התנגדות לביצוע שטרות במסגרת תביעה שטרית בסדר דין מהיר

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע שטר במסגרתה טענה כי אינה חבה כל סכום לתובעת וכי אין לתובעת זכות תביעה על פי השיקים, בין היתר מהטעם כי המוצרים שסופקו לה היו פגומים ולקויים שאינם ראויים לשימוש ולהתקנה ושאין לגביהם תעודת בדיקה מאושרת או אישור התאמה לתקן או לתקן הרישמי לפי דין.

לאחר שההיתנגדות התקבלה, התביעה עברה לדיון בסדר דין מהיר.

...

לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח את טענת כישלון תמורה ואת טענות הגנתה בתביעה השטרית, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר: אני מקבלת את התביעה.

משכך, אני מורה על שפעול הליכים בתיק ההוצאה לפועל ועל צירוף סכום ההוצאות שנפסק לעיל לסכום קרן החוב בתיק ההוצאה לפועל ויישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

משכך, הפכה בקשת ביצוע השטר לכתב תביעה לפי סדר דין מקוצר ובהתאם לקבוע בתקנה 108 (ב) לתק' ההוצל"פ. בעקבות הסבת ההליך מסדר דין מקוצר לסדר דין מהיר, הגישה התובעת תצהירי עדות ראשית מטעמה ואילו הנתבע הגיש תצהיר ורשימת מסמכים בהתאם לתקנות 214ג ו 214ח לתק' סד"א, תוך שהוא מפנה לתצהירו שהוגשו במסגרת היתנגדותו לבצוע שטר.

...

מכלול העובדות הוביל אותי למסקנה לפיה לא עלה בידי הנתבע לבסס כדבעי את עצם ביצוע עסקת היסוד.

לסיכום מכל הטעמים עליהם עמדתי, טענת כישלון התמורה שטען הנתבע לא הוכחה ולפיכך דין התביעה להתקבל.

אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק הוצאה לפועל שמספרו 503086-01-18.

עוד נקבע כי התצהיר התומך בהתנגדות ישמש ככתב הגנה והתיק יועבר לפסים של תביעה בסדר דין מהיר.

בשים לב לתקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979, וכפי שנקבע בע"א 146/85 גמליאל נ' מנורה, חברה לביטוח בע"מ, מא(3) 746 (1987) "הופכת הבקשה לבצוע שטר לכתב-תביעה בסדר דין מקוצר מיד עם הגשת ההיתנגדות, ולכן חובה על התובע להקפיד ולערוך את הבקשה, כך שתמלא אחר כל התנאים הדרושים להראות את עילת התביעה". כמו כן, על פי תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משניתנה רשות להיתגונן, התצהיר שצורף לבקשת ההיתנגדות ישמש ככתב הגנה; כן ראה לעניין זה תקנה 20(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

באותו עניין, נקבעה ההלכה כי "מעת שקיימת מחלוקת בין הצדדים, מהי ההלוואה שבגינם ניתנה ההלוואה, מי היה נותן ההלוואה ומה היו תנאיה - על התובע למלא את כל הנידרש לפי סעיף 8 לחוק. בכל מקרה עליו להציג את חוזה ההלוואה על מנת להציב את אותה תשתית עובדתית ראשונית הנדרשת ממנו לפי סעיף 8 לחוק. תשתית זאת חייבת להיות בהתאם לסעיף 2 לחוק, אשר הנה הוראה מהותית...". "די בכך שלא קיים בעניינינו, כלל חוזה הלוואה בכתב ושעל כן לא ניתן היה לרפא את הפגם שבדרישות סעיף 8 לחוק. משלא עמד המשיב בנדרש, דין תביעתו השטרית להידחות ומעת שלא הוכחה ההלוואה גם אין מקום להורות על השבה". בכל הנוגע לרישיון תקף לבצוע עסקות ניכיון, הציגה התובעת, במסגרת תצהירו של שוגר, אישור עד ליום 31.12.2012.

...

התובעת הגישה לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל ביום 27.2.2019 שיק שמספרו 5000016 על סך 34,000 ₪ מחשבון 5560123257 מסניף 655 של בנק לאומי, חשבונה של הגב' כרמית ג'ורג'י, זמן פירעון 28.11.2017 (כל האמור לעיל להלן: "השיק").

בנסיבות העניין ולאור האמור לעיל סבורני כי עדיפה עדותה של ליאל חדווה לעניין רישום פרטי אביה על גב השיק וכן עדותו של שלמה חדוה כי הוא לא חתם על השיק.

סוף דבר מכל האמור לעיל עולה שהתובעת לא הוכיחה כי מדובר בחתימתו של הנתבע על גב השיק.

בהיעדר חתימה ובנסיבות העניין כמפורט לעיל לא ניתן לחייב הנתבע בסכום השיק ולפיכך דין התביעה להידחות.

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע שטר במסגרתה טענה, בין היתר כי אין בינה לבין התובע יריבות, אינה חייבת לשלם לתובע כל סכום, החוב נשא השיקים נגבה בעבר וטענה ל"כשלון תמורה" מאחר ולא היתקשרה בהתקשרות עסקית עם התובע.

לאחר שההיתנגדות התקבלה, התביעה עברה לדיון בסדר דין מהיר.

...

לאור כל האמור לעיל ובשים לב לכך שלא עלה בידי הנתבעת להוכיח את טענות ההגנה שהעלתה, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל.

סוף דבר: אני מקבלת את התביעה.

משכך, אני מורה על שפעול הליכים בתיק ההוצאה לפועל.

הנתבעת הגישה היתנגדות לבצוע שטר במסגרתה טענה כי אינה חבה כל סכום לתובעת, בין היתר מהטעם כי התובעת קיבלה את השיק ושיקים נוספים על חשבון עבודה שהייתה אמורה לבצע, אך היתנערה מהתחייבותה ונטשה את אתר העבודה ללא ביצוע העבודה וגרמה נזקים באתר העבודה.

לאחר שההיתנגדות התקבלה, התביעה עברה לדיון בסדר דין מהיר.

לאור האמור לעיל, מאחר ועלה בידי הנתבעת להוכיח כי השיק ניתן על חשבון עבודות חודש 04/2017 ומאחר ועלה בידה להוכיח ברמה הנדרשת כי התובעת לא ביצעה עבודות בחודש זה, אני קובעת כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח את טענת "כשלון תמורה" ואת טענת הגנתה בתביעה השטרית, ועל כן אני קובעת כי דין התביעה להדחות.

...

לאחר שהנתבעת אישרה את החשבונות החלקיים לחודשים 03-04/2017 מסרה התובעת לנתבעת ביום 24.04.2017 חשבונית מס מס' 200 על סך של 53,920.39 ₪ וזאת בגין שני החשבונות החלקיים בסכום מצטבר של 46,085.80 ₪ וסך של 7,834.58 ₪ המגלם את חיוב המע"מ. לטענת מר נוג'ידאת, ביום 24.04.2017 העבירה הנתבעת לידי התובעת שלושה שיקים: שיק על סך של 15,603.22 ₪ בגין החשבון החלקי של חודש 03/2017, שיק על סך של 30,000 ₪ נשוא התביעה בגין החשבון החלקי של חודש 04/2017 ושיק על סך של 7,599.54 ש"ח בגין מע"מ. מר נוג'ידאת הוסיף וטען כי ביום 11.06.2017 ולאחר דין ודברים הגיעו באי כוח הצדדים למסקנה לפיה אם הנתבעת תשלם את יתרת החוב בגין חשבונות חלקיים לחודשים 02-05/2017 בסכום של 82,244.20 ₪ לפני מע"מ, התובעת תמשיך בביצוע העבודות, בנוסף הודיעה התובעת כי היא חוזרת בה מההתחייבות אשר נחתמה לפיה התובעת תישא בעלויות רכישת המשאבות.

סוף דבר: התביעה נדחית.

התובעת תשלם את הסכום האמור בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

משכך, אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל ועל השבת הכספים המעוכבים בתיק זה לידי הנתבעת באמצעות בא כוחה.