החלטתי זו ניתנת בהתאם להוראת תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
הבקשה להארכת מועד
בהתאם להוראות תקנה 106 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן – "התקנות") על היתנגדות לבצוע שטר שהוגשה בהתאם לסעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן – "חוק ההוצל"פ") להיות מוגשת בתוך שלושים ימים מיום מהמצאת האזהרה.
...
חרף זאת ובשל טענת המשיבים כי לא ידעו על התיק בשים לב לסיבות המתוארות, כשהדבר נודע למבקשים מיוזמתם ומתוך רצון להסדיר חובותיהם, אני מוצאת להיעתר לבקשת המבקשים להאריך המועד להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל.
בית המשפט אינו נדרש לקבוע האם יש לו לנתבע סיכוי להוכיח את הגרסה שבהגנתו הנטענת ויש להסתפק במסקנה כי ככל שתתקבל הגרסה כי אז יש לנתבע סיכוי כלשהו להצלחה.
מילוי השיק שניתן כביטחון להבטחת העסקה הראשונה בלבד, ומולא על ידי המשיבה בשל חוב שנטען על ידה בעסקה השניה נעשה שלא כדין בנסיבות אלה, ולא ניתנה לה מעולם כל הרשאה לפעול כך.
בנסיבות אלה ובהתחשב ברף הראייתי הנדרש בשלב זה של ההליך, בו על בית המשפט לבדוק אך היתכנותה של הגנה אפשרית מתוך הנחה כי טענות המבקשים אמת הן (וזאת בשונה מהאפשרות להוכיח טענות אלה), אני סבורה כי יש ליתן למבקשים רשות להתגונן.
