדון בתיק זה. תמצית העובדות עניינו של ההליך ברקע להגשת הבקשה, הנה היתנגדות לבצוע שטר ע"ס 8,341 ₪ שהגישה המבקשת.

נסיבות מסירת השטר הנה עסקה שביצעה המבקשת עם המשיבה לרכישת וילונות בסך כולל של 15,555 ₪.

סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". "הלכה פסוקה היא, כי כדי שתתקבל בקשת פסלות יש להוכיח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים" (ראו למשל, ע"א 4675/17 פלוני נ' אס.גי'.אס חברה לבניין [פורסם בנבו] (6.7.17)).

...

דיון והכרעה לאחר עיון בבקשה ובתגובה, וכן לאחר שבחנתי היטב את טענות המבקשת, אני סבורה כי דין הבקשה להדחות.

במקרה דנן, ומהטעמים אליהם התייחסתי לעיל, איני סבורה כי קיים יסוד והצדקה לפסילתי מהמשך הדיון בתיק זה. בשולי החלטה זו אזכיר, כי לצד הזכות לשבת בדין, ניצבת אף החובה לעשות כן. עיקרו של דבר, הבקשה נדחית.

לטענת המבקש לא קיבל את האזהרה על פתיחתו של תיק ההוצאה לפועל כנגדו ודבר קיומו של תיק ההוצאה לפועל נודע לו עת הוטל עיקול על חשבון הבנק לאחר חלוף תקופת האזהרה ובהעדר היתנגדות לבצוע השטר.

גם כאן, בוצעה מסירה לגוף האמון על חלוקת הדואר לאסירים ומאחר ואין מדובר בחלוקה של דבר דואר אחד אלא ברבים מן הסתם, לא ניתן לפסול על הסף כי בפועל לא נימסרו המסמכים למבקש.

כך או כך, יש מקום לבירור העובדות על מנת לקבל את התמונה המלאה של נסיבות החתימה על ההסכם, ביצועו וטענות ההפרה שבפי המבקש.

...

ההלכה הפסוקה בעניין שכרו הראוי של עורך דין נקבעה בפסק הדין ע"א 136/92 ביניש-עדיאל נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ וערעור שכנגד מיום 5.10.1993, שם נקבע: "בהתקשרות שבין עורך דין ללקוח, ככל שמדובר בשכרו של עורך הדין, אם לא הוסכם במפורש אחרת, יש לקרוא תנאי מכללא, ולפיו רשאי הלקוח לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, אפילו טרם הושלמה העיסקה שבקשר אליה נתבקשו שירותיו של עורך הדין, ובתנאי שיובטח שכר ראוי עבור השירות שכבר ניתן... הבסיס הנורמאטיבי לקביעת שכר ראוי מעוגן בהוראות סעיף 46לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- .1973מקור הוראה זו בדיני עשיית עושר ולא במשפט והגיונה טמון בעיקרון כי אדם זכאי לשכר בגין עמלו, שאם לא כן יימצא מקבל השירות מתעשר שלא כדין". הלכה זו הורחבה ונקבע בע"א 8854/06 קורפו נ' סורוצקין מיום 20.3.08: "כל עוד לא מועלות ע"י הלקוח טענות מבוססות כי הוא אינו שבע רצון מהטיפול המקצועי הניתן לו ע"י עורך דינו, וכל עוד המטרה למענה שכר את עורך דינו עדיין קיימת, לא יוכל הלקוח להשתחרר מההסכם באופן חד צדדי מבלי שיחויב בפיצויי ציפייה, אלא אם יוכיח כי לולא השתחררות זו לא היה יכול, באמצעים סבירים, להגשים את אותה מטרה." הסכם שכר הטרחה דנן קובע כי בכל מקרה שבו יופסק הייצוג על ידי המבקש, ישלם למשיב את מלוא שכר הטרחה – חיוב זה אינו סביר וחסר פרופורציה כשהוא חל גם על מקרים שבהם הלקוח מאבד אמון בעורך דינו או במקרים שבהם עורך הדין מפר את חובת האמון והייצוג המוטלים עליו כלפי הלקוח.

רוב טענותיו של המבקש נוגעות לאירועים שאין עליהם אסמכתאות ובעיקרם מורכבים מיסודות שליליים של אי קיום התחייבויות המשיב שדווקא טענת קיומם, כגרסת המשיב, עשויות להיתמך באסמכתאות כגון רישום ביקורים בכלא, פרוטוקולי דיון כיו"ב. עולה מכל האמור לעיל כי ניתנת בזאת רשות להתגונן למבקש.