התנגדות לביצוע שטרות חוב בהסכמי שכר טרחה

לפניי היתנגדות לבצוע שטר שראשיתו בבקשה לבצוע אשר הוגשה ללישכת ההוצאה לפועל בתיק שבכותרת, ובו ביקשה התובעת לבצע שטר המשוך מחשבונה של הנתבעת, ז.פ. 26.7.16, ע"ס 5,000 ₪.

לטענתה, התובעת זנחה חובותיה על פי הסכם שכר הטירחה, נימנעה מייצוג בעלה של הנתבעת בתיק הפש"ר, ולמעשה ניתקה כל מגע עם הנתבעת ובעלה מבלי ליידעם אודות הנעשה בתיק הפש"ר, ומבלי ששוחררה מייצוג.

כאן המקום לציין כי הסכמי שכר הטירחה לא נערכו בין התובעת לנתבעת, כי אם בין התובעת לבעלה של הנתבעת, ואולם אין חולק כי ההמחאה נשוא תיק זה כמו גם תשלומים אחרים שביצעה הנתבעת בוצעו על ידה כ"טובה" לבעלה, ויש לראות את השטר כ'שטר טובה', במובן זה שכל טענת הגנה העומדת לבעלה של הנתבעת כנגד התובעת ראוי שתעמוד אף לנתבעת עצמה.

...

משאין הגיון כלכלי בטענה, ממילא איני מקבלת את הטענה כי השטר נמסר לתובעת בתחילת הייצוג.

לאחר ששמעתי את חקירתה של הנתבעת נחה דעתי כי מדובר בטענות הנוגעות לעסקת היסוד, אשר יש וראוי ליתן להן את הדעת במסגרת הפסיקה כאן.

בשים לב לתוצאת ההליך, עד כה, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לתצהיר ההיתנגדות צורפו אישור בדבר הגשת תלונה שהוגש מטעם הנתבעת, מיסמכי דרישה של התובעת לקבלת כספים מהנתבעת, הסכם שכר טירחה שנחתם בין התובעת לנתבעת מיום 11.11.2013, שטר החוב מושא בקשת הבצוע מיום 11.11.2013 החתום על ידי הנתבעת.

...

בסעיף 9 לתצהיר הנתבעת צוין: "מאחר והתובעת הסכימה לייצגני ולקבל את שכר הטרחה מתוך הכספים שיפסקו לטובתי במסגרת ההליכים, החלטתי לבסוף להתקשר עם התובעת". כן ראה בהקשר זה סעיף 13 לתצהיר: "לאור האמור לעיל סברתי כי אשלם את הסך של 105,000 ₪ בתום ההליך מכספים שאקבל במסגרת איזון המשאבים ביני לבין בעלי לשעבר ולפיכך תביעת התובעת היתה עבורי הפתעה גמורה". עיינתי בהסכם שצורף וכן בעדויות התובעת והנתבעת.

בשים לב לכל האמור לעיל מקבל התביעה באופן חלקי וקובע כי הנתבעת תשלם לתובעת, תוך 60 יום מהיום ,שכר טרחה בסך 55,000 ₪ (הסכום כולל מע"מ).

ההיתנגדות לבצוע השטר הוגשה על ידי המבקש בתאריך 1/12/22, ובמסגרתה מעלה המבקש שלל טענות בעיניין המסירה, בעיניין תוקף השטר, בעיניין הסכמי שכר הטירחה שנחתמו עם המשיבה, כמו כן מועלית טענת קזוז, טענה של זיוף הסכמי שכר הטירחה וטענות בעיניין גובה החוב הנטען.

...

בסיכומיה טענה המשיבה שיש לדחות את בקשת ההתנגדות, ואם וככל שתתקבל ההתנגדות מתבקש לאפשר את קבלתה בכפוף להפקדת ערובה על מלוא החוב בתיק.

המסקנה היא, שתוקפו והאוטנטיות של הסכם שכר הטרחה השני מכוחו הוגש שטר החוב לביצוע, כמו גם מערכת היחסים בין הצדדים לרבות טענות הקיזוז, צריכים להבחן בהליך מסודר.

התוצאה היא, שיש ליתן רשות להגן, שכן בשים לב למכלול הטענות שנשמעו בין הצדדים, נכון הוא שהמחלוקות בין הצדדים יוכרעו לאחר שיוכחו כדבעי ולאחר דיון לגופן.

ב"כ המשיבה השיב לשאלה זו תשובה די מפתיעה שלפיה הערכתם היא שהעיקולים הם בשווי 15 מליון ₪: "לשאלת בית משפט מה עוקל ומה שווי העיקולים, אני מפנה לבקשה לעיקולים בטרם. שנית, אטען שאין לנו אינדיקציה לגבי שווי העיקולים אני קובע שזה תפקידו של חברי לטעון, הוא לא הפריח את יסוד ההכבדה הוא לא שאל אותה על העיקולים. בגלל כל העיקולים האלה שהוצגו בבקשה לעיקולים שנעמדים לפחות לאזור 15 מיליון ₪ ואפילו יותר". וראו גם בהמשך: "... שווי הנכסים החייב צריך להציג אותם, אנחנו לא יודעים מה שווי הנכסים" (שם, עמ' 26, שורות 5 ואילך).

לפניי בקשת היתנגדות לבצוע שטרי חוב שניתנו במסגרת הסכמי שכר טירחה שנחתמו, על פי הנטען, בין הצדדים.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים בדיון שהתקיים ביום 27.4.23, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, וכי יש ליתן למבקשים רשות להתגונן, וזאת מהטעמים הבאים: טענות המבקשים בתמצית: בין המבקשים למשיב הייתה קיימת מערכת יחסים רבת שנים, עת ייצג אותם בהליכים שונים.

מהמסמכים הרבים שהוגשו ומטענות הצדדים עלה באופן ברור שבין הצדדים מערכת יחסים ארוכה וממושכת המצדיקה, כשלעצמה, דיון לגופו של עניין בטענות הצדדים, וזאת מבלי להכריע בטענת הזיוף שהועלתה, שממילא דינה להתברר במשפט עצמו ולא בשלב זה. לאור האמור, ולאחר שבחנתי את מלוא טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה שבמקרה דנן יש לתת למבקשים רשות להתגונן, שכן המבקשים הצליחו להראות הגנה לכאורה.

הינה כי כן, לאחר שנדחתה היתנגדותה של המשיבה לבצוע שטר החוב שבהסכם שכר הטירחה בינה לבין המבקשת, הפך הוא מ"פסק דין על תנאי", לחיוב פסוק הניתן לבצוע בהוצאה לפועל.

...

משכך, טוענת המבקשת, משלא הוגש ערעור על פסק הדין בהתנגדות, המשיבה מנועה מלהעלות טענות זהות או נוספות בעניין, ועל כן, דין התביעה להידחות.

שנית, בהתאם לתקנה 42 לתקנות, אני סבורה כי המשיבה ביקשה לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, במסגרת התובענה שבכותרת, שכן עת הוגשה התובענה לראשונה, לא טרחה המבקשת לציין את ההליכים המשפטים הקודמים והמקבילים בין הצדדים, ובפרט את התנגדותה לביצוע שטר וההחלטה בעניינה, ורק בעקבות החלטתי בבקשתה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל והתמיהה אותה העליתי, מדוע לא תפעל המשיבה במסגרת הליכי התנגדות – רק אז טרחה המשיבה לעדכן את בית המשפט ביחס לאותם ההליכים.

ביחס לטענת המשיבה כי דין החלטתי מיום 04.01.22 להתבטל בהיותה בטלה מדעיקרא, הרי יכולה הייתה להשמיען לפני ערכאת הערעור ובחרה שלא לעשות כן. סוף דבר: אשר על כן, דין הבקשה להתקבל.

התביעה כנגד המבקשת נדחית בזאת.