כידוע, עם הגשת היתנגדות לבצוע שטר, הופכת התביעה לתביעה בסדר דין מקוצר כאשר ביסוד מוסד התובענה בסדר דין מקוצר והבקשה לרשות להיתגונן המוגשת במסגרתה, עומדת מערכת איזונים מיוחדת הכוללת: האנטרס של התובע על-פי תביעה שלכאורה אינה מוטלת בספק לממש את זכותו, וכן אינטרס צבורי כללי המבקש להגביר את יעילותה של המערכת השיפוטית ומניעת הכבדה בדיון בתביעות שהצלחתן מובטחת, מצד אחד; והזכות להיתגונן של הנתבע בהליך דיוני רגיל המוכרת כאנטרס דיוני בסיסי של הנתבע, הדומה בטיבה לזכות הגישה לערכאות הנתונה לתובע, הנחשבת זכות חוקתית רמת מעלה, מצד שני.
...
רק כאשר אין בפי הנתבע כל טענת הגנה הראויה להתברר, כי אז דין בקשתו להידחות.
במסגרת נטייה זו של הפסיקה להרחיב במתן הרשות להתגונן, שמירת האיזון הנדרש בין האינטרסים השונים, יכול שתיעשה במספר דרכים: דחיית בקשה המבוססת כולה על "הגנת בדים"; התנאת הרשות להתגונן במתן ערובה; או הטלת הוצאות "ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא" (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (09.12.2009)).
לאור האמור לעיל, ובהתאם לכללים שהותוו בפסיקה באשר לקבלת בקשה למתן רשות להתגונן וקביעת תנאים לקבלתה, אני קובע כי לנתבעת תינתן רשות להתגונן מפני התובענה המתנהלת נגדה כפוף להפקדת ערובה כספית בקופת בית המשפט בסך של 100,000 ₪, וזאת עד ליום 25.06.2019.
המזכירות תמציא החלטתי לב"כ הצדדים ותקבע ת.פ. ליום 26.06.2019 לצורך קבלת הודעת עדכון מהצדדים בקשר להפקדות הערובה הכספית ומתן הוראות להמשך ניהול התיקים, או דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן ככל שהערובה לא תופקד במלואה ובמועד.
