התנגדות לביצוע שטרות מחמת העדר תמורה וקשר לתובע

לטענת חב' נאש נאש בהתנגדות לבצוע שטר, אין היא חבה בפירעון ההמחאה הנתבעת וזאת מחמת העידר תמורה כלשהיא מצד התובע ושעה שעסקינן בהמחאה גנובה.

התובע טוען בסיכומיו כי הנתבעים כשלו משהחסירו מסמכים כדוגמת כאלה שיעידו על הקשר העיסקי הנרחב הנטען בין חב' נאש נאש לגואד בתקופה הרלבנטית, על קבלת המחאות חלופיות תחת אלו שנגנבו ופרעונן בפועל ועוד (סעיף 15 לסיכומים).

...

בהקשר זה יצוין כי לשיטת התובע, באמצעות בא כוחו, ייתכן שהחתימה על גב ההמחאה הנתבעת שונתה בכוונה ע"י גואד, אולם מדובר בסברה בלבד שאין להסתפק בה. כאמור, הוכחת חתימת ההסב של הנפרע היא נדבך חיוני ומרכזי בהוכחת תביעתו השטרית של התובע על מנת שירכוש אחיזה כמשמעותה בפקודה – קרי, אחיזה משפטית, מעבר לזו הפיסית ובאין מוכחת חתימה כזו דין התביעה השטרית להידחות.

לאור האמור, אין מנוס מלקבוע כי התובע לא עמד בנטל הרובץ לפתחו אף בתביעה השטרית ולהורות על דחייתה של תביעה זו נגד נתבעים 1-3 וכך מורה אני.

סוף דבר מהמובא לעיל עולה כי לא עלה בידי התובע להמחיש את המסד העובדתי הרלבנטי לביסוס עילות תביעתו הנסמכות על עסקת היסוד הנטענת, לרבות עילת הרמת המסך שמשענתה בתרמית המיוחסת לברזילי.

לטענתה, ידיו של התובע אינו נקיות ואין בין הנתבעת לתובע קשר עסקי והכרות אישית.

עסקינן בתביעה מכוח עילה שטרית בגין שיק ע"ס 38,000 ₪, אשר ניתן על ידי הנתבעת לתחנת מעבר והופקד לניכיון בחשבונה של הנתבעת.

אם לא ניתנה תמורה עבור השיק, תדחה תביעתו של הבנק מכוח טענת הגנה הקרויה "העידר תמורה". תובע שהוא "אוחז בעד ערך" נחשב כמי שנתן תמורה עבור השטר, וטענת ההגנה האמורה של "העדר תמורה" - תדחה כלפיו.ו תובע שהוא "אוחז כשורה בשיק" הנו "חסין" מול כל טענות הגנה של הנתבע שיש לו כלפי הנפרע, טובות ככל שיהיו, אלא באותם מקרים קצוניים וחריגים שהוגדרו בדין ושאינם נוגעים לענייננו.

בעניינינו, אף ראיתי להביא את הדברים שנקבעו בע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ , רו"ח- יו"ר הרשות לבקרת תקציבים [פורסם בנבו] (6.3.08): "הליך בסדר דין מקוצר וכמוהו בקשה לבצוע שטר נועדו לחסוך זמן שפוטי ולמנוע דיוני סרק מקום שברור ונעלה מספק שאין לנתבע או לחייב כל סיכוי להדוף את טענותיו של התובע או המבקש באותם הליכים (ראו: ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי לישראל...[פורסם בנבו] (להלן: עניין אלפי); ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עריית חולון... [פורסם בנבו] לפיכך, מקום שבו מתברר לבית המשפט מתוך תצהירו של מבקש הרשות להיתגונן או המתנגד לבצוע שטר כי הגנתו אינה אלא "הגנת בדים" (sham defence) או כאשר הגנתו של המבקש מתבדית מניה וביה בחקירה נגדית, לא תנתן רשות להיתגונן "

...

בענייננו, אני סבור שלא הועלתה כל טענת הגנה רצינית כלשהי.

אני סבור שיש לקבל את הסבר הבנק, ולפיו שתי הטענות הקלושות שהועלו קורסות אף הן, בכל מבחן משפטי ואינן מקנות למבקש כל הגנה בפני תביעתו השטרית של הבנק; ראשית, השיק הופקד בבנק בתאריך 2.12.19 במסגרת עסקת ניכיון.

לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה; אך אם הודו או הוכיחו בתובענה שהקיבול או ההוצאה או הסיחור שלאחריה פגועים ברמאות, בכפיה, או באלימות ופחד, או באי – חוקיות, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי-חוקיות ניתן בתום לב ערך בעד השטר". בענייננו, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי התובע "אוחז שטר" ומכאן עומדת לזכותו החזקה הקבועה ברישא סעיף 29(ב) לפקודת השטרות: "כל אוחז שטר, חזקה לכאורה שהוא אוחז כשורה". המסקנה היא, כי בעניין שלפני התברר כי הגנתה של הנתבעת היא קלושה במידה כזו שדינה להידחות.

בנסיבות אלה נדחית בקשת ההתנגדות, ואני מורה כי התיק בהוצאה לפועל ישופעל.

הצדדים הסכימו, כי תביעה שטרית זו קשורה לאותה מסכת עובדתית שנדונה בתיק האזרחי הנ"ל בחיפה, ובהתאם הסכימו הצדדים (28.4.19), כי תנתן לנתבעת רשות להיתגונן מפני התביעה השטרית, וכי יש להמתין לפסק הדין שיינתן בתביעה האזרחית, בטרם תדון התביעה השטרית לגופה.

הנתבעת הגישה, באמצעות בנה כאפוטרופוס, היתנגדות לבצוע שטר.

עם זאת, מדובר בהוכחה של יסוד שלילי – העידר תמורה – ועל כן, די בכך שתובא כמות פחותה של ראיות, על מנת להעביר אל התובע, האוחז בשיקים, את הנטל המישני להבאת ראיות (ע"א 7303/01 עסאף נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נז(2) 847, 852).

נותרו, איפוא, עוד 15 שיקים בבקשה לבצוע שטר, שאין בעיניינם היתייחסות כל שהיא בתצהירו של התובע, ולא הובאה כל גרסה מטעמו בעיניין התמורה שקבלה הנתבעת עבור שיקים אלו.

...

טענת כישלון התמורה מתקבלת באופן חלקי, אולם נמצא כי יש לקבל את התביעה ביחס לשיקים בסך כולל של 58,750 ₪, שבגינם הוצגו חשבוניות המפרטות את התמורה.

הנתבעת לא הצליחה להוכיח עילה שלא לחייבה בתשלומי אותם שיקים שמשכה, כנגד תמורה שסופקה לה. בהליך שלפניי לא הובאו ראיות להוכחת עושק, גזל או תרמית, מעבר לראיות שהובאו בתביעה בחיפה; ועל כן המסקנה היא, כי על הנתבעת לשאת בתשלום אותם שיקים, שנתנה לתובע כנגד תמורה שסופקה לה. מתוך הסכום הנ"ל יש להפחית סכום שנמצא כי שולם לתובע במזומן לאחר מועדי פירעון השיקים הנ"ל, עבור שיקים חוזרים, בסך 9,550 ₪.

כן תשלם הנתבעת שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,500 ₪, ותישא בהוצאות משפט (אגרה יחסית) בסכום של 2,000 ₪.

הנתבע הגיש היתנגדות לבצוע שטר במסגרתה טען, בין היתר כי התובע בהיותו עורך פטנטים, היתחמק מתהליך ההתמקצעות מול הבוחנים של רשות הפטנטים, משך את הזמן והסתפק בהגשת הבקשות על סמך הסברים וצילומים שהנתבע סיפק של מודלים והדמיות שביצע בעצמו ועל כן התובע אינו זכאי לכל תשלום.

הנתבע עמד על השתלשלות העניינים וטען כי ביום 12.08.2020 בוצע סיכום שיחה עם בוחן לגבי בקשת פטנט 816 כאשר בסיכום ציין נציג רשם הפטנטים כי בעצמו ניסה ליזום שיחה עם התובע אך ללא הצלחה ולבסוף נאלץ להוציא סיכום לעיקרי הליקויים ועל התובע ליצור קשר בחזרה.

ביום 12.08.2021, שנה ושלושה חודשים מיום שהתובע שלח את מכתבו הראשון והיחיד, ציין רשם הפטנטים כי הבקשה סורבה בשל העידר תגובה.

מתן תמורה כנגד השיקים ונזק לא ממוני:   לאחר שבחנתי את חומר הראיות והתרשמתי מהעדויות שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח מתן תמורה כנגד השיקים שנמסרו לו על ידי הנתבע.

אין מחלוקת בין הצדדים כי לא בוצע רישום סופי של פטנט 719, אך עיון בחומר הראיות בתיק לרבות בהצעת המחיר, בקבלה ובחשבונית מעלה כי אין דרישה לרישום הפטנט ובהתאם לטענת התובע, העדר הצלחה ברשום סופי של הפטנט נבע מהזנחת הבקשה על ידי הנתבע.

...

מתן תמורה כנגד השיקים ונזק לא ממוני:   לאחר שבחנתי את חומר הראיות והתרשמתי מהעדויות שוכנעתי כי עלה בידי התובע להוכיח מתן תמורה כנגד השיקים שנמסרו לו על ידי הנתבע.

התובע הציג התכתבויות בין הצדדים, לרבות התכתבות מיום 05.11.2020 במסגרתה רשם הנתבע, בין היתר כי "אני רוצה לא להגיע לבחינה על הבקשה 276719 אלא לזנוח אותה ובמקומה להגיש בקשה חדשה". לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך שלא עלה בידי הנתבע להוכיח את טענות ההגנה שהעלה, אני קובעת כי דין התביעה בגין סכום היתרה בסך של 18,410 ₪, להתקבל.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה באופן חלקי וקובעת כי התובע זכאי לקבל מהנתבע סך של 18,410 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום.

הנתבעת טוענת כי יצרה קשר בשיחת ועידה עם התובעת ועם החקלאי, ובמעמד השיחה ביקש החקלאי מהתובעת להשיב לנתבעת את ההמחאות שמסרה, וכי הוא ימסור לנתבעת שיקים אחרים חלף השיק של הנתבעת.

ביום 4.4.23 התובעת הפקידה את ההמחאה שמועד הפרעון שלה לחודש דצמבר 2022 וזאת על אף שידעה כי ההמחאה חוללה בשל העדר תמורה ובטול העסקה.

במסגרת הדיון טען ב"כ התובעת כדלקמן: " כל מה שחברתי טענה היה כבר כתוב. אני שמח שזאת הגרסה העובדתית. כבר בשלב זה ביהמ"ש אמור לדחות את ההיתנגדות ולהחזיר את ההיתנגדות להוצל"פ. אנחנו נמצאים בתיק שטרות נטו. כל הסיפור העובדתי שחברתי הביאה של עסקה שהסתבכה. יש לנו פה את סעיף 28 לפק' השיטריות שקובע מהו אוחז כשורה ואנחנו עומדים בכל הסעיפים. מבקש השיק הגיע עם שיק שהוא אוחז בו. כאשר המוטב מופיע עליו. מבקש השרות מחזיק בשטר אוחז כשורה, מעביר אותו לטובת המשיבה שהיא הופכת להיות אוחזת כשורה מפני שהיא נתנה תמורה עבור השיק. סעיף 28 במלואו מיתקיים בתיק הזה. אין מחלוקת. כל הסיפור של העיסקה שנעשתה עם המגדל זה לא מעניינו של בית משפט זה. השאלה היא האם היא אוחזת כשורה אם לאו . אין שום סיבה שביהמ"ש כאן יזקק לעובדות של מי שעשה את העסקה. ברגע שהמשיבה נתנה תמורה על שיק סחיר שלא חולל בזמן מתן השיק כאשר הוא נחזה כשיק תקין לפי מראהו ובתנאים, ברגע הזה היא הופכת להיות אוחזת כשורה וזה אומר שברגע שהיא נתנה תמורה ואין מחלוקת על זה אז קמה לה הזכות להיפרע מן השיקים האלה." ב"כ הנתבעת טענה כדלקמן: "לעניין חוזה ההלוואה – ההסכם הוא מול מ 3/22 מול מוחמד עתאמלה עם ת.ז. אחר לחלוטין, לקוח אחר. גם אם יש הסכם הלוואה, אז אני מניחה שהוא באותו נוסח. יש גם את סעיף 7 וסעיף 10. לבעל הצ'אנג יש את היכולת להפרע מן החקלאי..........

לכן, ובהתאם להלכות שנקבעו לעניין בקשת רשות להיתגונן בסדר דין מקוצר והחלות על היתנגדות לבצוע שטר, אני מוצא לנכון ליתן לנתבעת רשות להיתגונן וכן להורות לקבל את ההיתנגדות ולהעביר את הדיון לפסים של דיון מהיר.

...

" לאחר שעיינתי בהתנגדות לביצוע שטר, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 20 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן – "התקנות"), אני קובע כי טענות הנתבע הן טענות הראויות להתברר.

סבורני שהנתבעת העלתה טענות הגנה כבדות משקל שיש לדון בהן ולבררן במהלך דיון הוכחות.