מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

התנגדות לביצוע שטרות בשל הפרת חוזה שכירות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

ענייננו בתביעה כספית לתשלום פיצויים על סך 79,075 ₪ בגין הפרת הסכם שכירות שבין התובעת לנתבעים, עזיבת המושכר עובר למועד סיום החוזה, אי תשלום מסי ועד בית, וכן תביעה לפיצויים בגין נזקים רכוש שנותרו בדירה.
ההיתנגדות לבצוע שטר: יצוין כי ההליך דנא ניפתח על ידי הנתבעת בהתנגדות לבצוע שטר אשר ניתן כשטר בטחון במסגרת הסכם השכירות.
...
משלא הובאו ראיות על ידי הנתבעים כי פעלו לתשלום רכיב זה על פי ההסכם, ולא הביאו ראיות כנגד סכום החוב, חייבים הם לפצות את התובעת גם בגין רכיב זה. אינני מקבלת טענות הנתבעים לעניין השטר גופו.
העובדה שלטענתה בעלה הוא שהתנהל מול התובעת, איננה מעלה ואיננה מורידה בהקשר זה. לסיכום, לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת חלקית – הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת פיצויים בסך של 16,800 ₪ (דמי שכירות עבור 4 לחודשים), 7,500 ₪ עבור תיקונים במושכר ותשלום עבור חוב לוועד בית על סך 5,945 ₪ - סך כולל של 30,245 ₪.
בהתאם, אני מורה על שפעול תיק ההוצאה לפועל, שמספרו 544599-09-18 לביצועו של שטר על סך 10,000 ₪, שמספרו מסתיים בספרות 937, משוך על ידי הנתבעת מס' 1 מחשבונה מס' 457426, בבנק דיסקונט, סניף קריית ים. הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת את יתרת הסכום על סך 20,245 ₪.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2022 בשלום אשדוד נפסק כדקלמן:

לטענת התובעת, הנתבעת ובעלה חבים בתשלום דמי שכירות בסך של 35,980 ₪ לתקופה שמחודש מאי 2020 ועד ליום 17.1.21; סך של 64,750 ₪ בגין ימי האיחור בפנוי המושכר, על פי חישוב של 250 ₪ לכל אחד מימי האיחור בפנוי; פיצוי מוסכם של 10,000 ₪ בגין הפרת הסכם השכירות, לפי סעיף 19א להסכם; ועד בית בסך כולל של 2,880 ₪, הוצאות משפטיות בגין תביעת הפינוי והליכי הוצל"פ בסך של 17,384 ₪ ואגרות בגין הליכים אלה בסך של 1,459 ₪.
טענות הנתבע 2 בהתנגדות לבצוע השטר שהגיש הנתבע, טען כי תחילה הושכרה הדירה על ידו, ועם עזיבתו את הדירה, בתום תקופת השכירות, שכרו את הדירה בנו וכלתו הנתבעת, והשניים חתמו על הסכם שכירות חדש.
...
לאור האמור, אני סבורה כי יש מקום להתערב בשיעור הפיצויים המוסכמים, על דרך הפחתתם ולא ביטולם.
אשר לשיעור ההפחתה, לאחר שבחנתי הוראות הסכם השכירות, טענות הצדדים בכתבי הטענות וכפי שנטענו בפני בדיון ובסיכומים, בשים לב לפסיקת בתי המשפט במקרים דומים, אני סבורה כי יש להעמיד את שיעור הפיצוי המוסכם לאחר הפחתה של 50% מהפיצוי היומי, על הסך של 125 ₪ ליום, במכפלת 229 ימים, ובסך כולל של 28,625 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

שתיהן נוגעות לבקשת ההיתנגדות לבצוע שטר חוב שהוגש לפרעון בהוצאה לפועל על ידי התובע, כמשכיר, בסך 100,000 ₪ כאשר בבקשת המימוש נטען כי גובה החוב של הנתבעים לתובע בגין המושכר ועזיבתו הנו על סך 85,314.67 ₪.
שטר החוב כלל חשבונית תיקון בסך 8,077 ₪, הצעת מחיר לתיקונים בסך 4,850 ₪ שטרם בוצעו, פיצוי מוסכם על הפרת הסכם בסך 50,000 ₪, הפרה על איחור במסירה בסך 500 ₪ ליום, שכן טרם התקבלו המפתחות של המושכר.
מאחר וטענה זו עלתה כבר בבר"ל, והתובע לא תיקן את תביעתו ואף לא הביא כל מיסמך ו/או ייפוי כוח או כל תצהיר מטעם ביתו, אין לתובע מעמד לתבוע בגין הפרת הסכם השכירות.
...
לסיכום: יש לדחות את התביעה במלואה.
בשים לב לניהול הליכים עד תום, הגשת שטר החוב עם סכום ללא כל זכאות בדין להגישו, ללא תצהירי בעלת הדירה ובן התובע, יש לשפות את הנתבעים על כלל הוצאותיהם בגין ניהול הליך זה. בנסיבות אלה ישלם התובע לנתבעים שכ"ט בהתאם לגובה שטר החוב שהוגש לפירעון, ובשים לב לניהול ההוכחות עד תום סך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וכן את הוצאות התייצבותם בהליך (שלושה ימים דיונים, לרבות יום הוכחות מלא) בסך 1,500 ₪ לכל אחד.

בהליך התנגדות לביצוע שטר (ת"ט) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

שיקים המשוכים ע"י שוויקי חיסום שנמסרו על חשבון דמי השכירות הופקדו בחשבון בנק התובעת וחזרו מהסיבה "אין כסוי מספיק". התובעת הגישה תביעת פינוי כנגד שוויקי חיסום וכנגד הנתבע 3 בגין הפרת הסכם השכירות וביום 10.07.22 ניתן פסק דין של בית משפט השלום בירושלים לפינוי המושכר (תפ"מ 59425-05-22 עטרות סביריט בע"מ נגד שוויקי חיסום בע"מ ואח').
במסגרת כתבי ההתנגדויות אשר הוגשו על ידי הנתבעים, נטען כי הם חתמו על ערבות להסכם שכירות אשר היה אמור להיחתם בין התובעת לבין שוויקי אקסיסוריס, אך בסופו של דבר ההסכם נחתם רק על ידי שוויקי אקסיסוריס ועל ידי הערבים, אולם לא נחתם על ידי התובעת עצמה.
המסגרת הנורמאטיבית היתנגדות לבצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית המשפט, דינה כדין בקשת רשות להיתגונן מפני תביעה בסדר דין מקוצר.
ראה בעיניין זה גם האמור תקנה 20(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 אשר קובעת כי: "בית המשפט רשאי להתנות רשות להיתגונן בתנאים, לרבות בדבר מתן ערובה". מן הכלל אל הפרט טענות התובעת מבוססות על "כתב ערבות והתחייבות" שנחתם על ידי הנתבעים והוגש לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל בגין התחייבויותיהם כלפי התובעת בגין חוזה שכירות אשר נחתם עם חברת שוויקי אקסיסוריס.
...
לאחר שעיינתי בהתנגדויות ובתגובת התובעת להן, ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וחקירתם הנגדית של הנתבעים בפניי ועיינתי בסיכומי הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לנתבעים רשות להתגונן כפי שיפורט להלן.
במסגרת כתבי ההתנגדויות אשר הוגשו על ידי הנתבעים, נטען כי הם חתמו על ערבות להסכם שכירות אשר היה אמור להיחתם בין התובעת לבין שוויקי אקסיסוריס, אך בסופו של דבר ההסכם נחתם רק על ידי שוויקי אקסיסוריס ועל ידי הערבים, אולם לא נחתם על ידי התובעת עצמה.
רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות (ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.10.10)).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בסעיף 2 למכתב ההתראה, אשר יצא כאמור ביוני 2018 (נספח 5 לתצהיר הנתבע) כתב עו"ד אליעז: "הן הפגישה שקיימנו בתאריך 25.03.18 במסגרתה התרענו על חילול השיקים וההפרות היסודיות של הסכם השכירות והן מיסמך ההסכמות העקרוניות עליהם חתמתם ביום 28.3.18, נוצלו על מנת להוליך את מרשתי בכחש תוך הצגת מצגים מטעים, כוזבים וסיוע פעיל לניהול מו"מ בחוסר תום לב משווע." מדברים אלה עולה כי בחודש מרץ 2018 ניתנה התראה בגין הפרות יסודיות, שבוצעו קודם לכן.
דבר קיומו של הסכם ההיפרדות לא הובא לידיעתם בזמן אמת ונודע להם לראשונה רק במסגרת ההיתנגדות לבצוע השטר.
...
בנוסף, סבורני כי ניתן היה לפעול בדרכים אחרות, כגון: השגת הסדר בין הצדדים לפינוי המושכר ואיתור שוכר חילופי על ידי התובעת, או בדרך של מימוש הציוד והמכונות שהיו בבעלות החברה ואשר נטען כי לבסוף הועלמו מהמושכר.
כן סבורני כי ניתן היה לנקוט באמצעים אלה בצורה יעילה יותר, ככל שהתובעת היתה מקדימה ומיידעת את הנתבע בחובותיה של החברה, לפני שאלה הלכו ותפחו כמו גם חובותיו של עיוש, עד לכניסתו להליך של פשיטת רגל ביולי 2018.
סוף דבר לאור קביעתי האמורה אני דוחה את דרישת התובעת לחיוב הנתבע בכלל חובות החברה, למעט סך של 83,560 ₪ (היינו חוב דמי השכירות בסך של 138,060 ₪ בניכוי הסכומים ששולמו עד וכולל נובמבר 2017, בסך כולל של 54,500 ₪ ).
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו