התנגדות לביצוע שטר שאינו שטר טענת פרעתי

עיקר טענתו היא כי פרע סכום השטר, ולאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל והגיש כבר בתאריך 3/6/19 - בקשה בטענת "פרעתי". לטענתו פעל ללא ייצוג של עו"ד ומשזו נדחתה ע"י רשם ההוצל"פ, ניסה להגיע להבנות עם המשיבה ומשהמו"מ לא צלח, פנה לקבלת ייעוץ משפטי והגיש הבקשה כאן ולצדה ההיתנגדות לבצוע השטר כאמור.

תגובת המשיבה היתעלמה לחלוטין מטענת זיוף החתימה על גבי השטר ולא נתמכה בתצהיר.

...

כך או כך וכאמור לעיל, סבורני כי בנסיבות העניין כאן אין מדובר באיחור קיצוני או בשיהוי היורד לשורשו של עניין מצד המבקש.

ככל שהמבקש ישלם ההוצאות למשיבה, תוך 30 יום, תתקבל הבקשה.

ביום 13.3.2014 דחה רשם ההוצל"פ את הבקשה הנוספת בטענת "פרעתי" בהעדר סמכות לידון בה, וקבע כי בהליכים לבצוע שטר, מתגבשת סמכות רשם ההוצל"פ לידון בטענת "פרעתי" ביום המצאת הבקשה לחייב או לאחריו, וכל טענת פרעון שהתגבשה טרם מועד זה יכולה להקים עילת היתנגדות שתתברר בבית המשפט.

ראו: המ' 578/78 יוסף עזרא נ' "מרבק" תעשיות בע"מ (1970) (22.12.1978): "כבר הוזכר לעיל, כי דין היתנגדות לבצוע השיקים שהוגשה על ידי המבקש היה, על פי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, כדין בקשת רשות להיתגונן מפני תובענה בסדר דין מקוצר". במקרה הנוכחי, המשיבה לא העלתה במסגרת ההיתנגדות לבצוע שטר טענות בדבר הפרת החובות החקוקות כמפורט לעיל (אשר בגינן יש מקום לדידה להורות על ביטול חוזה ההלוואה), הגם שהייתה רשאית להעלותן ולקיים בהן דיון.

דהיינו- ההיתנגדות לבצוע שטר לא נדחתה ע"י בימ"ש השלום ולפיכך, אין מיתקיים מעשה בית דין.

...

בטרם אדון בטענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף, אין מנוס מפירוט עיקרי העובדות העולות מכתבי הטענות והנספחים, שעליו תישען ההכרעה בבקשה: בשנת 2010 או בסמוך (המועד אינו מפורט בתביעה) הלווה המבקש למשיבה סך של 27,000 ₪ (לטענת המשיבה) לצורך בניית יחידת דיור בביתה, ודרש ממנה, ללא הסבר, שיקים נגדיים בסכומים גבוהים הרבה יותר.

ראו: בש"א (מחוזי נצרת) בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רות פינקלשטיין (23.12.2004) שם נקבע: "השוני הבולט בסדרי הדין החלים, לשם הכרעה במחלוקת כלשהיא, בין תפקידו של ראש ההוצאה לפועל כביצועי ומנהלי, לבין הפרוצדורה החלה בעת שראש ההוצל"פ נוהג כבית משפט, ברורה וחדה. יתרה מכך, אם צד רשאי להגיש לראש ההוצל"פ בקשה בכתב לביטול אישור מכירה ולצרף לבקשה ראיות שונות אשר אינן עוברות את מסננת הקבילות, וראש ההוצאה לפועל רשאי ליתן החלטה, אף בלא לקבל תגובת הנפגע, הרי ברור שאין בפנינו סדרי דין ודיני ראיות שווים לאלה החלים בבית משפט רגיל. גם מטעם זה אין מקום לקבוע כי בית המשפט המוסמך קבע והכריע בפלוגתא ובעילה מסוימת עד כדי כך שנוצר השתק ומעשה בית דין". לאור האמור, נחה דעתי כי אין מקום להחלת הכלל בדבר מעשה בית דין, ולחסום את דרכה של המשיבה מהעלאת טענותיה בתביעה שלפניי, תוך קיום דיון ענייני בה לגופה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות הבקשה, ללא קשר לתוצאות התובענה, בסך של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המבקש טוען כי הגיש את הבקשה בטענת פרעתי במועד, ביום 16/7/17, היתקיים דיון בפני כב' רשמת ההוצאה לפועל ביום 15/1/18, שם הורתה למבקשים להגיש היתנגדות ובקשה להארכת מועד.

לכך יש לצרף את האיחור המשמעותי בהגשת ההיתנגדות לבצוע שטר, ללא טעם מבורר למעט הגשת בקשה בטענת "פרעתי" במקום ההליך הנכון, ועוד המתנה של 30 יום עד להגשת ההיתנגדות והבקשה להארכת מועד.

...

בסיכום כאמור, במקרה שלפני, סבורני כי תנאי ההסכם אינם מקפחים אלא נועדו לשמור על האינטרסים הלגיטימיים של התובעת (ראה והשווה: ע"א 764/76 שמעוני נ' מפעלי רכב אשדוד פ"ד ל"א (3) 113: וכן ע"א 294/91 חברת קדישא גחש"א "קבילת" נ' ליונל אריה פ"ד מ"ו (2) 464)".

ההתנגדות תתקבל במועד הגשתה רק ביחס לחיוב בגין "נזקים וחוסרים ברכב עפ"ח חוו"ד שמאי". ביחס ליתרת הסכום, ההתנגדות לביצוע שטר נדחית, והמשיבה רשאית לחדש הליכי הוצל"פ בתיק שבכותרת, לאחר ביצוע הקטנת קרן זמנית בסכום 4,855 ₪ נכון ליום המכתב 25/4/17.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪.

המערער טוען עוד כי למעשה טענת המשיב בפני כב' הרשם ובפני הנה שהחוב נשוא תיק ההוצל"פ שולם עוד קודם לפתיחת התיק , ולפיכך לא היה מקום לפתוח את תיק ההוצל"פ, לענין זה טוען המבקש כי לפי ההלכה הפסוקה ניתן להגיש בקשה בטענת פרעתי רק כאשר טענת הפרעון מאוחרת לפתיחת תיק ההוצל"פ. אם וכאשר טענת הפרעון מוקדמת לפתיחת ההליך בהוצל"פ יש להגיש, במקרה שמדובר בבקשה לבצוע שטרות (כמו שמדובר בהליך זה), היתנגדות לבצוע שטר ולא בקשה בטענת פרעתי.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים בכתבי הטענות ובדיון בפני שקויים לבקשת המערער ובו חזרו למעשה על טענותיהם בכתב הערעור והתגובה, באתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשם.

כאמור, המשיב, שמוכר אף לי מניהול מספר תיקי הוצל"פ, התחייב במפורש במספר מסמכים שהוא יסגור את תיק ההוצל"פ אם ולאחר שהמשיב ישלם לו את הוצאותיו בסך 1,600 ₪ מדובר בהתחייבות ברורה שאינה ניתנת למספר פרשנויות.

מכל מקום, מדובר בהתחייבות מפורשת לסגור את התיק לאחר קבלת תשלום הוצאות ויש לעמוד בה. אם המערער סבור שיש לו עילה לפתיחה מחודשת של תיק הןצל"פ לגביית השיקים או לנקיטת כל הליך משפטי אחר בקשר לחוב נשוא התיק, הוא רשאי לעשות כן ומעשיו יבחנו בבוא העת על ידי הערכאה המוסמכת שבפניה תבוא הבקשה, ואולם, ראשית היה על המערער לעמוד בהתחייבותו ולסגור את תיק ההוצל"פ לפיכך בצדק קבע כב' הרשם שיש לסגור את תיק ההוצל"פ. התוצאה היא איפוא שהערעור על החלטת כב' הרשם המורה לסגור את תיק ההוצל"פ נדחית ואני מחייב את המערער בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ שיגבו מתוך סכום הערובה שהפקיד המערער.

לטענת המשיבה, עסקינן בהתנגדות לבצוע שטר, למבקשת אין כל טענות הגנה מפני השטר, לא טענת פרעתי, לא טענת פרעתי חלקית קצובה, ולא נעשה כל ניסיון להיתמודד עם הטענות, לא בזמן הגשת ההיתנגדות ואף לא בשלב הבקשה לביטול פסק דין, במסגרתו המבקשת הייתה מיוצגת.

...

על רקע האמור, יש להידרש לטענות המבקשת ולברר האם אלה מגלות הגנה אפשרית בהנחה שהינן טענות אמת.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית ההתנגדות.