התנגדות לביצוע שטרות לאחר קבלת התנגדות בלשכת ההוצאה לפועל

משלא שולם חוב של קפה לואיז בגין הזמנות שספקה נועה בשנים 2018 – 2019, הגישה נועה בחודש ספטמבר 2019 בלישכת ההוצאה לפועל בקשה לבצוע שטר החוב נגד קפה לואיז ושני הערבים.

ביום 22.6.2020 החליטה הרשמת א' הדר על קבלת ההיתנגדות.

נצא מנקודת הנחה שנועה לא ידעה כי עובר לשנת 2018 חדלה שולמית להיות בעלת מניות ודיקטורית בקפה לואיז, ונדרש לשאלה: האם נועה הייתה רשאית להשלים את הפרטים המהותיים בשטר החוב שנעשה ביום 18.5.2014, ולרשום על גבי השטר את מועד הפרעון (11.4.2019) ואת סכום החוב (34,784 ₪) שהחל להווצר בחודש אוקטובר 2018, וזאת בחלוף חמש שנים ממועד עשיית השטר, מתוכן שנתיים של הפסקת ההיתקשרות המסחרית? בסעיף 19 לפקודת השיטריות [נוסח חדש] נקבע כי ניתן להשלים פרט מהותי בשטר "תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה", וכי "זמן סביר, לעניין זה, הוא שאלה שבעובדה". על סעיף זה נכתב בפסיקה כי "כל מקרה נבחן על-פי נסיבותיו" (ע"א (מחוזי ת"א) 1952/04 אלי נ' אור (פורסם בנבו, 5.3.2006); ע"א (מחוזי חי') 17742-01-12 לנדסהוט נ' פהימה, פסקה 16 (פורסם בנבו, 4.6.2012)).

בסעיף 7 לתגובת נועה להתנגדות לבצוע שטר החוב נכתב כי בין נועה לבין קפה לואיז לא נחתם כל הסכם "חדש", כפי שלא נחתם כל "הסכם" במועד פתיחת כרטיס הלקוח - מועד עריכת שטר החוב.

...

על מנת להגיע למסקנה כי שמילוי הפרטים בשטר החוב נעשה תוך זמן סביר ממועד התגבשות העילה החוזית, על נועה להוכיח תחילה מהו ההסכם המהווה מקור של העילה החוזית.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכר טרחת עורך-דין בסך כולל של 3,600 ₪.

הנתבע 1 הגיש את השטר לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל והתובעת 3 הגישה היתנגדות לבצוע שטר והתיק עבר לבית משפט כאן.

התביעות הכספיות עניינן בהגשת תביעה עיקרית על ידי התובעים על סך של 25,000 ₪ ותביעה שכנגד שהוגשה על ידי הנתבעים על סך של 60,000 ש"ח. בהסכמת הצדדים לתובעת 3 ניתנה רשות להיתגונן בתביעה השטרית לאחר קבלת ההיתנגדות ושני התיקים אוחדו.

...

סיכום: התביעה העיקרית נדחית ואילו התביעה שכנגד מתקבלת, באופן חלקי.

התובעים ישלמו, ביחד ולחודש, לתובעים סך כולל של 4,000 ₪.

התובעים ישלמו את הסכום האמור בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבעים הגישו היתנגדות לבצוע שטר ללישכת ההוצאה לפועל וזו הועברה לבית המשפט, ולאחר שניתנה רשות להיתגונן, אוחד ההליך עם הליך נוסף ת"א 60880-02-20 במסגרתו הוגשה תביעת הנתבעת נגד התובעת, שסכומה הועמד על סך של 1,000,000 ₪.

לטענתם, הנתבעת שילמה לתובעת סך של 361,204 ₪, אלא שלאחר קבלת המזגנים והתקנתם, התברר כי אלה אינם מקררים את חללי הבתים כפי שמזגנים מסוג זה צריכים לקרר, וכי לאחר בדיקה התברר כי המזגנים נראים חיצונית כמזגנים "בעלי 5 כ"ס (קרי, בעלי מנוע של 5 כ"ס- T50) אולם למעשה הנם בעלי יחידה פנימית (מאייד) של 4 כ"ס (T40 או T36) ואף פחות מזה", וכי דובר במזגנים שונים לחלוטין מאלה שהוזמנו, שאינם יכולים "לקרר בעצמה של 5כ"ס" (סעיף 4 לתצהיר הנתבע).

...

בהינתן מכלול האמור, ראיתי לאמץ חוות דעת המומחה, ממנה עולה כי התובעת סיפקה לנתבעת את המוצרים שהוזמנו על ידה, ומשכך אני דוחה את הטענה בדבר כישלון תמורה ביחס לאותם שישה מזגנים והאביזרים הנלווים להם.

משקבעתי כאמור, אני דוחה את ההתנגדות ומורה על שפעול הליכי ההוצאה לפועל .

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך של 14,850 ₪ .

שאלת הפורום הנאות ביום 8.5.2018 פתחה התובעת בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבע בלישכת ההוצאה לפועל בגין שטר חוב על סך של 170,036 ₪ (להלן: שטר החוב).

לאחר מכן הגיש הנתבע בקשת היתנגדות לבצוע השטר, ובנוסף הגיש בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה.

ביום 8.11.2020 הודיע הנתבע על תשלום ההוצאות, ועל כן הורה כבוד הרשם דורון יעקבי באותו היום על קבלת ההיתנגדות לבצוע השטר.

...

היוועדות חזותית יחד עם האמור לעיל, אני קובע כי הנתבע יוכל להעיד בצורת היוועדות חזותית מכוח סעיף 72 לתקנות סדר הדין האזרחי, (להלן: סעיף 72), וכן כפי שיבואר להלן.

(1) מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין; (2) מצלמה המאפשרת צילום תקריב של מסמכים; (3) מסך צפייה מרכזי באולם בית המשפט וכן מסך צפייה אישי לשופט.

אשר על כן, נדחית טענתו של הנתבע בדבר הפורום הנאות.

ביום 15.02.2023 הגיש המבקש בקשת היתנגדות לבצוע שטר בלישכת ההוצאה לפועל בתל אביב יחד עם בקשה להארכת מועד הגשת ההיתנגדות וביום 20.02.2023 הוגשה בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

עוד טענה המשיבה כי השיקים הוצגו לפרעון וחוללו ע"י הבנק הנמשך מסיבת הוראת ביטול ולפיכך הוגשו לבצוע במסגרת תיק ההוצל"פ. עוד טענה המשיבה כי בחלוף המועד להגשת ההיתנגדות, דהיינו לאחר התאריך 16.12.2022, ובהיתחשב כי לא הוגשה היתנגדות עד למועד זה ולא הוסדר החוב, פעלה לנקיטת הליכי הוצל"פ, לרבות הטלת עיקולים על חשבון העו"ש ועיקולים אצל צדדי ג'.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

...

עוד טענה המשיבה כי המבקש הגיש את התנגדותו בחלוף שלושה חודשים מהמועד האחרון להגשתה מבלי לציין בבקשתו נימוק כלשהו המסביר מדוע נבצר ממנו להגישה במועד ומטעם זה בלבד יש לדחות את בקשת הארכת המועד להגשת ההתנגדות.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

לעומתו, המשיבה טענה כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה מאחר שהמבקש לא נימק מדוע יש להיעתר לבקשתו לעיכוב ההליכים ולא פירט את הנזקים שנגרמו לו בעקבותם.

אך על מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש מלהשמיע התנגדותו נוכח טענותיו כי הוא זכאי להנחות נוספות ופטור עבור תקופות מסוימות ולפיכך אינו חייב למשיבה כספים בגובה הסכום הנתבע, שהינה טענת הגנה הראויה להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.